Mei HaShiloach, Volume II, Anthology, Miscellany/מי השלוח·חלק ב·לקוטים·לקוטים

אהִנֵּה יֵשׁ ה' מַדְרֵגוֹת בָּאָדָם, הִרְהוּר, מַחְשָׁבָה, רָצוֹן, מַעֲשֶׂה, דִּיבּוּר. וּמִצַּד הָאָדָם לָסוּר מֵרָע אָז הַסֵּדֶר הוּא מִתַּתָּא לְעֵילָא שֶׁבְּהַמַּעֲשֶׂה וְדִיבּוּר יֵשׁ בְּחִירָה בְּיוֹתֵר לִפְנֵי הָאָדָם, שֶׁבִּכְלֵי הַמַּעֲשֶׂה וְהַדִּיבּוּר מַרְגִּישׁ הָאָדָם כְּשֶׁיָּבוֹא חַס וְשָׁלוֹם לְיָדוֹ מִכְשׁוֹל בָּזֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ בְּחִירָה לָסוּר מֵרָע, וְאַחַר כֵּן עוֹזֵר לוֹ הַשי"ת גַּם עַל הָרָצוֹן וְהַמַּחְשָׁבָה וְהַהִרְהוּר שֶׁלֹּא יַטְרִידוּ אוֹתוֹ, זֶה הוּא הַסֵּדֶר מִצַּד הָאָדָם לִפְרוֹד מֵהָרַע, אֲבָל מִצַּד הַשי"ת כְּשֶׁמַּשְׁפִּיעַ הַשי"ת טוֹבָה לְהָאָדָם, אָז הַסֵּדֶר הוּא בְּהִיפּוּךְ, שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה מַשְׁפִּיעַ לוֹ הַשי"ת בְּמַחְשָׁבָה וְאַחַר כָּךְ בָּא אֶל הָרָצוֹן וְהָאָדָם מִצִּדּוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ לְקַבֵּל זֹאת גַּם בִּכְלֵי הַפְּעוּלָה, וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁאִיתָא בַּזוה"ק (תרומה קנ"ג.) אֶלָּא תְּלַת שַׁלִּיטִין אִינּוּן לְעֵילָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּמוֹדְעָא בְּהוּ וְכוּ' מוֹחָא וְלִבָּא וְכַבְדָּא, וְאִינּוּן בְּהִפּוּכָא דְּהַאי עָלְמָא, לְעֵילָא מוֹחָא נָטֵיל בְּרֵישָׁא וּבָתַר יָהִיב לְלִבָּא וְלִבָּא נָטֵיל וְיָהִיב לְכַבְדָּא, וּלְבָתַר כַּבְדָּא יָהֵיב חוּלָק לְכָל אִינּוּן מְקוֹרִין דִּלְתַתָּא כָּל חַד וְחַד כִּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ, לְתַתָּא כַּבְדָּא נָטֵיל בְּרֵישָׁא וּלְבָתַר אִיהוּ מְקָרֵב כֹּלָּא לְלִבָּא וְנָטֵל לִבָּא שַׁפִּירָא דְּמֵיכְלָא, כֵּיוָן דְּנָטֵיל וְאִתְתַּקִּיף מֵהַהוּא תֻּקְפָא וּרְעוּ דְּקָא נָטֵיל יָהֵיב וְאִתְּעַר לְגַבֵּי מוֹחָא, וְכוּ'. וּבַזוה"ק (בשלח ס"א:) כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עָאלוּ בְּנַהֲמָא דְּאִקְרֵי מַצָּה וְכוּ' וְאַחַר כָּךְ אָכְלוּ מָן לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, מְזוֹנָא עִלָּאָה יַתִּיר מִכֹּלָּא הוּא מְזוֹנָא דְּחַבְרַיָּיא אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא דְּאָכְלֵי מְזוֹנָא דְּרוּחָא וְנִשְׁמָתָא וְלָא אָכְלוּ מְזוֹנָא דְּגוּפָא כְּלָל וְהַיְינוּ מֵאֲתַר עִלָּאָה יַקִּירָא עַל כֹּלָּא וְאִקְרוּ חָכְמָה, וּמִזֶּה מְקַבֶּלֶת הַמַּחְשָׁבָה תְּחִלָּה.

בהָעִנְיָן שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא נִמְצָא שׁוּם זֵכֶר לִקְרוֹא לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת עֲצֶרֶת, וְעִיקַּר שֵׁם עֲצֶרֶת נִמְצָא בְּחַג הַסֻּכּוֹת, כִּי חַג הַסֻּכּוֹת רוֹמֵז עַל קְבִיעוּת דִּבְרֵי תּוֹרָה בַּלֵּב כְּפִי רְצוֹן הַשי"ת, שֶׁאָז הוּא זְמַן אֲסִיפָה לַבַּיִת, וְלָכֵן אָז הוּא עֲצֶרֶת, הַיְינוּ שֶׁנִּקְבָּע דִּבְרֵי תּוֹרָה בִּקְבִיעוּת שֶׁאַף שֶׁלֹּא מִדַּעַת יִפְעַל בּוֹ הַדִּבְרֵי תּוֹרָה, וְזֶה נִקְרָא עֲצֶרֶת שֶׁעוֹצֵר מַה שֶּׁנִּשְׁאָר אַחַר הַסְּחִיטָה שֶׁנִּקְבָּע בִּקְבִיעוּת גָּמוּר שֶׁהָאָדָם יִהְיֶה מָלֵא דִּבְרֵי תּוֹרָה אַף שֶׁלֹּא מִדַּעַת, אֲבָל בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁאָז הוּא הַתְחָלַת הַשְׁפָּעַת דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁהַשי"ת מַשְׁפִּיעַ, אָז אֵין עֲדַיִין נִרְאֶה בָּרוּר אֵיךְ יִהְיֶה הַקְּבִיעוּת בַּלֵּב, אָכֵן חֲכָמֵינוּ ז״ל קָרְאוּ לְשָׁבוּעוֹת עֲצֶרֶת כָּעִנְיָן שֶׁאִיתָא בַּגְּמָרָא (ברכות ס״א.) "לֵידַע אִינִישׁ בְּנַפְשֵׁיהּ", הַיְינוּ שֶׁתֵּיכֶף בִּתְחִלַּת הַהַשְׁפָּעָה יָבִין הָאָדָם אֵיזֶה דִּבְרֵי תּוֹרָה בִּפְרָט יִרְצֶה הַשי"ת לִקְבּוֹעַ בּוֹ בִּקְבִיעוּת לְעוֹלְמֵי עַד.