Mei HaShiloach, Volume II, Writings, Proverbs 8/מי השלוח·חלק ב·ליקוטים מכתובים·ספר משלי ח׳

אבְּרֹאשׁ מְרוֹמִים עֲלֵי דָרֶךְ בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּבָה. עַל דֶּרֶךְ שֶׁאִיתָא בַּסְּפָרִים [שמונה פרקים להרמב"ם פרק רביעי, רמב"ם הלכות דעות פ"ב ה"ב] שֶׁהָרוֹצֶה לְתַקֵּן מִדּוֹתָיו צָרִיךְ לַהֲפֹךְ עַצְמוֹ מִמִּדָּתוֹ מֵהֵיפֶךְ אֶל הֵיפֶךְ, כְּגוֹן מִי שֶׁמֻּרְגָּל בְּמִדַּת הַכִּילוּת יַטֶּה עַצְמוֹ לְמִדַּת פַּזְרָנוּת, אַף שֶׁפַּזְרָנוּת הוּא גַּם כֵּן מִדָּה שֶׁאֵינָהּ מְתֻקֶּנֶת שֶׁאֵינָהּ בְּדֶרֶךְ הַמְּמֻצָּע, אָכֵן אִם יַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּמִדַּת פַּזְרָנוּת יוּכַל לְהַטּוֹת עַצְמוֹ לְמִדַּת נְדִיבוּת שֶׁהוּא מִדַּת הַמְּמֻצָּע, וְזֶהוּ "בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים" שֶׁאַחַר שֶׁיַּגִּיעַ הָאָדָם שֶׁיּוּכַל לְהִתְהַפֵּךְ מִמִּדָּתוֹ מֵהֵיפֶךְ אֶל הֵיפֶךְ אָז יִהְיֶה בְּמָקוֹם שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכֹּחַ הַמִּדָּה וְאָז יוּכַל לְהַגִּיעַ "עֲלֵי דָרֶךְ", הַיְנוּ שֶׁשִּׂכְלוֹ יַנְהִיג אֶת מִדּוֹתָיו וְזֶהוּ "בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּבָה", שֶׁיַּעֲמֹד בַּבַּיִת הַיְנוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַנְּתִיבוֹת יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ לְכַלְכֵּל עַצְמוֹ בְּכָל הַנְהָגוֹתָיו.

בבִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ. הוּא כְּמוֹ שֶׁיִּסֵּד הַפַּיְטָן (בהגדה של פסח) מֶלֶךְ בִּמְלוּכָה, כִּי אַף שֶׁהַמֶּלֶךְ הוּא פּוֹרֵץ גָּדֵר אָכֵן זֶה הוּא רַק בְּמָקוֹם שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְעִנְיְנֵי מְלוּכָה, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם הוּא מֻכְרָח תָּמִיד לְהָעָם שֶׁמֵּהֶם יֻכַּר מַלְכוּתוֹ, אֲבָל הַשי"ת הוּא מֶלֶךְ גַּם עַל הַמְּלוּכָה שֶׁאֵינוֹ מְשֻׁעְבָּד לְהַמְּלוּכָה, וְזֶהוּ "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ" כְּשֶׁאָדָם דָּבוּק וּמְקֻשָּׁר עִם הַדִּבְרֵי תּוֹרָה הוּא מֶלֶךְ אַף עַל הַמְּלוּכָה.

גוּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי. כְּתִיב בִּשְׁנֵי נוּנִי״ן, לְהוֹרוֹת שֶׁהַשי"ת יִמְצָא אוֹתוֹ, כְּשֶׁאָדָם מְשַׁחֵר וְדוֹרֵשׁ לְהַשי"ת תָּמִיד, אֲזַי יִמְצָא הַשי"ת אוֹתוֹ בְּעֵת שֶׁהַשי"ת מַשְׁפִּיעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן (משלי על פסוק "חסד ואמת אל יעזבוך").

דאַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי. דֶּלֶת הוּא בְּמָקוֹם שֶׁנִּסְתָּם הַפֶּתַח כִּי פֶּתַח נִקְרָא הֶחָלָל וְכֵן נִמְצָא בַּמִּצְוֹת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמוֹר פְּעוּלּוֹתָיו בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה כְּמוֹ (ישעיה נ"ח,י"ג) "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ", וְכָל שְׁמִירַת שַׁבָּת וְזֶה רוֹמֵז עַל הַפְּעוּלּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ כְּלָל יַעַן שֶׁהֵמָּה נִסְתָּרִים מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ דֶּלֶת שֶׁסּוֹתֵם חֲלַל הַפֶּתַח, וְלָכֵן כְּתִיב מִקֹּדֶם "לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי" שֶׁזֶּה צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מִתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב "לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי" זֶה הוּא מַה שֶּׁנִּתְגַּלָּה לְהָאָדָם הַיְנוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה וְכֵן בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה לְיַפּוֹת וּלְהַדֵּר אֶת הַלָּאו שֶׁזֶּה גַּם כֵּן בִּתְפִיסָתוֹ וְזֶה "לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי" שֶׁיָּכוֹל לִכְנֹס בְּהֶחָלָל.