Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit 29/מקור מים חיים על בעל שם טוב·בראשית כ״ט

אובס' כתונת פסים ר"פ תזריע די"א ע"ד כתב וז"ל, ונודע שאין לך שום מצוה שאינו כלול מזיי"ן ימי הבנין כמ"ש בפ' שמות בשם מורי ביאור (משלי כ״ד:ט״ז) שבע יפול צדיק וקם וכו', עכ"ל.

בובליקוטים יקרים דל"ב ע"א וז"ל, פירוש הכתוב כי שבע יפול צדיק וקם ר"ל כי האדם צריך לילך בכל השבע מדות של השבירה ולהעלות משם ניצוצות, ומחמת זה יש לאדם זה עליה גדולה, וזהו שכתב וקם, עכ"ל.

גושם דט"ז ע"ד, וז"ל, צריך אדם לידע כלל כאשר באה לו מחשבה זרה מן זיי"ן ימי הבנין, ר"ל או התפארות רעה או אהבה רעה או יראה רעה, וכן מכל זיי"ן ימי הבנין, צריך לקשר אותה, כל אחת בשרשה, כיצד יעשה ימאס הדבר ההוא, ואז הרע נופל למטה והטוב יקח ממנו, ר"ל שיבא עליו צירוף אחד, למשל כשבא לאדם במחשבתו אותיות של ניאוף, ישבר את המחשבה הזאת ויבא עליו צירוף אחר, וזהו פירוש דברי הבעל שם טוב ז"ל כשבא אל הבינה נמתקין הדינין, עכ"ל. ועיין עוד בענין צירוף האותיות לקמן פ' נח אות ק"ו ק"ז ע"ש, ופ' וישלח אות י"ב ע"ש, ולקמן בפרשתינו אות ק"ד, ואות ק"י, ובפ' בחקותי אות ב'.

דובצוואות הריב"ש ד"ג ע"א וז"ל, ויקשור המדה הזאת להקב"ה כגון אם יש לו ח"ו אהבה רעה לא יאהב רק את הש"י, וכל מגמתו יהיה לזה, ואם בכעס שהוא יראה רעה שנמשך ממדת הגבורה, יתגבר על יצרו ויעשה מהמדה הזאת מרכבה להש"י, וכששומע אחד דורש בדחילו ורחימו אז ידבק עצמו לדיבורו מאוד ויהיה באחדות עמו, עם המוכיח, כי דיבורו נעשה אצלו מחשבה ובזה תסתלק ממנו [המחשבה הרעה] עכ"ל.