Chabad Library · Otzar HaChassidim
MiShulchan HaAri·
אשם ס"ה
ל"ג ימים, יש אומרים שהם מתחילים מיום ראשון של ספירת העומר ומסיימין בל"ג בעומר, שבאותו יום מתו האחרונים של הכ"ד אלף, לפיכך נוהגין קצת להרבות בשמחה ביום זה ואין אומרים בו תחנון, לפי שבו ביום פסקו למות.
ל"ג ימים, יש אומרים שהם מתחילים מיום ראשון של ספירת העומר ומסיימין בל"ג בעומר, שבאותו יום מתו האחרונים של הכ"ד אלף, לפיכך נוהגין קצת להרבות בשמחה ביום זה ואין אומרים בו תחנון, לפי שבו ביום פסקו למות.
בראה מאירי יבמות ס"ב ע"ב דמפורש שם שביום ל"ג פסקו. ועיין ג"כ ביאורי הגר"א (סק"ו) שדייק מלשון הטור "שאומרים שאז פסקו מלמות" שפסקו ביום ל"ג.