Mei HaShiloach, Volume I, Talmud, Berakhot 12b/מי השלוח·חלק א·ליקוטי הש"ס·מסכת ברכות י״ב ב

אפָּרָשַׁת צִצִית לָמָּה קְבָעוּהָ בִּקְרִיאַת שְׁמַע אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר חֲבִיבָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים (ס"א שִׁשָּׁה) מִצְוַת צִצִית, יְצִיאַת מִצְרַיִם, עוֹל מִצְוֹת, וְדַעַת (צַדִּיקִים) [מִינִים], הִרְהוּר עֲבֵירָה, וְהִרְהוּר עֲבוֹדָה זָרָה. לֶהֱיוֹת הַשְּׁאֵלָה לָמָּה קְבָעוּהָ, הַיְינוּ כִּי פָּ' "שְׁמַע" "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ" הֵם דְּבָרִים הַנִּצְרָכִים לְכָל אָדָם בְּכָל עֵת וּבְכָל נֶפֶשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (דברים ו',ז') "בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" אֲבָל פָּרָשַׁת צִיצִית לָמָּה קְבָעוּהָ, וּמְשַׁנֵּי כִּי גַם בְּפָרָשַׁת צִיצִית נִמְצָא שְׁלֹשָׁה מִצְוֹת עֲשֵׂה וּשְׁלֹשָׁה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, אֲשֶׁר הֵם אֶחָד מוּל אֶחָד וְהֵם נִצְרָכִים לְכָל נֶפֶשׁ בְּכָל עֵת וְהֵם כְּלָלִים לִשְׁאָר דִּבְרֵי תּוֹרָה, כִּי עִנְיַן הִרְהוּר עֲבוֹדָה זָרָה הַיְינוּ שֶׁנִּמְצָא בְּלֵב הָאָדָם יִרְאָה וְהַכְנָעָה שֶׁל שָׁוְא וְדִמְיוֹן אֲשֶׁר לֹא יִצְטָרֵךְ לִירֹא מִזֶּה, וְנֶגֶד זֶה הוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פ"א,י"א) "הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" שֶׁתִּהְיֶה תָּמִיד לְמַעְלָה עַל כָּל דִּבְרֵי עוֹלָם הַזֶּה כִּי מִצְרַיִם רוֹמֵז עַל כְּלָלוּת עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיּוֹצֵא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְחֵירוּת עוֹלָם, וְאִם כֵּן מַדּוּעַ יִמָּצֵא בְּךָ הַכְנָעָה וְיִרְאָה שֶׁל הֶבֶל וְדִמְיוֹן, אַךְ נֶגֶד זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמִירָה מִדַּעַת מִינוּת, הַיְינוּ פֶּן תִּדְחֶה מֵאִיתְּךָ הַכְנָעָה בִּמְקוֹם הַצּוֹרֶךְ הַיְינוּ קַבָּלַת עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, נֶגֶד זֶה הוּא עוֹל מִצְוֹת, הַיְינוּ שֶׁבִּמְקוֹם הַצּוֹרֶךְ תִּהְיֶה כְּשׁוֹר לְעוֹל, רַק בָּזֶה צָרִיךְ שְׁמִירָה מֵהִרְהוּרֵי עֲבֵירָה שֶׁלֹּא יִדְמוּ מִצְוֹת הַש"י לְעוֹל עַל הָאָדָם וְלֹא יִהְיֶה הָאָדָם עוֹבֵד מִיִּרְאָה רַק מֵאַהֲבָה צָרִיךְ לְעָבְדוֹ, וְזֶה נִקְרָא הִרְהוּר עֲבֵירָה, כִּי אַף שֶׁאֵין הָאָדָם עוֹבֵר בְּמַעֲשֶׂה שׁוּם דָּבָר, אַךְ בְּאִם יִמָּצְאוּ בְּלִבּוֹ מַחְשָׁבוֹת הַמּוֹנְעִים מִמֶּנּוּ אַהֲבַת הַש"י נִקְרָא הִרְהוּרֵי עֲבֵירָה, וְנֶגֶד זֶה נִיתַּן מִצְוַת צִיצִית כִּי אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה וּמִצְוַת צִיצִית מְבִיאָה אַהֲבָה וְשִׂמְחָה לָאָדָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ט"ו,ל"ט) "וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ", כִּי לְשׁוֹן אוֹר מְשַׁמֵּשׁ שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת לְשׁוֹן אוֹרָה וּלְשׁוֹן בֵּירוּר וְתוֹכָחָה מִלְּשׁוֹן קוֹץ מַמְאִיר, הַיְינוּ שֶׁמַּכְרִיחַ הָאָדָם לַעֲבוֹדַת הַש"י וּלְמָנְעוֹ מֵעֲבֵירָה, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּמְנָחוֹת [מ"ד.] שֶׁהָיוּ הַצִּצִית מְטַפְּחִין לוֹ עַל פָּנָיו וְעַל יְדֵי זֶה פֵּירַשׁ כוּ׳.