Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Noach 104/מקור מים חיים על בעל שם טוב·נח ק״ד

אעיקר ענין ג' קוץ מבואר לקמן בפ' תשא אות כ"ג ע"ש.

בושם בתוי"י ויחי ד"מ ע"ד מבואר עוד וז"ל, להעלות המחשבות זרות הוא דרך ג' קוין, וצריך לתת לב על כל מחשבה זרה מאיזה קו הוא להעלותו בשורשה, וג' קוים אלו נקראים אבות כנודע עכ"ל [עיין לעיל פ' בראשית בפנים אות פ"ד].

גובפ' יתרו דנ"ו ע"ב וז"ל, קבלתי ממורי שאם יראה מחשבות זרות, אם מענין הרהורי תאוות המשגל ידבק בשרשו שהוא חסד וכיוצא בזה וכבוד ה' הסתר דבר, עכ"ל, וכן הוא שם בפ' עקב דק"פ ע"א.

דובפ' אמור דקט"ו ע"ד וז"ל, כמו שקבלתי ממורי הרהורי זנות מתפשט מחסד, וכן הרהורי עבו"ז מקו האמצעי, הרהורי שפיכות דמים מקו שמאל וכו' ודוק, עכ"ל, ובס' דמ"א האריך בזה בכמה מקומות, ובפ' וירא ד"ה ויטע, ובר"פ ויגש, ושם ד"ה א"י וילקט, ובפ' שמות.

הובכתונת פסים דל"ח ע"ד כתב וז"ל, המחשבה זרה שבאה לפניו בשעת תורה ותפלה שהוא ביצוצי השכינה שנפלו בעת השבירה כמו שביאר מורי זה והובא במקום אחר וכו' רצה לומר שיראה מה הוא ענין המחשבה זרה אם הרהור זנות אז הוא מקו החסד, והרהור גאוה מתפארת וכיוצא בזה כאשר קבלתי מפי מורי, עכ"ל.