Chabad Library · Otzar HaChassidim
MiShulchan HaAri·
אסי' תמ"ח ס"א
ולא עוד אלא אפילו היה בעל החמץ אנוס, שלא היה יכול לבערו או שלא היה יודע ממנו כלל עד לאחר הפסח, אעפ"כ אסרוהו בהנאה, כדי שלא יניח כל אדם חמצו עד לאחר הפסח ויאמר אנוס הייתי.
ולא עוד אלא אפילו היה בעל החמץ אנוס, שלא היה יכול לבערו או שלא היה יודע ממנו כלל עד לאחר הפסח, אעפ"כ אסרוהו בהנאה, כדי שלא יניח כל אדם חמצו עד לאחר הפסח ויאמר אנוס הייתי.
בנראה פשוט דמ"ש "ולא עוד אלא אפילו היה בעל החמץ אנוס" קאי אתרווייהו150 (ודלא כמ"ש במ"מ וציונים דאנוס קאי רק אלא היה יכול לבערו, אבל לא היה יודע מיקרי שוגג ולא אנוס), דתרי גווני אנוס איכא, או שלא היה יכול לבערו או שלא היה יודע ממנו כלל עד לאחר הפסח (כהכרעת רבנו לעיל סי' תל"ג סי"ב ובקו"א שם סק"ג, שחמץ שאינו ידוע אינו עובר עליו בב"י וב"י אם בדק קודם הפסח דאנוס הוא).