Mei HaShiloach, Volume II, Talmud, Pesachim 107b/מי השלוח·חלק ב·ליקוטי הש"ס·מסכת פסחים ק״ז ב

אתַּנְיָא נַמֵּי הָכֵי הַשַּׁמָּשׁ מַטְבִּיל בִּבְנֵי מֵעַיִן וְנוֹתְנָן לִפְנֵי הָאוֹרְחִים וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים". הָעִנְיָן בָּזֶה, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִקְנוֹת קְדֻשָּׁה בְּקִיּוּם מִצְוָה בְּקוּם וַעֲשֵׂה צָרִיךְ לְבָרֵר תְּחִלָּה אוֹתוֹ הָאֵבֶר שֶׁבּוֹ יְקַיֵּם הַמִּצְוַת עֲשֵׂה מִכָּל הַלָּאוִין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נ"ב,י"א) "הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה'" וְנִתְבָּאֵר בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן (ישעיה), כִּי "נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה'" נִקְרְאוּ הָאֵיבָרִים כְּשֶׁמְּקַיֵּם מִצְוֹת ה' וְלָכֵן נֶאֱמַר "הִבָּרוּ" שֶׁיִּזְדַּכְּכוּ, שֶׁהָאָדָם הָעוֹשֶׂה מִצְוָה בְּיָדָיו כְּגוֹן הַנּוֹטֵל לוּלָב צָרִיךְ לְבָרֵר יָדָיו שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים מִגֶּזֶל וּשְׁאָר עִנְיָנִים הַתְּלוּיִם בַּיָּדַיִם וְכֵן בְּכָל הַמִּצְוֹת, וְכֵן אִיתָא בְּזוֹ הַמַּסֶּכֶת (מ"ג:) כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּבַל תֹּאכַל חָמֵץ יֶשְׁנוֹ בַּאֲכִילַת מַצָּה, שֶׁעַל יְדֵי הַצִּמְצוּם שֶׁבֵּרֵר עַצְמוֹ תְּחִלָּה בְּעִנְיַן בִּעוּר חָמֵץ יָכוֹל לְקַבֵּל קְדֻשָּׁה מֵאֲכִילַת מַצָּה וּלְקַיֵּם אֲכִילַת מַצָּה בְּלֵיל הַפֶּסַח. וְזֶה "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים", הַיְנוּ, אִם בַּעַל הַשָּׂדֶה רוֹצֶה לְקַבֵּל טוֹבָה מִשָּׂדֵהוּ וּלְשָׁמְרוֹ שֶׁלֹּא יַצְמִיחַ קוֹצִים, אֲזַי עִקַּר הַשְּׁמִירָה הוּא בְּעֵת הַחֲרִישָׁה שֶׁיְּבָרֵר וִינַקֶּה אֶת שָׂדֵהוּ מִכָּל פְּסֹלֶת וְאָז לֹא יִזְרַע אֶל קוֹצִים, וְכֵן מָצִינוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁכָּתוּב (במדבר ט"ו,ל"ט) "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם וְגוֹ' וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", וְהַיְנוּ שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִזְהִיר בְּמִצְוַת עֲשֵׂה בִּרְאִיָּה וּזְכִירָה שֶׁזֶּה הוּא בָּעֵינַיִם וּבַלֵּב לָכֵן צָרִיךְ לְבָרֵר תְּחִלָּה לִשְׁמֹר אֶת הָאֵבָרִים תְּחִלָּה מֵהָרַע, שֶׁלֹּא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לִקְנוֹת קְדֻשָּׁה מִמִּצְוַת עֲשֵׂה עַל יְדֵי הָאֵיבָרִים הָאֵלּוּ, וְזֶה שֶׁכָּתוּב (משלי ד',כ"ג) "מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים", כִּדְאָמְרֵי אֱנָשֵׁי תִּשְׁמֹר תְּבוּאַת שָׂדֶה זוֹ כִּי בָּהֶם תָּלוּי כָּל חַיֶּיךָ, כֵּן מֵחֲמַת שֶׁכָּל הַקְּדֻשּׁוֹת נִקְבָּעִים בְּלֵב אָדָם וּמִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים, לָכֵן צָרִיךְ לִשְׁמֹר לִבּוֹ מִכָּל פְּסֹלֶת.