Mei HaShiloach, Volume I, Talmud, Berakhot 54a/מי השלוח·חלק א·ליקוטי הש"ס·מסכת ברכות נ״ד א

אהִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵירוֹ בַּשֵּׁם שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים ה' עִמָּכֶם". מַה שֶּׁאָמַר הִתְקִינוּ וְלֹא אָמַר הִתְקִין כִּי כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁבּוֹעַז עַצְמוֹ תִּיקֵּן אֶת זֹאת, הַיְינוּ דִּכְתִיב (מלאכי ג',ט"ז) "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב" כוּ'. הַיְינוּ כַּאֲשֶׁר נִדְבָּרִים אֶחָד לְאֶחָד לִמְצוֹא הַחֶסְרוֹן וּמְבַקְּשִׁים עַד שֶׁמּוֹצְאִים הַשְׁלָמָה לְחֶסְרוֹנָם עַל יְדֵי עֵצָה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, "וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע" הַיְינוּ כִּי זֶה הוּא רֵיחַ נִיחוֹחַ לְהַש"י, "וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו", הַיְינוּ שֶׁבַּעֲבוּרָם מְזַכֶּה הַש"י לְכָל יִשְׂרָאֵל וּמַשְׁפִּיעַ חִידּוּשִׁים, וַעֲצָתָם שֶׁחִידְּשׁוּ מַשְׁפִּיעַ הַש"י בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל הַנִּקְרָאִים בִּכְלָל סֵפֶר זִכָּרוֹן שֶׁל הַש"י, וְהִנֵּה זֶה הָעִנְיָן הָיָה בְּבוֹעַז, כִּי בּוֹעַז הָיָה בְּטִבְעוֹ אוֹהֵב צַוְותָּא וְהָיָה יָרֵא לְנַפְשׁוֹ אוּלַי אֵין זֶה מְבוֹרָר שֶׁהוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְכָךְ הִתְקִין וְהִגְדִּיר עַצְמוֹ שֶׁמִּיָּד שֶׁיִּרְאֶה אֶת רֵעֵהוּ, הַדִּיבּוּר הָרִאשׁוֹן יִהְיֶה שֶׁיִּשְׁאָלוֹ בַּה', הַיְינוּ שֶׁיַּזְכִּירוֹ וְיִשְׁאָלוֹ אִם לֹא נֶעְתַּק הוּא כָּעֵת חַס וְשָׁלוֹם מִשֵּׁם ה' בְּשׁוּם שִׁכְחָה, וְזֹאת הָיָה כְּדֵי לְבָרֵר מִדָּתוֹ שֶׁהַצַּוְותָּא הִיא מְבוֹרֶרֶת בְּכַוָּונָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְאַחַר כָּךְ כַּאֲשֶׁר חִידֵּשׁ עֵצָה זוֹ הִתְקִינוּ, הַיְינוּ שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת זֹאת וַחֲקָקוֹ בְּלִבּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְזֶה הִתְקִינוּ לְשׁוֹן רַבִּים.

בהַתִּשְׁעָה פְּרָקִים מִמַּסֶּכֶת בְּרָכוֹת הֵם עַל סֵדֶר הִתְנַהֲגוּת הָאָדָם מֵעֵת עַד עֵת, הַשְּׁנֵי פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים הֵם מֵעִנְיְינֵי קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, אַחַר זֶה שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים מֵעִנְיְינֵי תְּפִלָּה, וְאַחַר זֶה שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים מֵעִנְיְינֵי אֲכִילָה וְאַחַר כָּל אֵלֶּה פֶּרֶק הָרוֹאֶה, הַיְינוּ כְּשֶׁאָדָם קָרָא כְּבָר קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּהּ וּתְפִלָּתוֹ הָיְתָה שְׁלֵימָה וַאֲכִילָתוֹ הָיְתָה גַּם כֵּן מְבוֹרֶרֶת, אָז כְּשֶׁיֵּצֵא לַחוּץ רוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, הַיְינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּגְבִּיהַּ עֵינָיו וְרוֹאֶה, אֵינוֹ רוֹאֶה רַק מָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ נֵס לְיִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא מַכִּיר כִּי כָל אֲשֶׁר בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה לֹא הָיָה רַק בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ, כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת מוּקָּף בְּדִבְרֵי תוֹרָה.