Mei HaShiloach, Volume I, Talmud, Chullin 133a/מי השלוח·חלק א·ליקוטי הש"ס·מסכת חולין קל״ג א

אאָמַר אַבַּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה חָטֵיפְנָא מַתְּנָתָא כוּ' כֵּיוָן דִּשְׁמַעְנָא כוּ' לָא חָטֵיפְנָא מֵימַר אָמְרִי הָבוּ לִי כֵּיוָן דִּשְׁמַעְנָא כוּ' מֵימַר נָמֵי לָא אָמְרִי וְאִי יָהֲבִי לִי שָׁקֵילְנָא כֵּיוָן כוּ' לָא מְקַבֵּילְנָא. הַיְינוּ אַל יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאַבַּיֵי מְסַפֵּר בִּגְנוּת מַעֲשָׂיו הַקּוֹדֶמֶת רַק שֶׁגִּילָּה בָּזֶה דָּבָר עָמוֹק, הַיְינוּ מֵאַחַר שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׁמַע תֵּיכֶף הָיָה נִמְשָׁךְ לָצֵאת מִדַּרְכּוֹ שֶׁהָיָה מוּרְגָּל בּוֹ וְלֹא עִיכְּבוֹ שׁוּם נִדְנוּד נְגִיעָתוֹ מִלִּפְרוֹשׁ, וּבָזֶה בֵּירוּר עַצְמוֹ שֶׁהַנְהָגָתוֹ מִקּוֹדֶם לְקַבֵּל הָיְתָה רַק כַּוָּונָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּבְוַודַּאי הָיָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל, לָכֵן הֶעֱלִים מִמֶּנּוּ וְגִילָּה לוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ.