Mei HaShiloach, Volume I, Talmud, Berakhot 31b/מי השלוח·חלק א·ליקוטי הש"ס·מסכת ברכות ל״א ב

אאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִיּוֹם שֶׁבָּרָא כוּ' לֹא הָיָה אָדָם שֶׁקָּרָא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צְבָאוֹת עַד שֶׁבָּאתָה חַנָּה וּקְרָאַתּוּ צְבָאוֹת. כִּי עַד שְׁמוּאֵל הָיְתָה מְלוּכָה וּנְבוּאָה אֵצֶל אֶחָד, אַךְ מִשֶּׁבָּא שְׁמוּאֵל נִתְחַלֵּק לָזֶה נְבוּאָה וְלָזֶה מַלְכוּת, וְזֶה פֵּירוּשׁ "צְבָאוֹת" כִּי צְבָאוֹת הַיְנוּ שֶׁיּוּכַל הָאָדָם לְהִתְפַּשֵּׁט לְכַמָּה וּלְהִתְאַחֵד הָרוֹב וְעַד שְׁמוּאֵל לֹא הָיָה נִרְאֶה הַהִתְפַּשְּׁטוּת.