Chabad Library · Otzar HaChassidim
MiShulchan HaAri·
אסי' רע"ז ס"ו
ואם צריך לגוף השולחן לטלטלו למקום אחר, אם אפשר לנער ממנו הנר (כגון שא"צ עוד לנר זה) ינערנו ממנו מתחלה ע"י שיטה השולחן ויפול הנר מעליו, ואח"כ יטלטלנו למקום שירצה. ואם אי אפשר לנער (כגון שהוא צריך עוד לנר זה במקום האחר, או שיש חשש הפסד בניעור זה שלא יישבר הנר), רשאי לטלטלנו בעוד הנר עליו.
ואם צריך לגוף השולחן לטלטלו למקום אחר, אם אפשר לנער ממנו הנר (כגון שא"צ עוד לנר זה) ינערנו ממנו מתחלה ע"י שיטה השולחן ויפול הנר מעליו, ואח"כ יטלטלנו למקום שירצה. ואם אי אפשר לנער (כגון שהוא צריך עוד לנר זה במקום האחר, או שיש חשש הפסד בניעור זה שלא יישבר הנר), רשאי לטלטלנו בעוד הנר עליו.
בלקמן (סי' שי"א סי"ד) כייל רבנו כללא בדין טלטול מן הצד וז"ל: ואפילו אם מטלטל ההיתר בידיו והאיסור מיטלטל עמו, אם הוא מתכוין בטלטול זה לצורך האיסור, אין צריך לומר אם מטלטל לצורך האיסור עצמו כדי לשמרו מאיזה קלקול והפסד או להצניעו או איזה ענין אחר, אלא אפילו אם מטלטל מפני שצריך לו האיסור להשתמש בו איזה תשמיש המותר, כגון לישב או לשכב עליו שזהו מותר כמו שנתבאר בסי' ש"ח, או כגון נר להשתמש לאורו במקום אחר, וכל כיוצא בזה, הואיל ומטלטל בשביל האיסור אסור. אבל אם אינו צריך כלל לגוף האיסור, ואינו מטלטלו ע"י ההיתר אלא בשביל דבר המותר כגון לפנות מקומו, זהו טלטול מן הצד שהתירו חכמים ע"ד שנתבאר בסי' ש"ט באבן שעל פי החבית ומעות שעל הכר. עכ"ל.
גועפ"ז צ"ע מה שהתיר כאן רבנו לטלטל השולחן בעוד הנר עליו לפי שצריך לנר זה במקום אחר, והרי זהו טלטול מן הצד כדי להשתמש באיסור תשמיש המותר שאסר רבנו בסי' שי"א47.
דונראה לחלק, דהא דאסרינן בסי' שי"א היינו כשצריך להשתמש בגוף האיסור בפ"ע, משא"כ הכא מיירי שצריך לנר זה על השולחן באותו מקום שלשם מטלטל את השולחן, ואילו היה השולחן שם לא היה צריך לטלטל את הנר כלל, ולכן חשיב כאילו אינו צריך לטלטל אלא את השולחן ולא את הנר, והו"ל כמי שאינו צריך לגוף האיסור. וזה ברור.