MiBeis HaGenazim·Matters of Shchitahמבית הגנזים·ענייני שו"ב

אמאדמו"ר הצמח צדק, ע"י בנו אדמו"ר מהרי"נ מניעזין
בספר בית רבי (ח"ג פ"ח) כותב אודות כ"ק אדמו"ר מוה"ר ישראל נח מניעזין נ"ע: "שם רבינו עליו המשרה ... להשיב לשואלו דבר השו"ת שהיו באים לרבינו, כי רבינו הי' לו טרדות יתירות ולא הי' מופנה מכל צד, ע"כ הי' מוסר הדבר לו שהוא יעשה התשובה ויכניסם אח"כ לפני רבינו לבקרם כו' ... ונמצא ממנו בכת"י שו"ת בנגלה, ובקרוב יצאו לאור עולם אי"ה".

בתשובות אלו מעולם לא נדפסו, רק אחדים מהם בקובצי יגדיל תורה נ.י. גליון כג ע' תרלז, ושם ע' תרנז (כותב הגה"ח מוהרא"ד לאוואוט "ובחיי אדמו"ר גאון ישראל מהרמ"מ ז"ל מליובאוויטש כתבתי מזה לכ"ע, והשיב לי בנו הגאון הרה"ק ר' ישראל נח ז"ל), ובגליון מז ע' רח (ראה שם בשוה"ג, שהשאלה נשאלה לפני כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, אלא שבאותה שעה הי' טרוד מדאי, והתשובה נכתבה ע"י כ"ק בנו מהרי"ן נ"ע), ובגליון ס ע' רסד וע' רסז.

גאחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, כשהי' אדמו"ר בניעזין, הי' כותב את תשובותיו ע"י הרב אלי' דוד מ"ץ דק' ניעזין. כמה מתשובות אלו נדפסו בקובץ יגדיל תורה גליון נט ע' ריח ואילך. גליון ס ע' רעג ואילך.

ד*

ההתשובה שלפנינו נכתבה אל הגאון החסיד הרב ארי' ליב זיוואו, שהיה באותה תקופה מ"ץ דק' סמילעוויטש.

ובבית רבי (ח"ג פ"י): "הרה"ג ר' ליב סמילעוויצער זלה"ה הי' גדול בנגלה ובחסידות, והי' ממקושרי רבינו וגם הי' משולחו איזה שנים ... הי' רב בהאמי' אחר הרה"ק ר' יצחק אייזיק זלה"ה, ואח"כ הי' רב בדווינסק, ושם מ"כ".

זבקובץ יגדיל תורה (חי"ז ע' רעא, מרשימת הר"י שי' מונדשיין): נולד בשנת תק"ע או תקע"א. בן ח"י שנה נסמך להוראה מאדמו"ר הצ"צ, ושימש ברבנות בבאברויסק (שם הי' מבית דינו של רב"מ מבא"ב שנחשב לו כא' מרבותיו), סמילעוויטש, האמיל (הוא הי' המ"ץ בתקופתו של רי"א האמליער), ומשנת תרכ"ה בערך שימש ברבנות דווינסק-דינאבורג (אחרי מהרי"ל בטלן), עד פטירתו ביום ב' ער"ח סיון תרמ"ז. בנו (בעהמח"ס "שבעים תמרים" על צוואת ריה"ח) כותב עליו ש"הי' מיחי"ס של אדמו"ר הצ"צ" ומביא בשמו דברים שקיבל מאדמו"ר הנ"ל (וכן הי' שד"ר של הצ"צ). כמו"כ קיבל רבות ממהרי"נ בן הצ"צ, מר' הלל מפאריטש ובפרט מרי"א מהאמיל, אשר גם סמך עצמו בשתי ידיו על פסקיו של הרא"ל. נודע כרב מסכים ומסמיך בגלילותיו, וכמשיב דבר לשואליו בדבר הלכה (בפרט בדיני כתיבת גטין. בספרו הנ"ל הדפיס בנו את מכתבו של הרא"ד לאוואוט בעהמחב"ס שער הכולל, המבקש ממנו את הגהותיו של אביו על ספרו קב נקי). רוב תשובותיו לא הגיעו לידינו, ואך צרור קטן מתשובותיו שכתב בהאמיל נותר לפליטה, והמה בכתובים.

חחלקם נדפס בקובץ יגדיל תורה ירושלים חוברות טז; יח; כד.

ט*

ייום א' זיין תשרי

יאלאה' ידידי הרב המופל' הוו"ח החריף כו' מוהר"א ליב נ"י⁵⁰⁶

יבמכתבו הגיעתי והראתי מכתבו לכאאמו"ר שי' כבקשתו. והננו להשיבו מה שא' כאאמו"ר שי' על שאלתו, משורת הדין אין לפסול מה ששחט השו"ב שלא נתמנה מהקהל, עפ"י תשובת הרא"ש⁵⁰⁷ המובא בש"ע סס"י א'⁵⁰⁸, מאחר שאין שום תקנה בעירכם ע"ז שלא ישחוט זולת השו"ב שנתמנו מהקהל. ובלא"ה אדינו דתשוב' הרא"ש יש מפקפקין ע"ז, וכמבואר בפר"ח⁵⁰⁹ ות"ש⁵¹⁰ דבהפ"מ יש להקל בזה, והביאם רבינו ז"ל⁵¹¹. ולזאת מן הדין אין לפסול כלל זה ששחט השו"ב. אמנם זה מובן שמסתמא עו[שה] השו"ב עוולה במה שבא להשיג גבולם⁵¹². אבל כאאמו"ר שי' אינו רוצה להכניס עצמו בעסק מחלוקת, ובפרט להגיד דיעות מרחוק בלי שמוע טענת צד שכנגד כו'.

יגוזו"ז יקבל חו"ש מאדה"ש⁵¹³ והשי"ת יטיב החתימה לו ולנו בתוך כ"י.

ידד' ידידו דו"ש

טוישראל נח באאמו"ר שי'

טזתשובה מהחסיד רבי הלל מפאריטש
לפנינו תשובה שכתב הגאון החסיד רבי הלל מפאריטש, בעל פלח הרמון ועוד, אל הדיינים בעיירות הסמוכות לעיירה החסידית פאהאר, אודות השו"ב שבעיירה פאהאר, שאחרי הסכסוכים שהיו שם והמשפטים שהתנהלו בערכאות שם, סייע לאחד מאלו שהעידו במסירה בערכאות.

יזהרב הגאון המקובל והחסיד ר' הלל בהרה"ח ר' מאיר הלוי מאליסאוו, הידוע בשם "ר' הלל פאריטשער", נולד בשנת תקנ"ה. ואחר שנסע הרה"ג והרה"ח וכו' ר' ברוך מרדכי זלה"ה מבאברויסק לאה"ק תובב"א, קבלו אנשי באברויסק את הרר"ה לרב ואב"ד במחנם. באחת מנסיעותיו נפטר – בעיר חרסון, בשנת תרכ"ד ביום י"א מנחם אב, ושם מ"כ, ועל קברו בנו אוהל ורבים היו נוסעים להשתטח על קברו (ראה ראשי פרקים מתולדותיו, שבראש ספרו פלח הרמון, קה"ת תשי"ד. זכרון לבני ישראל ע' קצ).

יחהגאון החסיד מוה"ר ברוך מרדכי מבאברויסק נסע לארה"ק לערך בשנת תרי"א (ראה לעיל פרק ‎לז), וכיון שבתשובה שלפנינו חותם "מ"ץ דק' באברויסק", א"כ נכתבה בין השנים תרי"ב-תרכ"ד.

יטוממה שכותב בתחלת התשובה "ולפלא בעיני על שלא הגישו ענינם לפני בני אדמו"ר שליט"א", נראה שנכתבה אחרי שנת תר"כ, אשר "היה חולה יותר מששה שנים רצופים כו' ולא היה רוצה שיסעו אליו על יחידות" (בית רבי ח"ג פ"ו), ולכן שולח אותם "לפני בני אדמו"ר".

כתשובות נוספות ממנו נדפסו בהוספות לפלח הרמון בראשית, ובקובץ יגדיל תורה נ.י. חוברות ד; ט. הסכמותיו נדפסו בשו"ע רבנו הזקן, זיטאמיר תרט"ז, ובלקוטי תורה, זיטאמיר תר"ח (בחתימת "מ"ץ דק"ק פאריטש").

כא*

כבהתשובה היא, כאמור, אל הדיינים בעיירות הסמוכות לעיירה החסידית פאהאר, וכפי שכותב בסוף התשובה "בבוא השד"ר לסביבותיכם על מעלתם מוטל להתקבץ כאחד לעיר פאהאר יע"א ולתווך השלום".

כגלא נתברר לע"ע מי הם שלושת הרבנים הנזכרים כאן, אך זאת נודע לנו:

כדא) באותה תקופה⁵¹⁴ היה המ"ץ בקהלת סטאראדוב הסמוכה לפאהאר, הרב יעקב ב"ר נפתלי הירץ (ראה שו"ת דברי נחמי' אהע"ז, סוס"י לט). ומסתבר שהוא הנמען הראשון שבתשובה זו.

כהב) באותה תקופה היה המ"ץ בקהלת פאטשעפ (הסמוכה לפאהר), הרב יוסף משה טריינין (זקנה של מרת ברכה, אשת המזכיר החסיד ר' אלחנן דובער מרוזוב). ומסתבר שהוא הנמען השלישי שבתשובה זו.

כו*

כזבכמה מקומות הוסיף הכותב הגהות (כדרכו) בין חצעי רבוע {ובכמה מקומות הכתב קרוע ולא ברור, והשלמנו בין אריחיים, כאלה}.

כח*

כטכבוד הדיינים הרב המפורסם בתוי"ר וו"ח כו' כמו"ה יעקב נ"י

לוהרב המפורסם בתוי"ר וו"ח כו' כמו"ה חיים נ"י

לאוהרב המפורסם בתוי"ר וו"ח כו' כמו"ה יוסף משה נ"י

לבה' עליהם יחיו

לגנידון העסק שבין אנשי ק' פאהאר יע"א והרב המ"ץ שלהם, ובין השו"ב שלהם, קיבלתי ריבוי מכתבים משני הצדדים. ובאמת עמוס התלאות אני מריבוי עניינים שונים המבלבלי' ואין לי שום פנאי לעיין בעניינים מעיירו' אחרו' [ולפלא בעיני על שלא הגישו ענינם לפני בני אדמו"ר שליט"א, כי שם ימצא הכל, התו' והחכמה והמנוחה מענינים המבלבלים]. אך המכתבים ששלחו אלי, בצירוף ישיבת השו"ב פה זמן רב, הכרי{חני} להמציא את פניו מפני הכבוד.

לדוהנה לכאורה בגוף הענין לא מצאתי טעם נכון לאסור שחיטתו, כי טענת המסירה, אפילו אם הי' מסור בעצמו, הכריע הש"ך סי' ב' ס"ק כו דשחיטתו כשרה. וכ"פ הב"י סי' קיט סעיף יוד בסתם⁵¹⁵. והרמ"א לא הביא דעת הפוסלין רק בשם יש פוסלין. והגם דכאן סי' ב הביא דעת הפוסלי' בסתם והמכשירים בשם יש מכשירי', הנה בכאן גופא רשם לעיין בסי' קיט, גילה דעתו להכשיר כמסקנת המחבר. ויהי' איך שיהי' דעת הרמ"א, הנה הוראת הש"ך נתפשטה בכל מדינות אלו להורות כדבריו. וכן פסק מהרש"ל⁵¹⁶, הובא בש"ך שם. ומכ"ש שבכאן לא מסר בעצמו רק סייע להמוסרים, נוכל לו' שאפי' לדעת התב"ש⁵¹⁷ המחמיר בזה, הובא בפמ"ג סי' ב ס"ק כו [וגם הוא לא החמיר רק בהרבה פעמי' יעו"ש] אין לאסור כו'.

להטענה השני' מה שחתך הושט לאחר השחיטה. הנה אפי' אם הי' אומר עליו שהוציא טרפה ברורה מתחת ידו, אינו נאמן לאסור שחיטתו מכאן ולהבא לכל הדיעות [ולא פליגי רק לענין הבהמה, כמבואר בי"ד סי' א סעי' יד⁵¹⁸]. ומכ"ש בכאן שאינה אלא חומרא בעלמא, כי מעיקר הדין פסק המחבר סי' כג סעיף ה שאחר שחיטת רוב הסימנים אין לאסור שהי', והרמ"א לא אסר רק מצד המנהג [לחוש לדעת רש"י ז"ל כו']. וגם לפי המנהג, לפי דעת הר"ץ⁵¹⁹ מותר לשחוט בדרך שחיטה בסכין פגום, {ואף שלדעת האוסרים} יש לאסור הבהמה {כמ"ש} הש"ך, אך לא להעביר שוחט מחמ{ת שחתך הושט בסכין פגום לאחר} שחיטתו.

לואך מה שיש לע{ורר (כאן חסרה שורה שלמה בכת"י)}, כי כל הנ"ל הוא לענין שוחט באקראי {משא"כ שוחט קבוע} צ"ל ירא ה', כמבואר בסי' יח סעיף יז שמטעם זה א"צ להראות סכינו לחכם שבעיר, כי להם מחלו חכמי' כבודם, ולכן אפי' לא מסר בעצמו רק סייע להמוסרים ג"כ יש לחוש למנותו לשוחט קבוע, כי לכה"פ אינו ירא ה', כ"א הי' יראת ה' בלבבו הי' מכניס עצמו בכל כח ועוז לתווך השלו', ולכה"פ לעמוד מנגד ולא לסייע להמוסרים ח"ו. וכן שמעו בע"פ בשם אדמו"ר הזקן נ"ע [ועתה נדפס בתשובותיו סי' ח⁵²⁰], שאסר המסיגי גבול מלהיות שוחטים קבועים באיזה סביבה מטעם הנ"ל יעו"ש.

לזאך מצד אחר יש להקל בשוחט קבוע יותר, מצד שפרנסתו מזה קשה להעבירו, אפי' בהוציא טרפה מת"י, שהוא חמור יותר, שהוא חשוד לאותו דבר, כי טפלי תלוי ביה [כמבואר במס' חולין די"ח עמוד א].

לחלכן לדעתי שיקבל עליו דברי חבירות [כי זה מספיק לכל הדעות, אפילו לדעת הפר"ח⁵²¹ המחמיר {הו}בא בפמ"ג סי' ב' ס"ק י"א], והיינו שיקבל עליו שלא יכנוס בשום מריבה וקטטה שבעיר כשדנין בדיני עכו"ם, ואז לפ"ד להתירו. ובאם {שישנם} שני שוחטים, שלא ישחוטו כ"א בלעדי חבירו, כנהוג ברוב העיירות דמדינתכם, אם לא כשיצטרך א' מהם לנסוע על הכפרים. {וע}ל אנשי העיר מוטל להוסיף על שער השחיטה קרוב לכפל מסך הקדום, באופן שיספיק הפרנסה לשני השוחטים.

לטוזאת מוטל {על}יהם לעשות תומ"י. אך לקיום הענין, בבוא השד"ר לסביבותיכם, על מעלתם מוטל להתקבץ כאחד לעיר פאהאר יע"א ולתווך השלום {בי}ניהם, שיעזוב כ"א מה שבלבבו על חבירו, ואז יהי' קיום לדבר הנ"ל. וכן הי' כוונתי מתחילה במה שביררתי כבוד מעלתם {ה}עיקר שיעשו השלום, ולא לפסוק פסקים בלבד.

מוה' יברכם בברכות השלום וירום קרן הצלחתם ברו"ג בתוך קרן כעמ{ב"י}, כנפשם ונפש המקווה לזה

מאהלל במו"ה מאיר ז"ל הלוי מ"ץ דק' ב' יע"א⁵²²

מבאחרי כותבי זאת נזדמן לי לראות איזה טענו' שעברו ביניהם, וראיתי שזלזל את הרב המ"ץ בכמה מיני זלזולין. לכן אני מוסיף, שבקבלת דברי חברו' יהי' גם תנאי הזה שלא יזלזל את [המ"ץ]. ואם יזלזל ענוש יענש בהעברתו חודש אחד. כן דעתי נוטה. אך קוה קויתי שבאם תתקבצו שלשתיכם ויהי' כוונתם לשם שמים לתווך השלום בודאי יפעלו ולא יבוא לכלל זה כלל

מגידידם הלל הנ"ל

מדתעודות החסיד ר' יחיאל מיכל שו"ב זוסניץ מבירז
בארכיון המחלקה היהודית של הספריה הצבורית בנ.י. ישנו "אוסף זוסניץ", המכיל כמה תיבות מארכיונו של ר' יוסף יהודה ליב זוסניץ⁵²³, וכולל גם מספר מסמכים ותעודות של אביו החסיד ר' יחיאל מיכל שו"ב ב"ר יהושע זוסניץ מבירז, מחסידי כ"ק אדמו"ר האמצעי.

מהבשנת תשמ"ז עברתי על הארכיון הזה, וצלמתי ממנו תעודות ומסמכים של החסיד ר' יחיאל מיכל הנ"ל. מתוכם פרסמתי:

מוא) שתי אגרות כתי"ק אדמו"ר האמצעי אליו (באגרות קודש אדמו"ר האמצעי ח"ב אגרות ז-ח).

מזב) שטר מכירת ד' אמות קרקע בחברון, שנמכרו אל החסיד ר' יחיאל מיכל הנ"ל בשנת תקפ"ב, כאשר כ"ק אדמו"ר האמצעי יסד את הישוב החב"די בחברון (בס' תולדות חב"ד בארץ הקודש ע' לו).

מחהפעם נפרסם ארבע תעודות נוספות של החסיד ר' יחיאל מיכל זוסניץ, שצלמתי אז מאותו ארכיון:

מטג) הכתובה שלו, משנת תקנ"ט, כאשר נשא את אשתו מרת בת שבע בת ר' מנחם נחום, בעיר בירז.

נד) כתב ההודעה לשו"ב שקיבל בשנת תקע"ד, מאת השו"ב של עיר דיסנא, מוה"ר נתן נטע שפירא.

נאה) כתב הקבלה לשו"ב שקיבל בשנת תקע"ד, מאת רבה של דיסנא, מוה"ר ברוך ב"ר משה.

נבו) הסכם משנת תק"פ, בין אלופי קהל בירז לבין "אלופי אנשי הסרים למשמעתו של הרב דק"ק לובאוויטץ, שיכולים ליקח לצרכם שו"ב לשחוט עבורם כפי הנהגתם". ותוכנו:

נגבעיר בירז הליטאית היתה קבוצה של חסידי כ"ק אדמו"ר האמצעי.

נדבהתאם לתקנת כ"ק אדמו"ר הזקן – לשחוט דוקא בסכינים מלוטשים, וכיון שהמתנגדים גזרו חרמות נגד השחיטה בסכינים מלוטשים, השתדלו החסידים בכל מקום שיהי' להם שו"ב משלהם, והמתנגדים התנגדו לזה.

נהדוגמה אחת של סכסוך כזה מבואר בשו"ת אדמו"ר הזקן (סי' י), אשר הרב המתנגד אסר את שחיטתו של השוחט החסידי, עד שהוא ינסהו ויתן לו קבלה, אם יבטיח השוחט שלא ישחוט בסכין מלוטש. וע"ז השיב אדמו"ר הזקן שם, שמדינא אין צריך השו"ב שהקבלה שלו תינתן דוקא ע"י רב הקהלה, כי אם סגי בחכם ומומחה בהלכות שחיטה.

נובעיר בירז באו החסידים והמתנגדים להסכם ביניהם, שבנוסף לשני השוחטים המתנגדים שבעיר, יתקבל גם שוחט חסידי⁵²⁴, בתנאי שגם השוחט הזה יקבל מרות הרב והקהלה, ועוד פרטי תנאים כספיים ביניהם.

נזמסתבר שהשו"ב החסידי שהתקבל מטעם חב"ד הוא ר' יחיאל מיכל זוסניץ שו"ב דידן, תושב בירז, שהרי: א) בין ניירותיו נמצא חוזה זה. ב) גם שטר מכירת ד' אמות קרקע בחברון הנ"ל, שנמכרו אל החסיד ר' יחיאל מיכל הנ"ל בשנת תקפ"ב (שנתיים אחרי חתימת החוזה שלפנינו), נחתם בעיירה בירז. ג) גם באגרת כ"ק אדמו"ר האמצעי אליו הנ"ל, הוא מכונה "שו"ב".

נח*
שטר כתובה
בשני בשבת שני ימים לחדש אלול שנת חמשת אלפים וחמש מאות וחמשים ותשעה לבריאת עולם למנין שאנו מונין כאן עיר בירז איך מורינו רב רבי יחיאל⁵²⁵ בן מורינו רב רבי יהושיע⁵²⁶ אמר להדא בתולתא מרת בת שבע בת מורינו רב רבי מנחם נחום הוי לי לאינתו כדת משה וישראל ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי ליכי כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא ויהבינא ליכי מוהרי בתולייכי כסף זוזי מאתין דחזי לי מדאורייתא ומזוניכי וכסותיכי וסיפוקיכי ומיעל לותיכי כאורח כל ארעא וצביאת מרת בת שבע בתולתא דא והוית לי לאינתו ודן נדוניא דהנעלית לי מבי אבוה בין בכסף בין בזהב ובין בתכשיטין במנא דלבושא בשימושא דירה ובשימושא דערסי הכל קבל עליו מורינו רב רבי יחיאל חתן דנן במאה זקוקי' כסף צרוף וצבי מורינו רב רבי יחיאל חתן דנן והוסיף לה מן דילי' עוד מאה זקוקי' כסף צרוף אחרים כנגדן סך הכל מאתים זקוקי' כסף צרוף וכך אמר מורינו רב רבי יחיאל חתן דנן אחריות שטר כתובתא דא ונדוניא דן ותוספתא קבלית עלי ועל ירתי בתראי להתפרע מכל שפר ארג ניכסין וקנינין דאית לי תחות כל שמיא דקנאי ודעתיד אנא למקני ניכסין דאית להון אחריות ודלית להון אחריות כלהון יהון אחראין וערבאין לפרוע מנהון שטר כתובתא דא ונדוניא דן ותוספתא דא מנאי ואפילו מגלימא דעל כתפאי בחיי ובמותי מן יומא דין ולעלם ואחריות שטר כתובתא דא ונדוניא דן ותוספתא דא קבל עליו מורינו רב רבי יחיאל חתן דנן כחומר כל שטר כתובת ותוספות דנהיגין בבנת ישראל העשוין כתקחז"ל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי וקנינא מן מורינו רב רבי יחיאל בן מורינו רב רבי יהושיע חתן דנן למרת בת שבע בת מורינו רב רבי מנחם נחום

נטבתולתא דא על כל הא דכתוב ומפורש לעיל במנא דכשר למקני בי' והכל שריר וקים

סנא' אלי' בן מוהה"ר מנחם נחום יצ"ו ש"ץ ונאמן דק"ק בירז

סאונא' יצחק במו"ה אהרן שמש ונאמן דק"ק בירז

סב*
כתב הודעה לשו"ב
הנה הרבני המופלא מ' יחיאל מיכל ב"מ יהושע הי' תלמיד מובהק [אצל] שו"ב דמתא דמחנינו יצ"ו אשר למדו הלכות שחיטה ובדיקה ואומנות ידים בהשחזת הסכין והעמדתו שיהא ראוי וכשר לשחיטה, והעיד לפני השו"ב הנ"ל שמוהרי"מ הנ"ל הוא בקי ואומן באימון יד בהעמדת הסכין של שחיטה, ומרגיש בפגימה דקה מן הדקה, ובשחיטות גסות ודקות ועופות [ובדיקות הריאה⁵²⁷], ונוסף על זה שם סכינו לפני הח"מ ומצאתיו קולע אל פגימה כשערה ולא יחטיא, ובקי בהלכות שחיטה ובדיקת הריאה ודקדוקה דקדוקי סופרים ממש בעל פה. ואחרי ראותי את כל אלה אמרתי כל מן דין סמוכו לנא, והנני נותן לו תוקף לסמיכה שחיטה⁵²⁸, וכל בר ישראל יסמוך על שחיטתו ובדיקתו לכל דבר הטעון שחיטה בלי פקפוק ונדנוד בעולם אפילו למהדרין מן המהדרין. וקבל על עצמו מהר"י הנ"ל בפני הח"[מ] לחזור על הלכות שו"ב כפי הסדר המבואר בש"ע י"ד סי' א⁵²⁹, וגם קבל ע"ע שלא יסמוך עצמו על בדיקת הסכין תיכף אחר השחזתו עד שינוח מעט מעייפות ההשחזה ואח"כ יבדוק לאט ובכוונת הלב, גם שלא לסמוך עצמו על בדיקת הריאה בפנים עד שיוציאנה לחוץ ולמראה עיניו ישפוט, גם להעמיד א"ע אחר משך שנה מיום דלמטה לפני איזה מורה או לפני שו"ב דמתא לנסיון בהרגשתו. ומהיום דלמטה רשות בידו לשחוט כל דבר הטעון שחיטה כנ"ל, ולהיות ביד מוהרי"מ הנ"ל לאות אמת ולראי' באתי ע"ה⁵³⁰ היום יום ה' ער"ח סיון תקע"ד לפ"ק פה ק"ק דיסנא יצ"ו. תיבות ובדיקת הריאה כתובי' ב"ח וד"ק⁵³¹

סגנא' ברוך באאמוהר"ר [משה⁵³² ...] זצללה"ה חונה פ"ק הנ"ל יצ"ו

סד*
כתב קבלה לשו"ב
להוי ידוע למאן דבעי למידע איך שה"ה הרבני מו' יחיאל מיכל במ"ו יהושיע אשר בא ללמד על הכלל כולו ומצא למוד בכל פרטי עניני אומנות, אומן בהשחזת והעמדת הסכין שסכינו חד וחלק כד"ת, והן בהרגשתו שקולע אל השערה ולא יחטא, והן לשחוט ששחט לפני גסות ודקות ועופות למאות ויותר ולא נתעלף ידו רק שחט באומנות נקי', והן לבדוק הריאה שבקי לבדוק במשמוש היד, ובקי בדיני שו"ב ובהלכותיה לאומרם בע"פ, כאשר יש ת"י כתב קבלה מהמאה"ג הרב ברוך אב"ד דקהילתינו אשר שאל אותו כענין והוא משיב כהלכה. וקיבל ע"ע מו' יחיאל מיכל לשקוד על דלתות שו"ב כמבואר בש"ע י"ד סי' א, ולהוציא הריאה לחוץ דייקא כל ימיו בכדי שיהי' למראה עיניו ישפוט. ולמען להיות בידו לאות ולמשמרת באתי עה"ח היום יום ו' עש"ק ר"ח סיון תקע"ד לפ"ק פ"ה ק' דיסנא

סהנאום נתן נטע במ"ו ראובן זצ"ל שפירא שו"ב דק' דיסנא

סו*
הסכם בין קהלת המתנגדים לבין החסידים שבעיירה בירז
קושט אמת וצדק ניתן לכתוב איך שנעשה פשר גמור [על] פי אנשי אסיפה דקהלתינו יצ"ו ובין אלופי אנשי הסרים למשמעתו של הרב דק"ק לובאוויץ, נידון שיכולים ליקח לצרכם שו"ב [אשר] ישחוט עבורם כפי הנהגתם⁵³³, וגם שיקח שליש מן מעות שחיטה מן השוחטים דקהלתינו יצ"ו, באופן ובתנאי כפול ותקל"מ⁵³⁴ וכדת באופן היותר מועיל ודלא כאסמכתא ובחוב גמור ואמיתי מעכשיו ודלא להשטאה, שקודם כל דבר מחוייב השוחט [...] אשר ימנו מחוייב לעמוד עם סכינו ולומר דיני שו"ב אצל הרב המאו"ג דקהלתינו יצ"ו, וגם בכל פעם אשר יפול לעמוד כך⁵³⁵ כמנהג שו"ב אשר בכל תפוצות ישראל, ומחוייבי' אלופי אנשי הסרים למשמעתו של הרב הנ"ל להעמיד כתב בח"י כולם מקטן ועד גדול למען יעמוד ימי' רבים בכל תוקף ועוז של כל השטרות חיוב עפ"י ד"ת וכפי נימוסי הקיסר יר"ה שיוכל לגבות הן בד"י והן בדא"ה בלי שום טו"מ⁵³⁶, וכל ההוצאות והיזקות וגר"ה⁵³⁷ יוגבה מהם הן בד"י והן בדא"ה כגוף הקנין ויתחייבו א"ע⁵³⁸ לשלם ליד אה"ק⁵³⁹ כל שנה ושנה אשר יהי' להם שוחט ובודק כנ"ל סך שלושים רוביל כסף, וגם יתחייבו א"ע בכתב ח"י הנ"ל כנ"ל לישא בעול שוה בשוה בכל הצטרכיות הקהלה, כפי אשר יוגמר ויקום עפ"י רוב אלופי אנשי אסיפה, וגם כל ההצטרכות אשר הוקבע בקהלתינו עד היום, עכ"ז⁵⁴⁰ נישא בעול באחדות גמור בלי שום פוצה פה ומצפצף ובלי שום טעו"מ רק בחוב גמור ואמת מעכשיו כדין וכדת וכפי נימוסי הקיסר וועקסל רעכט, ובפירוש הותנה שהשליש⁵⁴¹ יחשב מן כל ההכנסה של השחיטה הן משלהם והן משל השוחטים, דהיינו כל ההכנסה הן מעות שחיטה והן זכות של הכנסת השוחטים הכל כאשר לכל יחלקו שלשתם חלק כחלק, ויהי' בכ"י בח"י⁵⁴² כנ"ל מפורש, ז"פ⁵⁴³ של השלשים רוביל שמחוייבי' לסלק ליד אה"ק דווקא בין כסא לעשור, והתחלת זמן משך שנה משוחט שלהם היא מן משך כשיבוא לשחוט פעם ראשון, ובפירוש הותנה שסך השלשים רוביל הנ"ל הוא מה שמשלמין השוחטים דקהלתינו ושייך על החוב של הכומר⁵⁴⁴ וכפי שהי' עד עתה, ומחמת זה השוחטים דקהלתינו שניהם פטורים מליתן ארענדע לאלופי הקהל ויהיו מעתה פטורים מלשלם ארענדע אפי' פ"א⁵⁴⁵. כהנ"ל נעשה לפשר גמור וכנ"ל דלא למיהדר בכל תוקף ועוז כדין וכדת בנדר הקהל ברצון [כל] אלופי אנשי אסיפה דקהילתנו יצ"ו ובדעה אחת, ולראי' באעה"ח⁵⁴⁶ בפקודת כל אלופי אנשי אסיפה היום אור ליום בית זיי"ן ימים לחודש מרחשון שנת ת"ק שמונים לפ"ק פה ק"ק בירז יצ"ו

סזנא' יצחק אייזיק בלאמ"ו כמוהר"ר יעקב זצללה"ה מ"ץ ונאמן דק"ק בירז יצ"ו

סחונא' דוד במו"ה יצחק זצלה"ה שמש [דק"ק בירז]

סטמכתב מאדמו"ר בעל חדושי הרי"מ
את המכתב שלפנינו כתב האדמו"ר בעל חדושי הרי"מ מגור, עבור שו"ב, אשר בדק אותו ומצאו מומחה בהעמדת הסכין.

עהמכתב הוא אל אחד מחסידיו מוה"ר מאיר שכנא רייך, אשר בנו מוה"ר משולם רייך, נשא את הרבנים רבקה, בת הרה"ק רבי ברוך שלום, באדמו"ר ה"צמח צדק".

עאמכתבים נוספים ממנו – לקמן פרק ‎נו ופרק ‎קמז.

עב*
כבוד אה' הרבני המופל' הנגיד מאיר שכנא נ"י רייך

עגע"ד מכתבו אודות השוחט הרבני [...] לראות סכינו. עשיתי מבוקשו, והוא מרגיש בפגימה דקה כמקדם, והעמיד סכינו יפה כראוי.

עדפה גור, יום א' ז' אדר השני תרכ"ב ל'.

עה[דברי] או"נ

עוהק' יצחק מאיר בהרב מור"י ז"ל אלטר

עזחוזה עם מנקר ומוכר בשר בפאלטאווא
לפנינו הסכם בין הגאון החסיד הרב יעקב מרדכי בעזפאלאוו, רבה של פאלטאווע, והועד הנבחר מהקהלה, לבין ר' ישעי' אדערמאן, שהתמנה להשגיח על ניקור ומכירת בשר כשר בפאלטאווע.

עח"התקנות אשר יצאו מאתנו לסיג ולמגדר מלתא" אינן מופיעות בדף זה; הם נתפרשו; כנראה; בדפים המצורפים לחוזה זה, שלא הגיעו לידינו.

עטתאריך החוזה הוא כ"ט מ"ח תרס"ט; אמנם בשולי החתימות נרשם התאריך 2/11/1903 [חורף תרס"ג, או תחלת חורף תרס"ד]. ולא נתבררה משמעות שני התאריכים השונים האלה.

פבכל אופן, מה שידוע לנו ממקורות אחרים הוא, אשר הרי"מ בעזפאלאוו השתתף במשך חודש מ"ח באספת רבני חב"ד מיוחדת בליובאוויטש, ע"פ הזמנה אישית של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

פאבאסיפה זו השתתף הרי"מ בעזפאלאוו – לפחות עד יז מ"ח (ראה אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ב ע' תכ).

פב*
תעודה

פגבפנינו הח"מ הועד הנבחר מאת עדתינו להשגיח על ניקור ומכירת בשר כשר בעירנו קבל על עצמו המנקר ומוכר בשר כשר ר' שמעי' אדערמאן לקים ולמלא את כל התקנות אשר יצאו מאתנו לסיג ולמגדר מלתא בכל תקף תקנות עדת ישראל

פדוחתם בח"י על התקנות האלה

פהולראי' באנו עה"ח יום ב' כט לחדש מרחשון שנת תרס"ט

פויעקב מרדכי בהרש"ז החופ"ק

פז(וחותמת:) יעקב מרדכי בהר"ש [זלמן] ז"ל בעזפאלאוו חופ"ק פאלטאווא

פחאהרן הכהן גלעזר

פטחיים בן יחיאל זיסל צערנגאווער

צידידי' ראשקאוו

צאשמעון במו"ר לוי יצחק ז"ל [...]

צבמשה ב"ר ישראל שור

צגצבי יהודא ב"ר משה דוד חלפן

צדאפרים קליפאץ

צהידידי' ב"ר צבי שלאפשטיין

צוהלל ב"ר אליעזר הכהן יעדערמאן

צזיהודא ליב ב"ר שלום [שכנא? ...]

צחאליעזר משה ראהצאוו[...]

צט2/11/1903