Chabad Library · Otzar HaChassidim
MiShulchan HaAri·
אסי' ת"מ ס"ט
אבל אם אחריות הפקדון על הישראל וכו' הרי פקדון זה נחשב להישראל לענין ביעור חמץ כאלו הוא שלו ממש כיון שהוא חייב באחריותו, וחייב לבערו בערב פסח מן התורה. ואם לא ביערו עובר עליו בלא תעשה, שנאמר לא ימצא בבתיכם, ולא נאמר לא ימצא לכם בבתיכם פרט לשל אחרים, אלא על כרחך אף בשל אחרים עובר עליו אם הוא מופקד אצלו. ואי אפשר לומר אף בשלא קיבל עליו אחריות יעבור עליו, שהרי כבר נאמר לא יראה לך, שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים, הא אין הכתוב מדבר אלא כשקיבל עליו אחריות.
אבל אם אחריות הפקדון על הישראל וכו' הרי פקדון זה נחשב להישראל לענין ביעור חמץ כאלו הוא שלו ממש כיון שהוא חייב באחריותו, וחייב לבערו בערב פסח מן התורה. ואם לא ביערו עובר עליו בלא תעשה, שנאמר לא ימצא בבתיכם, ולא נאמר לא ימצא לכם בבתיכם פרט לשל אחרים, אלא על כרחך אף בשל אחרים עובר עליו אם הוא מופקד אצלו. ואי אפשר לומר אף בשלא קיבל עליו אחריות יעבור עליו, שהרי כבר נאמר לא יראה לך, שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים, הא אין הכתוב מדבר אלא כשקיבל עליו אחריות.
בכתב במ"מ וציונים וז"ל: ואא"ל אף בשלא קיבל – עיין ברש"י דף ו, א ד"ה לעולם אסיפא, ולפ"ז אי"צ להכריח כן משום שנא' לך, וצע"ק, עכ"ל. ולק"מ, דאי לאו לך הוה מפרשינן לא ימצא כפשוטו, ומנ"ל לפרש דצ"ל מצוי בידך לכל חפצך כו' דהוי כדידיה (כפרש"י שם), ועכצ"ל דהיינו משום לך כמ"ש כאן.