Mei HaShiloach, Volume II, Writings, Proverbs 22/מי השלוח·חלק ב·ליקוטים מכתובים·ספר משלי כ״ב

אנִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב וְגוֹ'. "שֵׁם" נִקְרָא מִי שֶׁאֵינוֹ טוֹב בְּתוֹלַדְתּוֹ רַק בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ וִיגִיעָתוֹ הוּא מוֹאֵס בָּרַע וּבוֹחֵר בַּטּוֹב וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל ב' ח',י"ג) "וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם", וְ"עֹשֶׁר רָב" נִקְרָא מִי שֶׁהוּא טוֹב בַּתּוֹלָדָה וְנִטְבְּעוּ בּוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל זֶה כְּתִיב שֶׁשֵּׁם טוֹב נִבְחָר מֵעֹשֶׁר רָב, וְזֶה אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל פִּנְחָס וְזִמְרִי שֶׁעַל פִּנְחָס הָיָה קִטְרוּג הַשְּׁבָטִים שֶׁלֹּא הָיָה טוֹב בְּתוֹלַדְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא פנחס) מִכָּל מָקוֹם "נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב" כְּמוֹ שֶׁנִּדְרָשׁ בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (תרומה ל"ג,ה') נִבְחָר שְׁמוֹ שֶׁל פִּנְחָס מֵעָשְׁרוֹ שֶׁל זִמְרִי.

באֹהֵב טְהָר לֵב חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ. שֶׁמִּי שֶׁלִּבּוֹ אֵינוֹ טָהוֹר אַף שֶׁמְּצַמְצֵם עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי צִמְצוּמִים מֻכְרָח לְהוֹצִיא עַל שְׂפָתָיו שֶׁיֻּכַּר לַכֹּל שֶׁאֵין לִבּוֹ נָקִי, וְאַף שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנוֹ מֻכְרָח לְהוֹצִיא עַל שְׂפָתָיו כֵּיוָן שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ לְטַהֵר לִבּוֹ רַק לְצַמְצֵם שְׂפָתָיו, אָכֵן מִי שֶׁאוֹהֵב לְטַהֵר אֶת לִבּוֹ אַף שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ נָקִי כָּל כָּךְ בְּעֹמֶק הַלֵּב, יֵשׁ לוֹ בְּחִירָה לְצַמְצֵם שְׂפָתָיו בְּלִי לְהוֹצִיא עַל שְׂפָתָיו שֶׁאֵין לִבּוֹ נָקִי, כִּי כֵּיוָן שֶׁאוֹהֵב לְטַהֵר לִבּוֹ אַף שֶׁאֵין עֲדַיִן מְבֹרָר בִּשְׁלֵימוּת מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לוֹ חֵן גַּם בִּשְׂפָתָיו, וְזֶהוּ "רֵעֵהוּ מֶלֶךְ" שֶׁהַשי"ת מְחַבֵּר עַצְמוֹ עִמּוֹ, שֶׁאַף בְּעֹמֶק הַלֵּב יִהְיֶה נָקִי בִּשְׁלֵימוּת.

גלִהְיוֹת בַּה' מִבְטַחֶךָ הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף אָתָּה. הַפָּסוּק הַזֶּה כּוֹלֵל כָּל הַכְּלָל לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, וְזֶה פֵּירוּשׁ "אַף אָתָּה", הַיְינוּ שֶׁלְּהַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים אָמַר שְׁלֹמֹה "לִהְיוֹת בַּה' מִבְטַחֶךָ הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף אָתָּה", הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים אִם תִּבְטַח בַּה' וַה' יִהְיֶה מִבְטַחֲךָ לֹא יֶחְסַר לְךָ מְאוּמָה וּבַמִּבְטָח הַזֶּה תַּגְדִּיל וְתִשְׂגֶּא מְאֹד, וְכֵן לְהַגָּדוֹל נֶאֱמַר "לִהְיוֹת בַּה' מִבְטַחֶךָ הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף אָתָּה", הַיְינוּ אַף אַתָּה הַגָּדוֹל אֵימָתַי אַתָּה גָּדוֹל כְּשֶׁתִּבְטַח בַּה' וְהַשי"ת הוּא מִבְטַחֲךָ, אֲבָל בְּלֹא בִּטָּחוֹן בַּה' מָה אַתָּה שֶׁכָּל גְּדוּלָּתְךָ הוּא רַק מֵהַשי"ת.

דאַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא. זֶה רוֹמֵז שֶׁלִּפְעָמִים יָבוֹא לְאָדָם מַחְשָׁבָה טוֹבָה, אָכֵן נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא דְּבָרִים שֶׁל מָה בְּכָךְ וּמַדְחֶה אוֹתָהּ עַל זֶה נֶאֱמַר "אַל תִּגְזָל דָּל" אַף שֶׁנִּדְמֶה לְךָ שֶׁדַּל הוּא וְלֹא חָשׁוּב בְּעֵינֶיךָ אַל תֹּאמַר כֵּן, כִּי כָל הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁהֵם שַׁיָּכִים לִכְבוֹד שָׁמַיִם לֹא דָּבָר רֵיק הוּא וְלֹא תִּדְחֶה אוֹתָם, וּכְעֵין זֶה נִדְרָשׁ בַּיְּרוּשַׁלְמִי (ברכות פ"ו, ה"ד) וּבַמִּדְרָשׁ (תנחומא במדבר) הַדָא גַּרְזִימָתָא רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵי מְבָרֵךְ עַל תּוּרְמוּסָה אָמַר רַבִּי לֵוִי עַל שֵׁם "אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא", וְהַיְינוּ אַף שֶׁהוּא מַאֲכָל שָׁפָל מְאֹד, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁבָּא לְפָנָיו בִּתְחִלָּה צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהוּא רָאוּי לַאֲכִילָה יוֹצֵא מִמֶּנּוּ כְּבוֹד שָׁמַיִם וּמְבָרְכִין עָלָיו.