Mei HaShiloach, Volume II, Deuteronomy, Vayeilech/מי השלוח·חלק ב·ספר דברים·וילך

אוַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְגוֹ' וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם. וְאִיתָא בַּגְּמָרָא (ראש השנה י"א.) "הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי", הַיְנוּ שֶׁבָּזֶה הַיּוֹם נִשְׁלַם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְאָז רָאָה שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹן הַשי"ת וְזֶה נִקְרָא הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי, כִּי אַבְרָהָם נִשְׁלַם בִּשְׁעַת הָעֲקֵדָה וְיִצְחָק לְאַחַר הָעֲקֵדָה וְיַעֲקֹב בִּנְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֹשֶׁה בָּזֶה הַיּוֹם, וְאָז רָאָה שֶׁאֵין אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשֶׂה חָלִילָה שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הַשי"ת, וְלֶעָתִיד יַרְאֶה הַשי"ת לְעֵין כֹּל שֶׁאֵין שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּלִי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, (וְאַף שֶׁאִיתָא בַּזה"ק (בלק קפ"ז:) מֹשֶׁה מֹשֶׁה דְּלָא פָּסְקָא טַעְמָא וְכוּ' מֹשֶׁה מִיָּד אִתְקְשַׁר בְּדַרְגָּא דִּילֵיהּ וְהַיְנוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה שָׁלֵם מִתְּחִלָּתוֹ, אָכֵן זֶה הָיָה רַק הַשְּׁלֵמוּת שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַשִּׂיג בַּחַיִּים וְלֹא הָיָה לְפָנָיו לְהַשִּׂיג שְׁלֵמוּת אַחֵר רַק לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִתְכַּלֵּל בִּרְעוּתָא עִלָּאָה כִּדְאִיתָא בַּזה"ק (בראשית מ"ד:) וְזֶה הִשִּׂיג בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן מִימֵי חַיָּיו, [הַגָּהָה מֵאָחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ בַּעַל אָרְחוֹת חַיִּים זצלה"ה]).

בהַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגוֹ'. עִנְיַן מִצְוַת הַקְהֵל בַּשְּׁמִינִית כִּי שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה מוֹרָה שֶׁאֵין שׁוּם פְּעֻלַּת אָדָם רַק לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, וְשָׁנָה הַשְּׁמִינִית הוּא הַתְחָלַת פְּעֻלַּת אָדָם, וְעַל זֶה הָיָה הַמִּצְוָה לִקְרוֹת אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם לִקְבּוֹעַ בְּלִבָּם קְדֻשָּׁה מִשְּׁנַת הַשְּׁמִטָּה, שֶׁגַּם בְּעָסְקָם בִּפְעֻלּוֹת אָדָם יַכִּירוּ שֶׁהַכֹּל מֵהַשי"ת, וְכֵן הוּא בַּסְּעוּדָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁבְּשַׁבָּת שֶׁרוֹמֵז גַּם כֵּן לְעִנְיָן זֶה, כִּי יֵשׁ אַתְוָון רַבְרְבִין וְאַתְוָון זְעֵירִין, אַתְוָון רַבְרְבִין הֵם בַּשָּׁנִים וּזְעֵירִין הֵם בַּיָּמִים, שֶׁשַּׁבָּת רוֹמֵז גַּם כֵּן לְעִנְיָן זֶה שֶׁלַּה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן (פרשת בהר ד"ה ושבתה הארץ) וְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הֵם פְּעֻלּוֹת אָדָם וְעִקַּר כֹּחָם הוּא בְּהַתְחָלָתָם בְּיוֹם א' כְּמוֹ שֶׁבַּשָּׁנִים הוּא שְׁנַת הַשְּׁמִינִית כְּמוֹ כֵן בְּשֵׁשֶׁת יָמִים הוּא הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְלָכֵן שִׁיר שֶׁל יוֹם א' הוּא מִזְמוֹר כ"ד בִּתְהִלִּים שֶׁכָּתוּב "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַהַכָּרָה זוֹ לִפְעֻלַּת אָדָם שֶׁגַּם אָז יַכִּיר שֶׁהַכֹּל הוּא מֵהַשי"ת, וְזֶה הוּא הַטַּעַם שֶׁמַּמְשִׁיכִין סְעוּדָה שְׁלִישִׁית לְאוֹר יוֹם א' כְּדֵי לִקְבּוֹעַ קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת וּלְהַמְשִׁיךְ זֹאת לְתוֹךְ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה.