Mei HaShiloach, Volume II, Talmud, Megillah 25a/מי השלוח·חלק ב·ליקוטי הש"ס·מסכת מגילה כ״ה א

אהַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּכְפָלָהּ הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה. וְאַף שֶׁאִיתָא בַּגְּמָרָא (ברכות ט':) הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא הִפְסִיד כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה אִם כֵּן לָמָּה אוֹמֵר כָּאן שֶׁהוּא מְגוּנֶּה, אַךְ בֶּאֱמֶת צָרִיךְ הָאָדָם לְהַמְלִיךְ אֶת הַשי"ת בְּכָל רֶגַע עַל זֶה הַזְּמַן שֶׁעוֹמֵד בּוֹ וְכֵן עַל לְהַבָּא, אֲבָל לְהַמְלִיךְ אֶת הַשי"ת עַל הַזְּמַן הֶעָבָר זֶה אֵינוֹ בִּיכוֹלֶת הָאָדָם, כִּי זֶה עָבַר וְאֵינוֹ בְּיָדוֹ רַק בְּיַד הַשי"ת לְהַחְזִיר אֶת הַקּוֹדֵם, אֲבָל בְּיַד הָאָדָם הוּא רַק הַהוֹוֶה וְהֶעָתִיד וְלָכֵן הַכּוֹפֵל אֶת שְׁמַע הַיְינוּ שֶׁמְּקַבֵּל עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם עַל הֶעָבָר שֶׁאוֹמֵר שֶׁגַּם הֶעָבָר בְּיָדוֹ הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה.