Chasidut · Izhbitz
Mei HaShiloach, Volume II, Numbers, Bamidbar/מי השלוח·
אתִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא. הָעִנְיָן בָּזֶה שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ הִכִּיר שֶׁהַשי"ת בּוֹחֵר תְּחִלָּה בְּהָאָדָם וּמִזֶּה נִמְצָא אַחַר כָּךְ בְּהָאָדָם כֹּחַ בְּחִירָה בַּעֲבוֹדָה, נִמְצָא שֶׁהַכֹּל הוּא מֵהַשי"ת, וְזֶה נִקְרָא בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא צו ח') בְּחָרוֹ וְלֹא קֵרְבוֹ אֲבָל הוּא קֵרֵב אֶת עַצְמוֹ, וְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָיָה מַכִּיר כִּי מִצַּד שֶׁהָאָדָם בַּעֲבוֹדָתוֹ וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ מְקָרֵב עַצְמוֹ לְהַשי"ת וְעַל יְדֵי זֶה אַחַר כָּךְ בּוֹחֵר בּוֹ הַשי"ת, וְזֶה נִקְרָא קֵרְבוֹ וְלֹא בְּחָרוֹ, וּבֶאֱמֶת בְּהַשְׁקָפָה רִאשׁוֹנָה נִתְרָאֶה כִּשְׁנֵי הֲפָכִים אֲבָל בֶּאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם אֶחָד הֵם, וְהִנֵּה מִצַּד אֵלּוּ הַשְּׁנֵי דֵּעוֹת הָיוּ נִבְדָּלִים כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא קֵרְבוּ עַצְמָם מִצִּדָּם וְלֹא נִבְחֲרוּ גַּם כֵּן מִצַּד הַשי"ת, אִם כֵּן חָלִילָה הָיוּ נִבְדָּלִים מִנְּשִׂיאוּת רֹאשׁ, וְלָכֵן מֵחֲמַת אַהֲבַת ה' לְיִשְׂרָאֵל לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח וְיִהְיוּ הַכֹּל נִכְלָלִים בְּמִסְפַּר צְבָאָם וּבִנְשִׂיאוּת רֹאשׁ, לָכֵן צִוָּה הַשי"ת שֶׁיִּהְיֶה נְשִׂיא הַשֵּׁבֶט עִם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּעֵת הַמִּנְיָן, שֶׁהַנָּשִׂיא הָיָה דּוֹרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ לְכָל שִׁבְטוֹ לְהַמְצִיא לָהֶם מָקוֹם בְּשֹׁרֶשׁ וְלֹא יִדַּח מִיִּשְׂרָאֵל שׁוּם נִדָּח.
באִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְּאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. דֶּגֶל מוֹרֶה עַל הַהַכָּרָה וְהַפִּרְסוּם בָּעוֹלָם, וְהוֹרָה הַשי"ת בָּזֶה אַף שֶׁבַּחֲנִיַּת הַדְּגָלִים הָיָה מַדְרֵגוֹת, שֶׁבַּמִּזְרָח הָיָה דֶּגֶל יְהוּדָה וּבַצָּפוֹן הָיָה דֶּגֶל דָּן לָאַחֲרוֹנָה יִסְעוּ לְדִגְלֵיהֶם, וּבֶאֱמֶת אֱלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן נְשָׂאוֹ לִבּוֹ אוֹתוֹ בְּדַעַת וּבְחָכְמָה כְּמוֹ בְּצַלְאֵל מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, וּבָזֶה מוֹרֶה לָנוּ הַשי"ת שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר אֱלִיאָב וְיֹאמַר מַדּוּעַ בְּצַלְאֵל יַגְבִּיהַּ לָשֶׁבֶת וַאֲנִי אֶסַּע לָאַחֲרוֹנָה, לָזֶה כְּתִיב "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ", הַיְנוּ בְּמָקוֹם שֶׁרְצוֹן הַשי"ת שֶׁשָּׁם יִהְיֶה הַהַכָּרָה שֶׁלּוֹ בִּכְבוֹד שָׁמַיִם שָׁם יַחֲנוּ וְאַל יְקַנְּאוּ זֶה בָּזֶה, וּבְכָל מָקוֹם הוּא כְּבוֹדִי וְזֶה שֶׁהָיָה שֵׁבֶט דָּן מִתְקַשֵּׁר בִּיהוּדָה כִּדְאִיתָא בַּזה"ק (ויחי רמ"ד:) "דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן", מַאי טַעְמָא בְּגִין דִּיהֵא שֵׁירוּתָא וְסוֹפָא דְּד' דִּגְלִין קְטִיר בִּיהוּדָה דְּאִיהוּ מַלְכָּא כְּדִכְתִיב "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה" וְכוּ' לְמֶהֱוֵי שֵׁירוּתָא וְסוֹפָא קְטִיר בְּחַד אֲתַר.
2Each person shall camp with his/her flag, under the signs of their ancestral house the Children of Israel shall camp - The flag teaches recognition and publicizing to the world, and the Holy One of Blessing taught that even in the encampment of the flags there are levels, that in the East was the flag of Yehudah, and in the West the flag of Dan, which were the last ones to move to their flags. And truly, Oholiav ben Achisamach of the tribe of Dan lifted his heart in knowledge and wisdom just as Betzalel of the tribe of Yehudah. And through this the Holy One of Blessing teaches us that Oholiav did not entertain the [bad] thoughts [such as] 'why is Betzalel first and i have to go last?' And regarding this it is written "a person with his/her flag" - that is, that each person has the recognition of the honor of Heaven and there one should one camp, and not feel jealousy towards one another - in every place there is My honor.
גשְׁנֵי מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת הָיָה לַבְּכוֹרִים, אֶחָד מַה שֶּׁפָּדוּ הַלְוִיִּם בְּגוּפָן, הַיְינוּ עַל יְדֵי עֲבוֹדָה, וְאֶחָד הָרע״ג בְּכוֹרִים שֶׁלֹּא נִפְדּוּ בְּגוּפָן שֶׁל לְוִיִּם רַק פָּדוּ עַצְמָם אֵצֶל הַכֹּהֲנִים, הַיְינוּ כִּי מַה שֶּׁלֹּא יָכוֹל לְהִתְכַּלֵּל בְּשׁוֹרֶשׁ עֲבוֹדָה בַּגּוּף, צָרִיךְ לִקְנוֹת בַּאֲגַר שְׁלִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִקָּבַע בְּשׁוֹרֶשׁ הַגּוּף.