Mei HaShiloach, Volume I, Talmud, Pesachim 112a/מי השלוח·חלק א·ליקוטי הש"ס·מסכת פסחים קי״ב א

אשָׁאַל רַשְׁבִּ"י אֶת רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין רַבִּי לַמְּדֵנִי תּוֹרָה אָמַר לוֹ כְּשֶׁאַתָּה מְלַמֵּד אֶת בִּנְךָ לַמְּדֵהוּ בְּסֵפֶר מוּגָּהּ. כִּי רַבִּי עֲקִיבָא חָשַׁב וְחָקַר מַה עָלְתָה לוֹ כָּךְ שֶׁיִּהְיֶה נִתְפָּס לְאוּמָּה זוֹ וְלִסְבּוֹל כָּל כָּךְ יִסּוּרִין מֵהֶם, מַהוּ הַגּוֹרֵם, וְעָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַהַתְחָלָה הָיָה מֵהַמְלַמֵּד שֶׁלִּימֵּד אֶת יוֹאָב וְלִימֵּד לוֹ טָעוּת בֵּין זֵכֶר לְזָכָר (בבא בתרא כ"א:) עַל כֵּן נִשְׁאַר עוֹד זֹאת הָאוּמָּה, וּמְצַעֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל עַל כֵּן צִוָּה לְלַמֵּד מִסֵּפֶר מוּגָּהּ.