Mei HaShiloach, Volume II, Writings, Proverbs 1/מי השלוח·חלק ב·ליקוטים מכתובים·ספר משלי א׳

אלָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים. "צֶדֶק" נִקְרָא הַמְבוֹרָר בְּלִי שׁוּם נְגִיעָה, "וּמִשְׁפָּט" הוּא פֶּלֶס וּמִשְׁקָל שֶׁלֹּא יַכְרִיעַ לְשׁוּם צַד, "וּמֵישָׁרִים" הוּא אַהֲבַת דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר א',ד') "מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ". "לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה", פֶּתִי נִקְרָא מִי שֶׁהוּא קַל בְּדַעְתּוֹ לְהִתְפַּתּוֹת וְהַיְינוּ שֶׁאִם יִשְׁמַע דִּבְרֵי תּוֹרָה יִתְפַּתֶּה תֵּיכֶף לְקַיְּימָם, וְחָלִילָה אִם יִשְׁמַע חֶלְקַת לָשׁוֹן לְהִיפּוּךְ גַּם כֵּן יָכוֹל לְהִתְפַּתּוֹת. לָכֵן כְּתִיב "לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה" הַיְינוּ תַּקּוּפוּת שֶׁלֹּא יִתְפַּתּוּ רַק לְטוֹב כִּי עָרְמָה כְּמוֹ "עֲרֵימַת חִטִּים" הַיְינוּ אוֹצַר קְדוּשָּׁה שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְפַּתּוֹת חָלִילָה לַעֲבוֹר רְצוֹן הַשי"ת, כִּי תֵּיכֶף יָבִין בְּלִבּוֹ שֶׁזֶּה הוּא נֶגֶד הַתּוֹרָה וְהַתּוֹרָה הוּא עֵצָה לִבְחוֹר בַּחַיִּים לְטוֹב לוֹ, וְאִם כֵּן לֹא יִתְפַּתֶּה מֵחֶלְקַת הַלָּשׁוֹן מִמַּה שֶּׁיֶּחְסַר לְפִי שָׁעָה טוֹבַת עוֹלָם הַזֶּה, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ"ח,י"ז) "אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל", הַיְינוּ אֲנִי ה' הַמְהַוֶּה אוֹתְךָ וּבֶטַח אֲנִי מְרַחֵם עָלֶיךָ וְזֹאת מְלַמֶּדְךָ שֶׁתִּתְפַּתֶּה רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַשי"ת וְזֶה נִקְרָא "מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל" וְדִבְרֵי תּוֹרָה יִהְיֶה מְקוּשָּׁרִים בְּלִבְּךָ קֶשֶׁר אַמִּיץ שֶׁלֹּא תִּתְפַּתֶּה חָלִילָה לְהִיפּוּךְ, וְזֶה שֶׁכָּתוּב (משלי א',ל"ג) "וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה", וּלְהִתְפַּתּוֹת לְטוֹב זֶה הוּא מִדָּה טוֹבָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּחוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשָׁכִין אַחַר הַשי"ת בְּגוֹדֶל מְהִירוּת בְּלִי יִישּׁוּב וּמְתִינוּת וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (שבת פ"ח.) שֶׁאָמַר לֵיהּ הַאי מִינָא לְרָבָא עַמָּא פְּזִיזָא דְּקַדְמִיתוּ פּוּמַיְיכוּ לְאוּדְנַיְיכוּ, וְזֶה שֶׁמַּתְחִיל בַּמִּדְרָשׁ (רבה שמות ג',א') "וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ" הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי י"ד,ט"ו) "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר" שֶׁמִּיָּד שֶׁנִּתְגַּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה נִמְשַׁךְ מִיָּד אַחַר רְצוֹנוֹ בִּזְרִיזוּת בְּלִי שׁוּם הִתְחַשְּׁבוּת.

בכִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ. זֶה רוֹמֵז שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין תַּלְמִיד חָכָם הַמִּתְעַדֵּן עַצְמוֹ בְּתַעֲנוּגִים וּבֵין עַם הָאָרֶץ, כִּי זֶה שֶׁהַתַּלְמִיד חָכָם עוֹשֶׂה יֵשׁ עַל זֶה חֵן וְתִפְאֶרֶת כִּי עוֹשֶׂה הַכֹּל בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת לְפִי שֶׁעוֹשֶׂה הַכֹּל לִכְבוֹד שָׁמַיִם, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (ביצה ט"ז.) עַל הִלֵּל שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו הָיָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲבָל זֶה שֶׁעַם הָאָרֶץ עוֹשֶׂה, מִזֶּה נִכָּר שֶׁהוּא זוֹלֵל וְסוֹבֵא, וְזֶה הוּא "וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ", הַיְינוּ הָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁנִּכְנָסִים לַצַּוָּאר יֵשׁ עֲלֵיהֶם חֵן וְתִפְאֶרֶת כְּמוֹ עֲנָקִים שֶׁהוּא תַּכְשִׁיט וְנִכָּר לְכָל רוֹאֶה שֶׁהוּא לִכְבוֹד שָׁמַיִם.

גחָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה. זֶה רוֹמֵז עַל כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם לוֹמֵד דִּבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא נִתְגַּלֶּה לוֹ עֲדַיִן הָעָמוֹק הַצָּפוּן וְנִסְתָּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, כִּי לְעֹמֶק דִּבְרֵי תּוֹרָה לֹא יָכוֹל לָבוֹא בִּלְתִּי כְּשֶׁשַּׁיָּךְ אֵלּוּ הַדִּבְרֵי תּוֹרָה לְשֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא (חגיגה י"ג.) שֶׁיֵּשׁ דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁאֵין מוֹסְרִים אוֹתָם לְכָל אָדָם, וְזֶה נִקְרָא "חָכְמוֹת בַּחוּץ" שֶׁהָאָדָם הוּא עֲדַיִן חוּץ מֵהֶם, אָכֵן אַחַר כֵּן כְּשֶׁיּוֹשִׁיעַ לוֹ הַשי"ת וְיִזְדַּכֵּךְ לִבּוֹ אָז יִתְעוֹרְרוּ בְּלִבּוֹ אֵלּוּ הַדִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁעָסַק בָּהֶם קֹדֶם הִתְבָּרְרוּ בִּשְׁלֵמוּת וְהַשי"ת יָאִיר לוֹ גַּם בָּהֶם, וְזֶה לְשׁוֹן "תָּרֹנָּה" כְּעִנְיַן "גִּבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן" שֶׁהוּא לְשׁוֹן הִתְגַּבְּרוּת.