Chasidut · Izhbitz
Mei HaShiloach, Volume II, Exodus, Bo/מי השלוח·
אוַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה. אִיתָא בַּזה"ק (בא ל"ד.) לֵךְ אֶל פַּרְעֹה מִבָּעֵי לֵיהּ מַאי "בֹּא" אֶלָּא דְּעַיֵּיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִדְּרִין בָּתַר אִדְּרִין. הָעִנְיָן בָּזֶה כִּי בֶּאֱמֶת הָאָבוֹת בְּגוֹדֶל עֲבוֹדָתָם קָבְעוּ קְדֻשָּׁה בָּעוֹלָם וּבְיִחוּד בִּבְנֵיהֶם קָבְעוּ קְדֻשָּׁה עֲצוּמָה מְאוֹד, אָכֵן בְּגָלוּת מִצְרַיִם נִקְטַן וְנִתְצַמְצֵם הַקְּדֻשָּׁה וְנִתְרָאֶה עַל הַגָּוֶון שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ אָז דּוֹמִין בִּפְעֻלָּתָם לְמִצְרַיִם וְכִדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (רבה אחרי פכ"ג, ב') אֵלּוּ מְגַדְּלֵי בְּלוֹרִית וְאֵלּוּ מְגַדְּלֵי בְּלוֹרִית כוּ'. אָכֵן הַשי"ת בְּעַצְמוֹ יוֹדֵעַ אֶת לֵב יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הִכְנִיס אֶת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אִדְּרִין בָּתַר אִדְּרִין לְהַרְאוֹתוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשָׁם הֵמָּה דְּבוּקִים בְּהַשי"ת וְלָעכו"ם בְּשָׁרְשָׁן אֵין לָהֶם שׁוּם חַיִּים וְכִדְאִיתָא בַּזה"ק (בא ל"ד:) וְכָל חַד וְחַד נָקִיב נוּקְבָא בְּרֵישֵׁהּ כְּדִכְתִיב (תהלים ע"ד,י"ג) "שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים" וְגוֹ׳, וּבָזֶה יֵשׁ הֶבְדֵּל דַּק כִּי נְקִיבַת קְרוּם שֶׁל מוֹחַ הוּא טְרֵפָה בְּמַשֶּׁהוּ, וְאֵין לוֹ חַיִּים וְזֶה שֶׁעַיֵּיל לָהּ אִדְּרִין בָּתַר אִדְּרִין לְהַרְאוֹת לוֹ שֹׁרֶשׁ הַחַיִּים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּקֻשָּׁר בְּהַשֹּׁרֶשׁ.
בהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. הַיְינוּ כֹּחַ לְחַדֵּשׁ יִהְיֶה לָכֶם שֶׁתּוּכְלוּ לְחַדֵּשׁ הֵן בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְהֵן בְּהַנְהָגָה, נוֹתֵן הַשי"ת זֶה הַכֹּחַ לְיִשְׂרָאֵל. וְאַף שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֵינוֹ מִצִּדָּם כֵּיוָן שֶׁהוּא הִתְחַדְּשׁוּת, אָכֵן הַשי"ת חוֹתֵם עַצְמוֹ עַל זֶה שֶׁהַהִתְחַדְּשׁוּת הוּא לָכֶם.
2That is to say, the power of the month will be for you, that you should be able to renew yourselves in Torah and in your actions. The Holy One of the Blessed Name gives to the Children of Israel this power. And even though it is apparent that this [the renewal] is not [organically] from them, since it is a renewal, the Holy One of the Blessed Name inscribes/seals Godself in that this is a renewal for you.
גוַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ. מִי שֶׁהוּא נָכְרִי מִדִּבְרֵי תּוֹרָה לֹא יָבִין וְלֹא יַרְגִּישׁ הַטַּעַם. כִּי בֶּאֱמֶת טַעַם הַפֶּסַח הִיא, שֶׁהָאָדָם יַרְגִּישׁ טַעַם צֵאתוֹ לְחֵירוּת, וְיַרְגִּישׁ שֶׁטּוֹב יוֹתֵר מִשֶּׁיִּהְיֶה נִכְנָע תַּחַת שִׁעְבּוּד וְעוֹל טוֹבוֹת עוֹלָם הַזֶּה, כִּי בְּמִצְרַיִם הָיָה עִיקַּר הַשִּׁעְבּוּד כִּדְאִיתָא (במכילתא יתרו א') שֶׁאֵין עֶבֶד הָיָה יָכוֹל לִבְרוֹחַ מִמִּצְרַיִם, לְפִי שֶׁהָיְתָה מְשׁוּפַּעַת בְּחֶמְדּוֹת עוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י"ג,י') "כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם", וְהָיָה נוֹחַ לוֹ לִהְיוֹת עֶבֶד בְּמִצְרַיִם מִלִּהְיוֹת שַׂר בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת. וְהוֹצִיאָנוּ הַשי"ת מִמִּצְרַיִם שֶׁנְּקַבֵּל עָלֵינוּ עוֹל תּוֹרָה וּמִצְוֹת, וְאָז מֵבִין הָאָדָם שֶׁכָּל אֵלּוּ הַחֶמְדּוֹת הֵמָּה הֲבָלִים וְאֵין בָּהֶם שׁוֹרֶשׁ חַיִּים כְּלָל. אֲבָל מִי שֶׁהוּא נָכְרִי מִדִּבְרֵי תּוֹרָה אֵינוֹ מֵבִין טוֹבַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, אַף שֶׁעַל הַגָּוֶן יְקַיֵּים גַּם כֵּן מִצְוַת הַפֶּסַח, לֹא יַרְגִּישׁ בּוֹ טַעַם כְּלָל, לְמָשָׁל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן מַשְׂכִּיל וְטוֹב וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ אָבִיו שֶׁמְּהַלְלִים אוֹתוֹ אָז יִתְעַנֵּג מְאֹד, אֲבָל אִישׁ נָכְרִי אֵין לוֹ שׁוּם תַּעֲנוּג מִזֶּה, וְזֶה "כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ".
דוַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ. וּמְתַרְגְּמִינַן כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל דְּאִשְׁתַּמַּד. "וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף וּמַלְתָּה אוֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ וְגוֹ'. וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַה'". בָּזֶה מַרְאֶה הַשי"ת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל הָעִנְיָנִים הֵמָּה הֲפָכִים מִדַּעַת הַטֶּבַע, שֶׁהוּא דַּעַת עכו"ם, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהָעֶצֶם וְהַמִּקְרֶה הֵמָּה מְחוּלָּקִים בְּשׁוֹרְשָׁן וְלֹא יִתְחַלְּפוּ בְּשׁוּם פַּעַם, שֶׁהָעֶצֶם לֹא יְקַבֵּל הַמִּקְרֶה וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה בְּמִקְרֶה וְכֵן הַמִּקְרֶה לֹא יוּכַל לְהִתְהַוּוֹת עֶצֶם. אֲבָל מַאֲמִינֵי ה' יִרְאוּ מְפֹרָשׁ שֶׁאֵין כֹּחַ בָּעֶצֶם וּבַמִּקְרֶה רַק מִמַּה שֶּׁמַּשְׁפִּיעַ לָהֶם הַשי"ת, לָכֵן יִשְׁתַּנּוּ כְּפִי רְצוֹן הַשי"ת. וְעכו"ם שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם הוּא מִקְרֶה, הֵם בְּעַצְמָם יִתְקָרְאוּ מִקְרֶה, וּבְעֶצֶם אֵין לָהֶם חַיִּים בְּשׁוֹרֶשׁ. וְלָכֵן כְּתִיב "וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף וְגוֹ' וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַה'" הַיְינוּ שֶׁיָּכוֹל הַגֵּר לְהִתְנַטֵּעַ בְּיִשְׂרָאֵל. כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (רבה ויקרא א',ב') "יָשׁוּבוּ יוֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ" (הושע י"ד,ח') אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁבָּאִין וְחוֹסִין בְּצִלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. "יְחַיּוּ דָגָן" נַעֲשׂוּ עִיקָּר כְּיִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ שֶׁמִּמִּקְרֶה יִתְהַוֶּה עֶצֶם. וְכֵן בַּר יִשְׂרָאֵל דְּאִשְׁתַּמַּד יוֹצֵא מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ שֶׁהָעֶצֶם יְקַבֵּל הַמִּקְרֶה, כִּי הַכֹּל הוּא בִּרְצוֹן הַשי"ת, וְעִנְיַן קָרְבַּן פֶּסַח רוֹמֵז עַל זֶה.
הלְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ. הִנֵּה בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל פֶּסַח צִוָּה הַשי"ת שֶׁהָאָדָם יְבָרֵר אֶת פִּיו. כִּי כֹּחוֹת הַפֶּה הֵמָּה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְדִבּוּר. וְצִוָּה הַשי"ת מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה, וּשְׁתִיַּת הַכּוֹסוֹת, וּבָזֶה יִתְבָּרְרוּ אֲכִילוֹת וּשְׁתִיּוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, שֶׁהַמִּצְוֹת הָאֵלּוּ יָגֵנּוּ עַל הָאָדָם עַל כָּל הַשָּׁנָה, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ דְּבָרִים הָאֲסוּרִים לְפִיו. וּכְנֶגֶד כֹּחַ הַדִּבּוּר צִוָּה הַשי"ת אֲמִירַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, וּבָזֶה יֵשׁ הֲגָנָה עַל כָּל הַשָּׁנָה שֶׁלֹּא יְדַבֵּר דִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים. וְזֶה הוּא "לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ", שֶׁכָּל כֹּחוֹת הַפֶּה יִהְיוּ מְבֹרָרִים מְאֹד וּמְלֵאִים דִּבְרֵי תוֹרָה.
5Behold, in the first night of Passover the Holy One of Blessing instructed that a person clarifies her/his mouth. The forces of the mouth are eating, drinking and speaking. And the Holy One of Blessing commanded the eating of matzah, the drinking of the [four] cups and with that the eating and drinking of the entire year is clarified, since these mitzvot will defend a person the entire year, so that prohibited things won't come to one's mouth. And regarding the force of speaking the Holy One of Blessing instructed the telling of the exodus from Egypt, and with that there is defense from speaking prohibited things all the year. And this is so that "The Torah of Ad-nai will be in your mouth" - that all forces of the mouth will be very clarified and, and full of words of Torah.
ובַּפָּרָשָׁה הַזּוֹ נִכְתְּבוּ אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה עִנְיָנִים מַצָּה מָרוֹר תְּפִילִּין. מַצָּה מוֹרָה עַל צִמְצוּם. מָרוֹר מוֹרֶה שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ תַּעֲנוּגִים, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (ברכות ה'.) שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל וְכֻלָּן לֹא נְתָנָן אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִיגִיעוֹת וּבֵרוּרִים וּסְפֵקוֹת. וְאַחַר כָּךְ הוּא תְּפִילִּין, שֶׁמּוֹרֶה עַל דְּבֵקוּת, שֶׁיִּשְׂרָאֵל דְּבוּקִים בְּהַשי"ת, כִּי תְּפִילִּין מוֹרֶה עַל תַּקּוּפוּת אוֹר הַנִּמְצָא בְּכָל פְּעוּלּוֹת יִשְׂרָאֵל.
6In this portion are written three subjects: Matza, Maror and Tefilin. Matza teaches regarding the tzimtzum (contracting). Maror teaches that one should not ask for pleasures, as it is written in the Gemara (Brachot 5a): "three good gifts the Holy One of Blessing gave to Israel, and all of them were only given through sufferings" - that is, a person needs exertions, clarifications and doubts. And after that comes tefilin, that teaches regarding connecting [deeply with God], that Israel is connected to the Holy One of Blessing, because tefilin teaches about the seasons of light that is found in every action of Israel.
זוְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ. אִיתָא בַּגְּמָרָא (מנחות ל"ד:) טט בְּכַתְפֵי שְׁתַּיִם פת בְּאַפְרִיקֵי שְׁתַּיִם. טט מוֹרֶה עַל הַתְחָלָה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכָּר, כִּדְאִיתָא בַּזה"ק (בראשית ג'.) שֶׁאוֹת ט' מוֹרָה שֶׁטּוּבוֹ גָּנוּז בְּגַוֵּיהּ וְאֵינוֹ נִכָּר הַטּוֹבָה שֶׁנִּמְצָא בְּהַמִּצְוָה. וְזֶהוּ בְּכַתְפֵי, שֶׁבְּהַתְחָלָה שֶׁאָדָם מַתְחִיל בְּמַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת וַעֲבוֹדָה וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בָּהֶם שׁוּם טַעַם וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (ברכות י"ז.) מְסֻבָּלִים בַּמִּצְוֹת וְאָז נִקְרָא בְּכַתְפֵי שֶׁהָאָדָם סוֹבֵל כְּמַאן דְּטָעֵין אַכַּתְפֵיהּ. אָכֵן גַּם בָּזֶה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בְּתוֹךְ הֶסְתֵּר אוֹר, אַחַר שֶׁעוֹשֶׂה בְּאַהֲבָה אַף שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הָעֹמֶק, גַּם כֵּן הַשי"ת מַסְכִּים עַל יָדוֹ, וְהַשי"ת יִהְיֶה עִמּוֹ, וְזֶהוּ שְׁתַּיִם. וּפת מוֹרֶה עַל הַרְחָבָה, מַה שֶּׁהָאָדָם מַרְגִּישׁ טַעַם כְּשֶׁכְּבָר הֵאִיר לוֹ הַשי"ת לְהָבִין הָעֹמֶק. וְזֶהוּ בְּאַפְרִיקֵי שֶׁהוּא לְשׁוֹן חֵרוּת, וְזֶהוּ לְשׁוֹן פֵּרוּקָא, שֶׁהַתֵּרוּץ פּוֹרֵק עֹל הַקֻּשְׁיָא וּמוֹצִיא הָעִנְיָן מִמַּאֲסָר לַחָפְשִׁי, וְזֶה שֶׁנִּזְכַּר כַּמָּה פְּעָמִים בַּשַּׁ"ס מַאן מַלְכֵי רַבָּנַן. וְזֶהוּ שְׁתַּיִם, שֶׁהַשי"ת עוֹזְרוֹ וּמַסְכִּים עִמּוֹ וְסוֹמְכוֹ וּמְסַעֲדוֹ בְּמִבְטַח עֹז.
חוְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ. אִיתָא בַּגְּמָרָא (מנחות ל"ד:) טט בְּכַתְפֵי שְׁתַּיִם פת בְּאַפְרִיקֵי שְׁתַּיִם, טט רוֹמֵז עַל הַתְחָלָה כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס לְדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁכָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, וְאָז צָרִיךְ לְבֵרוּרִים וּלְצַמְצֵם עַצְמוֹ מֵעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה הַצְּרִיכִים בֵּרוּרִים. וְזֶה רוֹמֵז טט מִלְּשׁוֹן (ישעיה י"ד,כ"ג) "וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא", לְרַחֵק מִמֶּנּוּ עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה וְצָרִיךְ הָאָדָם לִסְבֹּל מִזֶּה כְּמוֹ שֶׁנּוֹשֵׂא מַשָּׂא עַל כְּתֵפָיו, וְזֶה טט בְּכַתְפֵי שְׁתַּיִם, שֶׁהָאָדָם יְצַמְצֵם עַצְמוֹ בְּקַבָּלָה וּבְהַשְׁפָּעָה וְזֶה רוֹמְזִים הַשְּׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁבַּתְּפִילִּין שֶׁנִּכְתַּב בָּהֶם צִמְצוּם הַקַּבָּלָה בְּמַצָּה וְצִמְצוּם הַשְׁפָּעָה בִּקְדֻשַּׁת בְּכוֹר, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן (בזו הפרשה), וּכְשֶׁהָאָדָם מְצַמְצֵם עַצְמוֹ בָּהֶם מֵאִיר לוֹ הַשי"ת הַרְחָבָה שֶׁפת רוֹמֵז לְהַרְחָבָה, וּבֶן אַפְרִיקֵי רוֹמֵז עַל זֶה, כִּי לְשׁוֹן אֲפָר הוּא כַּר נִרְחָב, וּכְעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (מלכים ב' י"ח,ל"ב) "עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם" וְאִיתָא עַל זֶה בַּגְּמָרָא (סנהדרין צ"ד:) שֶׁזֶּה אַפְרִיקֵי, וְזֶהוּ שְׁתַּיִם הַשְּׁנִיּוֹת שֶׁבַּתְּפִילִּין, שֶׁרוֹמְזִים שֶׁהָאָדָם יִתְעַנֵּג מֵחַיָּיו וְיִתְעַנֵּג מֵרְכוּשׁוֹ.