Chabad Library · Otzar HaChassidim
MiShulchan HaAri·
אשם
ולענין הלכה, יש להחמיר לכתחילה כסברא האחרונה, אבל אם בתוך הפסח נתערב השומן זה במאכלים אחרים אינו אוסר במשהו כמו שאם היה בלוע בתוכו טעם ממשות החמץ עצמו, אלא מתבטל הוא בס', כיון שלפי סברא הראשונה מותר לאכלו בלא שום ביטול. ויש אומרים שאפילו ס' אין צריך לבטלו, לפי שבדיעבד סומכין לגמרי על סברא הראשונה, ויש לסמוך על דבריהם במקום הפסד מרובה או שעת הדחק.
ולענין הלכה, יש להחמיר לכתחילה כסברא האחרונה, אבל אם בתוך הפסח נתערב השומן זה במאכלים אחרים אינו אוסר במשהו כמו שאם היה בלוע בתוכו טעם ממשות החמץ עצמו, אלא מתבטל הוא בס', כיון שלפי סברא הראשונה מותר לאכלו בלא שום ביטול. ויש אומרים שאפילו ס' אין צריך לבטלו, לפי שבדיעבד סומכין לגמרי על סברא הראשונה, ויש לסמוך על דבריהם במקום הפסד מרובה או שעת הדחק.
בכתב במ"מ וציונים וז"ל: יש להחמיר לכתחילה – עיין פסקו בסי' תנ"א סי"ג, וצ"ע לחלק, עכ"ל.
גובאמת אין כאן מקום עיון, כי מה שהתיר כאן רבנו בדיעבד הוא משום דמיירי שהשומן נתערב במאכלים אחרים ויש ס' כנגד השומן (וזהו שכתב רבנו שטעם ההיתר הוא "כיון שלפי סברא הראשונה מותר לאכלו בלא שום ביטול"), וזה אינו שייך בסי' תנ"א דלא מיירי בתערובות, ולכן לא התיר שם אלא במקום הפ"מ או מניעת שמחת יו"ט (וכמו שהתיר כאן בלא ביטול במקום הפ"מ או שעת הדחק).