Mei HaShiloach, Volume II, Writings, Psalms 139/מי השלוח·חלק ב·ליקוטים מכתובים·ספר תהלים קל״ט

אאִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. הַיְינוּ בְּעֵת שֶׁאֲנִי בִּבְהִירוּת הַמַּחְשָׁבָה וְהַלֵּב וְיֵשׁ לִי חֵשֶׁק לְהַכִּיר כְּבוֹד הַשי"ת "שָׁם אָתָּה", אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַשי"ת מְפוֹרָשׁ, אָכֵן בָּזֶה יֵשׁ חִלּוּקִים כִּי יֵשׁ זְמַנִּים וְעִתִּים אֲשֶׁר בְּקַל יָכוֹל הָאָדָם לְזַכֵּךְ לִבּוֹ לִרְאוֹת אוֹר הַשי"ת, אָכֵן יֵשׁ גַּם כֵּן זְמַנִּים שֶׁאֵין בְּאֶפְשָׁרוּת לְזַכֵּךְ הַלֵּב וּלְבָרֵר הַמַּחְשָׁבָה לִרְאוֹת אוֹר הַשי"ת, אַךְ שֶׁבִּזְמַן הַבְּהִירוּת מֵכִין לִזְמַן הַהֶסְתֵּר שֶׁאַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו הֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר גַּם אָז יִהְיֶה מְקוּשָּׁר עִם הַשי"ת, וְזֶה שֶׁכָּתוּב "וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל" מִלְּשׁוֹן "יוּצַּע לָרַבִּים", הַיְינוּ שֶׁבִּימֵי הַבְּהִירוּת אֲנִי מַצִּיעַ לִי שֶׁאַף אִם יָבוֹאוּ יְמֵי הַהַסְתָּרָה שֶׁנִּקְרְאוּ "שְׁאוֹל" גַּם אָז יִהְיֶה מְבוֹרָר לְפָנַי שֶׁשָּׁם "הִנֶּךָּ".