Mei HaShiloach, Volume I, Talmud, Megillah 7a/מי השלוח·חלק א·ליקוטי הש"ס·מסכת מגילה ז׳ א

אתָּנֵי רַבִּי יוֹסֵף "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ" שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לְאִישׁ אֶחָד "וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. הַחִלּוּק שֶׁבֵּין מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת וּבֵין מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, הַיְינוּ כִּי מַה שֶּׁתִּקְּנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה הַשְּׁתֵּי תַּקָּנוֹת הַלָּלוּ אַחַר הַנֵּס, כִּי שׁוּשַׁן הַבִּירָה הָיְתָה בְּעֵילָם הַמְּדִינָה, עֵילָם זָכְתָה לִלְמוֹד וְלֹא זָכְתָה לְלַמֵּד כִּדְאִיתָא בִּפְסָחִים [פ"ז.] "אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ" זֶה עֵילָם שֶׁזָּכְתָה לִלְמוֹד וְלֹא כוּ' וְהוּא לְפִי שֶׁשֹּׁרֶשׁ מַלְכוּת פָּרַס וְאָפְיָהּ שֶׁל אֻמָּה זוֹ הוּא מִדּוֹת צָרַת עַיִן כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ, וְעַל כֵּן לֹא זָכְתָה לְלַמֵּד, אָכֵן כַּאֲשֶׁר חָקְרוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה עַל זֹאת הַגְּזֵירָה מֵהֵיכָן צָמְחָה בְּשָׁרְשָׁהּ וְעָמְדוּ עַל אֲמִתַּת הַדָּבָר שֶׁהִיא מִשֹּׁרֶשׁ צָרַת עַיִן, וּמִיָּד כְּשֶׁנִּתְגַּלָּה לָהֶם הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ הָיְתָה הַיְשׁוּעָה וְנִתְבַּטְּלָה הַגְּזֵירָה, לָכֵן תִּקְּנוּ אַחַר כָּךְ הַשְּׁתֵּי מִצְוֹת אֵלּוּ אֲשֶׁר שָׁרְשָׁם הוּא טוֹבַת עַיִן, וְהַמִּצְוָה נִתְחַלֵּק לִשְׁתַּיִם, "מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ", הַיְינוּ לַאֲנָשִׁים צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, שְׁתֵּי מַתָּנוֹת, הַיְינוּ שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט בְּטוֹבַת עַיִן לִתֵּן בִּשְׁתֵּי יָדֶיךָ, אֲבָל לַעֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים שֶׁמְּחֻיָּב לִתֵּן לְכָל הַפּוֹשֵׁט יָד וּבִכְלָל נִמְצָא מַדְרֵגוֹת שׁוֹנִים, לָזֶה מַתָּנָה אַחַת הַיְינוּ מִצַּד הַחִיּוּב בְּלִי הִתְפַּשְּׁטוּת, וְזֶה שֶׁאִיתָא בְּמַסֶּכֶת פֵּאָה [פ"ד,מ"א] אֲפִילּוּ תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִים לְחַלֵּק וְאֶחָד אוֹמֵר לָבוֹז לָזֶה שׁוֹמְעִין שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה, הַיְינוּ גַּם כֵּן לְפִי שֶׁנִּמְצָא בֵּין עֲנִיִּים בִּכְלָל אוֹתָן שֶׁאֵין רְאוּיִם לִתֵּן לָהֶם מִיָּד לְיָד לָכֵן הַמִּצְוָה הוּא לְהַנִּיחַ לָבוֹז, וְלָכֵן תִּקְּנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה מִפְּנֵי שֶׁהֵבִינוּ כִּי צְמִיחַת הַגְּזֵרָה הָיְתָה לְפִי שֶׁהִתְחִיל לָבוֹא הַצָּרוּת עַיִן וְעָמְדוּ עַל זֶה, וְתֵיכֶף כַּאֲשֶׁר נִתְגַּלָּה לִפְנֵיהֶם נִתְבַּטֵּל הַגְּזֵרָה וְאַחַר כָּךְ תִּקְּנוּ זֹאת, וְכֵן עִיקַּר כָּל צְמִיחַת גְּזֵירוֹת רָעוֹת שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עַל יִשְׂרָאֵל שָׁרְשָׁם אֵינוֹ רַק מֵהַחִסָּרוֹן שֶׁיֵּשׁ בְּלִבָּם כָּעֵת, וְאִם נוּכַל לָבוֹא עַל שָׁרְשָׁהּ אָז תּוּכַל לְהִתְבַּטֵּל תֵּיכֶף כְּמוֹ שֶׁנִּתְבַּטֵּל בִּימֵי אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת [פ"א,מ"א] הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה. הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, הַיְינוּ אַף בְּדָבָר שֶׁיָּדוּעַ לְךָ שֶׁהַדִּין עִמְּךָ, אַף עַל פִּי כֵן תִּהְיֶה מָתוּן וְתִתְיַשֵּׁב עוֹד הַפַּעַם קוֹדֶם שֶׁתִּגְמוֹר, וְזֶה שֶׁהָיוּ הַסַּנְהֶדְרִין מַלִּינִים אֶת הַדִּין אַף שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהַדִּין עִמָּם הָיוּ מַלִּינִים אוֹתוֹ כְּדֵי לְבָרֵר שֶׁכֵּן רְצוֹן הַש"י נוֹטֶה לְמַה שֶּׁדָּנוּ, כִּי הָיוּ מוּכָנִים בְּאִם יִשְׁלַח ה' לְלִבָּם אֵיזֶה רְאָיוֹת לִזְכוּת יְזַכּוּ אוֹתוֹ. וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה לְאַפּוּקֵי מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמַר (ברכות כ"ח.) כָּל תַּלְמִיד שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כוּ', כִּי כָּתוּב "וְצָפוּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה" וְקָרִינַן יִצְפּוֹן בְּיוּ"ד, וְצָפוּן מוֹרֶה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, הַיְינוּ שֶׁמַּזְהִיר לָאָדָם שֶׁלֹּא יִלְמוֹד רַק לַיְשָׁרִים, וְלִצְפּוֹן, בְּאֵינָם יְשָׁרִים צָרִיךְ לִצְפּוֹן הַדִּבְרֵי תּוֹרָה, וְיִצְפּוֹן בְּיוֹ"ד מוֹרֶה עַל הַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה וְלֹא תִּירָא מִשֶּׁאֵינָם מְהוּגָּנִים, כִּי יִצְפּוֹן קָאֵי עַל הַש"י הַיְינוּ שֶׁאַתָּה תְּלַמֵּד בְּשָׁוֶה וְהַש"י יַסְתִּיר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי אַף שֶׁיִּשְׁמַע לֹא יִלְמְדוּ מִמְּךָ, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה מוֹרֶה שֶׁתַּעֲמוֹד עַל כָּל דָּבָר שֶׁיְּאוּנֶּה לְנֶגְדְּךָ תַּעֲמוֹד עַל שָׁרְשׁוֹ וְתַעֲשֶׂה תֵּיכֶף סְיָג לָזֶה וְיִתְבַּטֵּל, וְלָכֵן תִּקְּנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה כָּאן אֵלּוּ הַשְּׁתֵּי מִצְוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.