Mei HaShiloach, Volume I, Talmud, Chagigah 3a/מי השלוח·חלק א·ליקוטי הש"ס·מסכת חגיגה ג׳ א

אדָּרַשׁ רָבָא מַאי דִּכְתִיב "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" כוּ׳ בִּתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ כוּ׳ שֶׁהָיָה תְּחִילָּה לַגֵּרִים. הָעִנְיָן בָּזֶה כִּי בַּגֵּר נִמְצָא יַקְרוּת גָּדוֹל מַאי שֶׁאֵין בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי הַגֵּר עוֹשֶׂה בִּנְדִיבוּת וּבְאַהֲבַת לִבּוֹ לְפִי שֶׁבָּא מִבֵּין הָאֻמּוֹת לְהִתְחָסוֹת בְּצֵל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, אַךְ בַּשֹּׁרֶשׁ אֵין בּוֹ קְדֻשָּׁה, כִּי הַקְּדֻשָּׁה הַמֻּרְגֶּלֶת בָּאָדָם מִנְּעוּרָיו וּמֻשְׁרֶשֶׁת בּוֹ מֵאָבִיו וְאִמּוֹ, בָּזֶה נִמְצָא גַּם כֵּן יַקְרוּת גָּדוֹל וְזֶה לֹא נִמְצָא בַּגֵּר, אַךְ כַּאֲשֶׁר נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל יִשְׁתַּדֵּל לִלְמֹד לַעֲשׂוֹת בְּאַהֲבָה וּלְהוֹסִיף הֲבָנָה וְחֵשֶׁק לַעֲבוֹדַת הַש"י, לָזֶה יֵשׁ הַשְּׁנֵי מַעֲלוֹת בְּיַחַד שֶׁהוּא מֻרְגָּל וּמְקֻדָּשׁ בִּקְדֻשַּׁת הָאָבוֹת וְגַם מוֹסִיף נְדִיבוּת לִבּוֹ. וְלָזֶה הִיא מִצְוַת עֲלִיּוֹת רְגָלִים, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּקְּעוּ בְּהֶרְגֵּל מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, וְאָז יִקָּרְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּת נָדִיב בִּתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה תְּחִלָּה לַגֵּרִים, הַיְינוּ שֶׁהַגֵּר הוּא מְבֹרָר בָּזֶה שֶׁמִּנִּדְבַת לִבּוֹ יוֹצֵא מֵהַהֶרְגֵּל, וּלְיוֹתֵר הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מְבֹרָר אֵצֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי עַתָּה לְכָל הַגֵּרִים אַף שֶׁיּוֹצְאִים מֵהֶרְגֵּלָם, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָהֶם תְּפִיסָה לְמָה הֵם נִכְנָסִין לְפִי שֶׁרוֹאִים אֶת יִשְׂרָאֵל מְקֻדָּשִׁין, אֲבָל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה תְּחִלָּה לַגֵּרִים, שֶׁהָיוּ כָּל הָעוֹלָם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהוּא יָצָא מִן הַכְּלָל, אַף שֶׁלֹּא יָדַע עוֹד בְּמַה שֶּׁהוּא בּוֹחֵר וְחוֹשֵׁק, וְהָיָה צוֹעֵק מִי בָּרָא אֵלֶּה עַד שֶׁנִּגְלָה אֵלָיו הַש"י. וְכֵן הָעִנְיָן כָּאן "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים" כוּ׳, הַיְינוּ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלִים לָרֶגֶל גַּם כֵּן יוֹצְאִים מֵהֶרְגֵּלָם וּבִתְשׁוּקָה חֲדָשָׁה יֵלְכוּ וְכָל דָּבָר שֶׁיָּצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא אֶלָּא כוּ׳, הַיְינוּ שֶׁלָּאו דַּוְקָא רַק בַּמִּצְוָה הַזּוֹ הוֹלְכִים לַעֲשׂוֹת בְּחֵשֶׁק חָדָשׁ וְלֹא מֵהַהֶרְגֵּל רַק בְּכָל הַמִּצְוֹת רוֹצִים בְּהִתְבּוֹנְנוּת חֲדָשׁוֹת כְּפִי רְצוֹן ה' בְּכָל עֵת וְאֵינָם עוֹשִׂים בְּהֶרְגֵּל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" הַיְינוּ בִּתְחִלָּה "נַעֲשֶׂה" הַיְינוּ שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ בִּתְמִימוּת, אֲבָל לֹא לַעֲמֹד רַק בְּהַמַּעֲשֶׂה הַיְינוּ אַחַר כָּךְ "נִשְׁמָע" הַיְינוּ נִרְצֶה לְהָבִין הַשֹּׁרֶשׁ וּמַה רָצוֹן יַגִּיעַ לְהַש"י בְּכָל מַעֲשֵׂינוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כַּאֲשֶׁר הִתְנַדְּבוּ לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָמַר (דברי הימים א' כ״ט,י״ז) "אֲנִי בְּיֹשֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי", הַיְינוּ בִּנְדִיבוּת מִמַּעֲמַקֵּי לִבִּי לֹא בְּמַעֲשֶׂה לְבַד, וְעַמְּךָ רָאִיתִי, בְּשִׂמְחָה ה' שָׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם, הַיְינוּ כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי עַתָּה מַעֲשֵׂה נִדְבָתָם הָיָה בְּשִׂמְחָה מִלִּבָּם וְלֹא מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל וָטֶבַע, לָכֵן שָׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם לָהֶם שֶׁלֹּא יִכְבֶּה הָאוֹר הַזֶּה מֵהֶם לְעוֹלָם. וְזֶהוּ עִנְיַן סְמִיכוּת הַגְּמָרָא דָּרַשׁ ר' נָתָן בַּר מַנְיוּמָא מִשְּׁמֵיהּ דְּר' תַּנְחוּם מַאי דִּכְתִיב "וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר כוּ׳ וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵין בּוֹ מַיִם", מַיִם אֵין בּוֹ אֲבָל נְחָשִׁים כוּ׳, הוּא גַּם כֵּן מוֹרֶה עַל עִנְיָן הַזֶּה לְקַיֵּם הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת וְלֹא מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל, וְזֶה הַמַּאֲמָר נֶאֱמַר גַּם בְּנֵר חֲנֻכָּה (שבת כ״ב.) לְלַמֵּד לְאָדָם שֶׁלֹּא יְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ מַה יִּהְיֶה אִם אֵינוֹ מְקַיֵּם הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, לָכֵן נִסְמוֹךְ שָׁם זֶה הַמַּאֲמָר בְּאִם יִהְיֶה הַמַּעֲשֶׂה בְּלִי חֵשֶׁק וְשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, אָז יִהְיֶה בְּהַמַּעֲשֶׂה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, הַיְינוּ שֶׁיִּתְבָּרֵר לְהֵפֶךְ לָזֶה הַהֶכְרֵחַ לְבַקֵּשׁ תְּשׁוּקָה לְחִדּוּשׁ דִּבְרֵי תּוֹרָה תָּמִיד. וְנִסְמוֹךְ גַּם כֵּן הַדְּרָשׁ מֵר' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה טַף לָמָּה בָּאִין כְּדֵי לִיתֵּן שָׂכָר כוּ׳ הַיְינוּ אִם כָּל עִיקַּר עֲלִיָּה לָרֶגֶל הוּא בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּהֶרְגֵּל מַה שַּׁיָּכוּת לְהָבִיא הַטַּף, אַדְּרַבָּה כִּי בִּיאַת הַטַּף הַיְינוּ שֶׁהָאָב רוֹצֶה שֶׁיִּקָּבַע גַּם בְּלֵב הַטַּף הַמִּצְוָה הַזּוֹ וְאִם כֵּן יִהְיֶה כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, אֶלָּא כְּדֵי לִיתֵּן שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶן הַיְינוּ מֵחֲמַת שֶׁכָּל כָּךְ פּוֹעֶלֶת הָעֲלִיָּה לָרֶגֶל נִדְבוּת לֵב בְּלִבּוֹת יִשְׂרָאֵל עַד כַּמָּה שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּשֵּׁט הַקְּדֻשָּׁה בְּזַרְעוֹ וּלְהַכְנִיסָם תַּחַת כַּנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְאֵין בִּיכָלְתּוֹ לַעֲמֹד וְלִמְנֹעַ מִזֶּה מִצַּד טַעַם וּסְבָרָא לְהַבִּיט מַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחַר זְמַן רַק הוּא עוֹשֶׂה מַה שֶּׁבִּיכָלְתּוֹ וּבֶטַח יִתֵּן ה' תֵּכֶף מִבְטַח עֹז בְּמַעֲשֵׂה זַרְעוֹ לְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת לְבָבוֹ וְיָבִיא גַּם כֵּן אֶת טַפּוֹ מִכֹּחַ תְּשׁוּקַת לִבּוֹ, וְעַל זֶה אָמַר "מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבָה הָיְתָה בְּיֶדְכֶם וּבִקַּשְׁתֶּם לְאַבְּדָהּ מִמֶּנִּי".