Mei HaShiloach, Volume II, Talmud, Rosh hashanah 16a/מי השלוח·חלק ב·ליקוטי הש"ס·מסכת ראש השנה ט״ז א

אאִמְרוּ לְפָנַי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מַלְכֻיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, מַלְכֻיּוֹת כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּנִי עֲלֵיכֶם, זִכְרוֹנוֹת כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה זִכְרוֹנְכֶם לְפָנַי לְטוֹבָה וּבַמֶּה בְּשׁוֹפָר. לְהָבִין הַטּוֹבָה בַּאֲמִירַת מַלְכֻיּוֹת, כִּי בְּזִכְרוֹנוֹת מְפֹרָשׁ הַטּוֹבָה, אֲבָל מַה הוּא הַטּוֹבָה בְּמַלְכֻיּוֹת. אָכֵן אַף שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁעֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם הוּא שִׁעְבּוּד, אֲבָל בֶּאֱמֶת זֶה הוּא הַחֵרוּת הָאֲמִתִּי מִכָּל שִׁעְבּוּד שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּגְּמָרָא (סוטה ה'.) כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם, שֶׁבַּמָּקוֹם שֶׁהַשי"ת שׁוֹכֵן שָׁם לֹא יִקְרַב שׁוּם רַע, וְזֶה הוּא הַגְּמוּל וְהַטּוֹבָה כְּשֶׁהָאָדָם יַמְלִיךְ עָלָיו אֶת הַשי"ת הוּא בֶּן חוֹרִין גָּמוּר, וְזֶה מְיָעֵץ הַשי"ת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁבִּימֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה יִהְיֶה רָגִיל עַל שְׂפָתָם תֵּבַת מֶלֶךְ וְהוּא סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִכָּל רַע כְּשֶׁלֹּא יָמוּשׁ מִפִּיו שֶׁהַשי"ת הוּא מַלְכּוֹ.