Chasidut · Izhbitz

Mei HaShiloach, Volume II, Talmud, Berakhot 20a/מי השלוח·חלק ב·ליקוטי הש"ס·מסכת ברכות כ׳ א

אאָמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵי מַאי שְׁנָא רִאשׁוֹנִים דְּאִתְרְחִישׁ לְהוּ נִיסָּא וּמַאי שְׁנָא אֲנַן דְּלָא מִתְרְחִישׁ לָן נִיסָּא וְכוּ' אֲמַר לֵיהּ קַמָּאֵי הֲווֹ קָא מָסְרוּ נַפְשַׁיְיהוּ אַקְּדוּשַּׁת הַשֵּׁם אֲנַן לָא מָסְרִינַן נַפְשִׁין אַקְּדוּשַּׁת הַשֵּׁם, כִּי הָא דְּרַב אַבָּא בַּר אַהֲבָה חַזְיֵיהּ לְהַהִיא כּוּתִית דַּהֲוָת לְבִישָׁא כַּרְבַּלְתָּא בְּשׁוּקָא סָבַר דְּבַת יִשְׂרָאֵל הִיא קָם קַרְעֵיהּ מִינַּהּ, אִגְלַאי מִילְּתָא דְּכוּתִית הִיא שַׁיְימוּהָ בְּד' מֵאָה זוּזֵי אֲמַר לֵיהּ מַה שְּׁמָךְ אֲמַר לֵיהּ מָתוּן אֲמַר לֵיהּ מָתוּן מָתוּן ד' מֵאָה זוּזֵי שָׁוְיָא. וְלִכְאוֹרָה הַמַּעֲשֶׂה הוּא לִסְתּוֹר כֵּיוָן שֶׁלֹּא כִּוֵּן יָפֶה בִּמְסִירַת נַפְשׁוֹ וְגַם הָיָה צָרִיךְ לְשַׁלֵּם, אָכֵן בֶּאֱמֶת צָרִיךְ הָאָדָם לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִשּׁוּב הַדַּעַת וּמְתִינוּת בְּכָל דָּבָר, שֶׁזֶּה נִקְרָא תָּדִיר כַּמְּבוֹאָר בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן (פרשת משפטים ד"ה ראשית בכורי אדמתך ובליקוטי הושע ד"ה אשור) אָכֵן לִפְעָמִים צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִדַּת מְהִירוּת, שֶׁיִּמְסוֹר נַפְשׁוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם מְתִינוּת בְּזֶה וְאָז נִקְרָא זֹאת מְקוּדָּשׁ כַּמְּבוֹאָר שָׁם, וְהִנֵּה בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיָה חֵפֶץ הַשי"ת בָּעֲבוֹדָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עָצוּם, וְלָכֵן כֵּיוָן שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּזֶה הַמִּדָּה בְּמָקוֹם שֶׁהַשי"ת חָפֵץ בָּהּ לָכֵן אִתְרְחִישׁ לְהוּ נִיסָּא הֵיפֶךְ מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע, אָכֵן אַחַר כֵּן חָפֵץ הַשי"ת בָּעֲבוֹדָה בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וּמְתִינוּת וּמִצַּד זֶה לֹא אִתְרְחִישׁ לְהוּ נִיסָּא, אָכֵן רַב פַּפָּא הָיָה מִצְטַעֵר בְּזֶה כֵּיוָן שֶׁאֵין הַשי"ת מַרְאֶה לָהֶם נִסִּים אִם כֵּן בֶּטַח אֵין רְצוֹנוֹ בַּעֲבוֹדָתָם, וְעַל זֶה הֵשִׁיב לוֹ אַבַּיֵי שֶׁזֶּה הוּא רַק כְּפִי רְצוֹן הַשי"ת שֶׁאָז הָיָה חָפֵץ בָּעֲבוֹדָה בִּמְהִירוּת עָצוּם לָכֵן מִדָּה בְּמִדָּה הֶרְאָה לָהֶם נִסִּים. אֲבָל כָּעֵת, רְצוֹן הַשי"ת הוּא שֶׁהָעֲבוֹדָה יִהְיֶה בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וְהָא רְאָיָה שֶׁאֲפִילּוּ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאָז הָיָה עִיקַּר הָרָצוֹן בִּמְסִירַת הַנֶּפֶשׁ לְמַעְלָה מִדַּעַת אָדָם, מִכָּל מָקוֹם גַּם אָז הָיָה מָקוֹם לְמִדָּה שֶׁל יִשּׁוּב הַדַּעַת, שֶׁגַּם בָּזֶה יֵשׁ רְצוֹן הַשי"ת, וְזֶה שֶׁמְּסַיֵּים רַב אַדָּא מָתוּן מָתוּן ד' מֵאָה זוּזֵי שָׁוְיָא, הַיְינוּ שֶׁזֶּה שָׁוֶה אֶצְלוֹ שֶׁרוֹאֶה שֶׁרְצוֹן הַשי"ת אַף בְּדוֹרוֹ שֶׁיִּהְיֶה גַּם מָקוֹם לְמִדָּה שֶׁל יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְאִם כֵּן אַחַר כָּךְ שֶׁהָיָה רְצוֹן הַשי"ת שֶׁעִיקַּר הָעֲבוֹדָה יִהְיֶה בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וְרַק לִפְעָמִים יִהְיֶה בְּכֹחַ הָאָדָם לִמְסוֹר נַפְשׁוֹ בְּמָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹן הַשי"ת הֵיפֶךְ מִיִּשּׁוּב הַדַּעַת, לָכֵן לֹא אִתְרְחִישׁ לְהוּ נִיסָּא.
ברַב גִּידֵל הֲוָה רָגִיל דַּהֲוָה קָא אָזֵיל וְיָתֵיב אַשַּׁעֲרֵי דִטְבִילָה, אֲמַר לְהוּ הָכִי טְבִילוּ וְהָכִי טְבִילוּ אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לָא קָא מִסְתְּפֵי מַר מִיֵּצֶר הָרָע אֲמַר לְהוּ דָּמְיָין בְּאַפַּאי כִּי קָאקֵי חִיוָּרֵי, רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה רָגִיל דַּהֲוָה קָא אָזֵיל וְיָתֵיב אַשַּׁעֲרֵי דִּטְבִילָה אֲמַר כִּי סָלְקָן בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְכוּ' אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לָא קָא מִסְתְּפֵי מַר מֵעֵינָא בִּישָׁא. וְהָא דְלֹא שָׁאֲלוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן לָא קָא מִסְתְּפֵי מַר מִיֵּצֶר הָרָע, כִּי רַב גִּידֵל הֻכְרַח לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם לְהַרְאוֹת לָהֶם הֵיאַךְ יִטְבְּלוּ לָכֵן שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ לָא קָא מִסְתְּפֵי מַר מִיֵּצֶר הָרָע, וְהֵשִׁיב לָהֶם דָּמְיָין בְּאַפַּאי וְכוּ', אֲבָל רַבִּי יוֹחָנָן לֹא הֻצְרַךְ לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם וְלָכֵן לֹא שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ עַל הַיֵּצֶר הָרָע דְּאֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּמַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (סוטה ח'.) וְהָיָה עוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע, וְעַל זֶה לֹא נִתְיָרֵא מִיֵּצֶר הָרָע.