Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit 137/מקור מים חיים על בעל שם טוב·בראשית קל״ז

אוהובא כל זה גם כן בס' ליקוטים יקרים דט"ז ע"ב, ועיין שם עוד בדף ל"א ע"ג וזה לשונו, רמז הפסוק (משלי ו׳:ט׳) עד מתי עצל תשכב, רצה לומר שיש כמה בני אדם שיושבים ועוסקים בתורה ושונים כל היום מעוטפים בטלית ותפילין, אך הוא מצוות אנשים מלומדה, ואינו יודע עיקר העבדות, לזה כמעט גרוע מבעל עבירה, כי בעל עבירה, פתאום יכול לבא לו התעוררות גדולה, ויעשה תשובה גמורה, ויתחרט על העבירות שעבר, ויעבוד את השם יתברך בעבודה גמורה והתלהבות גדולה, אבל זה האדם אשר הוא צדיק בעיניו ודומה לו כאילו עשה העבודה המוטלת עליו אדם זה לא יכול לבא לעולם לידי מדרגה גדולה וטובה, בי הוא חושב שעבודתו הוא בשלימות, ובאמת הוא רחוק מאתו יתבדך שמו ומעבודתו כרחוק מזרח ממערב, חסר הסיום, עכ"ל, וכן הוא בפירוש פסוקים מלוקטים שבס' אור תורה וגם שם חסר הסיום.

בובס' ליקוטים חדשים הביא שאמר הבעש"ט שיש שני מיני רשעים, האחד הוא יודע שעובר עבירות, ועוד יש רשע שלומד ומתפלל, ואף על פי כן הוא רשע, שכל עבודתו לצורך עצמו, עכ"ל.