Mei HaShiloach, Volume II, Talmud, Rosh hashanah 11a/מי השלוח·חלק ב·ליקוטי הש"ס·מסכת ראש השנה י״א א

אבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה. וּבֶאֱמֶת הֲלֹא כָּל אָדָם נִפְקָד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כִּדְאִיתָא (דף ט"ז. במשנה) בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי עוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן. אָכֵן כָּל אָדָם נִפְקָד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁבְּיוֹם אֶחָד מֵהַשָּׁנָה יִפָּקֵד, יַעַן שֶׁלְּכָל אָדָם יֵשׁ יוֹם מְיוּחָד בַּשָּׁנָה שֶׁזֶּה הַיּוֹם מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (פרק ד' משנה ג') "אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה", וְזֶה נִפְקָד כָּל אָדָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁבְּזֶה הַיּוֹם מֵהַשָּׁנָה יִפָּקֵד, וְכָעִנְיָן שֶׁאִיתָא לְקַמָּן (ט"ז.) רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַכֹּל נִידּוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּין שֶׁלָּהֶם נֶחְתָּם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ בְּפֶסַח עַל הַתְּבוּאָה וְכוּ' וְשָׂרָה וְרָחֵל וְחַנָּה הַיּוֹם הַמְיוּחָד שֶׁלָּהֶם הָיָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהַיּוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִימֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת לִישׁוּעָה.