Mei HaShiloach, Volume I, Talmud, Berakhot 27b/מי השלוח·חלק א·ליקוטי הש"ס·מסכת ברכות כ״ז ב

אלֹא יִתְפַּלֵּל אָדָם אֲחוֹרֵי רַבּוֹ. הַיְינוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּשְׁפִּיעַ לוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּמוֹ לְרַבּוֹ וְזֹאת הוּא אָסוּר, כִּי הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, וּכְשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל לְהַש"י שֶׁיּוֹשִׁיעַ לוֹ עַל פִּי הַשָּׂגָתוֹ אָז אֵינוֹ מַאֲמִין בְּהַש"י בִּשְׁלֵימוּת, כִּי לָמָּה לֹא יִתְפַּלֵּל שֶׁיּוֹשִׁיעַ לוֹ בְּלִי גְּבוּל, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר עַל פָּסוּק "וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אוֹתוֹ" כוּ' [פרשת אמור].

ברַב צַלִּי שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים ס"ט,י"ט) "קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ", כִּי הַש"י, יָכוֹל לְקָרֵב הָעִתִּים כְּמוֹ שֶׁמְּבוֹאָר עַל מִשְׁנָה דְּעֵדֻיּוֹת [ד"ה במשנה] עַל מַאֲמַר "וּמִסְפַּר הַדּוֹרוֹת לְפָנָיו", כָּךְ צַלִּי רַב דְּשַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּכְמוֹ כֵן יָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקָרֵב הַיְשׁוּעָה כִּי הַזְּמַן הוּא בְּיַד הַש"י לְבַדּוֹ.

גתָּנוּ רַבָּנָן מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּשְׁאָלוֹ תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה. תְּפִלַּת עַרְבִית הַיְינוּ לְהַרְעִים וְלִצְעוֹק לַה' עַל צַעַר יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בַּגָּלוּת, וְשָׁאַל רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה אִם חוֹבָה לְהִתְפַּלֵּל מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר, אוֹ הוּא רְשׁוּת כִּי לְעֵת עַתָּה קוֹדֶם שֶׁנִּגְמַר הַבֵּירוּר הָאֲמִיתִּי וְאֵין שׁוּם דָּבָר מְבוֹרָר עוֹד לָכֵן אֵין חוֹבָה לְהִתְפַּלֵּל, וְכַאֲשֶׁר בָּא גֵּר עַמּוֹנִי לִפְנֵיהֶם וְנִפְסְקָה הֲלָכָה שֶׁהוּא מֻתָּר לָבֹא בַּקָּהָל מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמַר הַבֵּירוּר, כִּי לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים וְעַתָּה מַה שֶּׁמְּקַבְּלִין הוּא מֵחֲמַת שֶׁלֹּא נִגְמַר הַבֵּירוּר וַעֲדַיִן יֵשׁ נִיצוֹצוֹת קְדוּשָּׁה הַצְּרִיכִים לְהִתְלַקֵּט, וְלָכֵן עַתָּה הַהֲלָכָה שֶׁתְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, אֲבָל לֶעָתִיד יִהְיֶה תְּפִלַּת עַרְבִית חוֹבָה כִּי אָז יִהְיֶה הַיִּחוּד בִּשְׁלֵימוּת וְיִהְיֶה צַעֲרָם נוֹגֵעַ בְּהַש"י, וְאוֹתוֹ תַּלְמִיד רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה כִּי הוּא בָּא לִשְׁאוֹל אִם לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיִּנָּצֵל מִצַּעַר מְעָרָה, וּבְעֵת שֶׁבָּא גֵּר עַמּוֹנִי הֵבִין גַּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל כִּי הַהֲלָכָה הוּא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְאָמַר לוֹ עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אַבָּא, הַיְינוּ הֲלֹא דַּעְתִּי גַּם כֵּן הָיָה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד שָׁמַיִם וְנִתְפַּיֵּיס, אַךְ אַחַר זֶה נָתְנוּ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל ג' שַׁבָּתוֹת וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָתְנוּ שַׁבָּת אַחַת עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב (משלי ח',י"ד) "לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה", עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה גְּבוּרָה הַיְינוּ אַרְבַּע, וְהַבִּינָה נִשְׁאַר לְחֶלְקוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה שַׁיָּךְ הַבִּינָה לְהַכֹּהֵן.