Mei HaShiloach, Volume II, Talmud, Ketubot 17a/מי השלוח·חלק ב·ליקוטי הש"ס·מסכת כתובות י״ז א

ארַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מְרַקֵּד אַתְּלָת א"ר זֵירָא קָא מַכְסֵיף לַן סָבָא כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ אִיפְּסִיק עַמּוּדָא דְּנוּרָא בֵּין דִּידֵיהּ לְכוּלֵּי עָלְמָא וְכוּ' א"ר זֵירָא אַהַנְיָיא לֵיהּ שׁוּטְתֵיהּ לְסָבָא וְאָמְרִי לַהּ שְׁטוּתֵיהּ לְסָבָא וְאָמְרִי לַהּ שִׁיטְתֵיהּ לְסָבָא. עַל זֶה כְּתִיב (איוב י"ז,ט') "וְיֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ וּטֳהָר יָדַיִם יֹסִיף אֹמֶץ". "יֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ", הַיְינוּ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו מִדָּה טוֹבָה לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ וּלְהִתְנַהֵג כֵּן תָּמִיד כַּאֲשֶׁר יָבִין שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָהּ כְּפִי תְּכוּנַת נַפְשׁוֹ וְלֹא יַעַזְבֶנָּה כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְזֶה תַּעֲזֹר לוֹ בְּכָל עִנְיָנָיו, וְאַף שֶׁיִּרְאֶה שֶׁבְּעֵינֵי אֲחֵרִים נִתְרָאֶה כִּשְׁטוּת לֹא יָחוּשׁ כְּלוּם וְזֶה נִקְרָא "יֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ", אַךְ אִם הָאָדָם יִתְנַהֵג בָּהּ תָּמִיד וְיִהְיֶה לוֹ רְגִילוּת וְעַל יְדֵי זֶה יִתְרַשֵּׁל לַעֲשׂוֹתָהּ, עַל זֶה נֶאֱמַר "וּטֳהָר יָדַיִם יֹסִיף אֹמֶץ", כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, יוֹסִיף לוֹ הַשי"ת אֹמֶץ שֶׁלֹּא יָבוֹא לוֹ שׁוּם הִתְרַשְּׁלוּת, וְכֵן הָיָה הָעִנְיָן כָּאן בְּרַב שְׁמוּאֵל שֶׁתָּמִיד הִתְנַהֵג לְרַקֵּד אַתְּלַת וְאָמַר רַבִּי זֵירָא קָא מַכְסִיף לָן סָבָא, הַיְינוּ שֶׁהָיָה נִרְאֶה בְּעֵינֵי אֲחֵרִים כְּדָבָר קָטָן, וְאַחַר כֵּן כְּשֶׁנָּח נַפְשֵׁיהּ וְרָאוּ עַמּוּדָא דְּנוּרָא וְהֵבִינוּ שֶׁזֶּה הַמַּעֲשֶׂה עָזַר לוֹ לָכֵן אָמַר רַבִּי זֵירָא אַהַנְיָא לֵיהּ שׁוּטִיתֵיהּ הַיְינוּ מִזֶּה הַמַּעֲשֶׂה מִבַּדֵּי הַהֲדַס, מִזֶּה הָיָה לוֹ הַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת, וְאָמְרֵי לָהּ שְׁטוּתֵיהּ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה וְלֹא הִתְבַּיֵּשׁ אַף שֶׁנִּרְאֶה בְּעֵינֵי אֲחֵרִים לִשְׁטוּת, וְאָמְרֵי לָהּ שִׁיטָתֵיהּ שֶׁהוֹסִיף אֹמֶץ מֵהַשי"ת וְלֹא הָיָה אֶצְלוֹ כִּרְגִילוּת וְלֹא הִתְרַשֵּׁל בָּזֶה.