Mei HaShiloach, Volume II, Writings, Proverbs 14/מי השלוח·חלק ב·ליקוטים מכתובים·ספר משלי י״ד

אחַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ. חַכְמוֹת נָשִׁים הוּא מְתִינוּת וְיִשּׁוּב הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּכָל דָּבָר מַעֲצוֹר לְרוּחוֹ, וְזֶה הוּא חָכְמָה הַמִּתְלַבֶּשֶׁת בְּבִינָה, וְכִדְאִיתָא בַּזוה"ק (אחרי ס"ה.) וּבְגִין דְּקָרֵינַן לַהּ אֵם נוּקְבָא גְּבוּרָה וְדִינָא מִנַּהּ נָפִיק, וְזֶה דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין ק"ט:) אוֹן בֶּן פֶּלֶת אִשְׁתּוֹ הִצִּילַתּוּ הַיְינוּ דֵּעָה זוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ שֶׁיִּהְיֶה מִתּוּן וְיִשּׁוּב הַדַּעַת בְּעִנְיָנוֹ לָמָּה לוֹ לָצֵאת לַמִּלְחָמָה וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (יבמות ס"ה:) אִישׁ דַּרְכּוֹ לִכְבֹּשׁ וְאֵין אִשָּׁה דַּרְכָּהּ לִכְבֹּשׁ שֶׁלֹּא תִּרְצֶה לִכָּנֵס בְּאַחֲרָיוּת סַכָּנָה, וְזֶה דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (נדה מ"ה:) מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּינָה יְתֵרָה בָּאִשָּׁה יוֹתֵר מִבָּאִישׁ וּבִינָה הוּא כֹּחַ הַמְצַמְצֵם כִּדְאִיתָא בַּזה"ק (בא מ"ב:) וְזֶה הוּא "בָּנְתָה בֵיתָהּ" הַיְינוּ קִנְיָן קָבוּעַ בִּקְדֻשָּׁה, "וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ", "אִוֶּלֶת", שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְגָּאוֹת וְיֵצֵא לִלְחֹם וְיִרְצֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל דָּבָר וְלֹא יַחְשֹׁב דְּרָכָיו אִם יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְהַגְבִּיר וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י"ד,ג') "בְּפִי אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵם", הַיְינוּ שֶׁהוּא הֵיפֶךְ מֵהֶחָכָם שֶׁהֶחָכָם שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ וּפִיו וּלְשׁוֹנוֹ.