Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Ner Mitzvah VeTorah Or· Gate of Faith· Page 69 Side 1נר מצוה ותורה אור· שער האמונה· סט· א
אאור בכלי דוקא וזהו ענין היראה שקודמ' לחכמ' שהירא' הוא קבלת עמ"ש לעשות בפ"מ והרצון והתשוקה לזה הוא כטפל לגבי העיקר והיינו בבחי' ע"ס דאו"ח דהיינו בבחי' י"ס דאו"ח שבבחי' היושר דוקא שהמל' הוא בחי' כתר והכתר שהוא הרצון הוא האחרון וז"ש מה ה' שואל מעמך מלמטה למעלה שהוא בבחי' קבלת התו"מ רק ליראה בפו"מ ואם אין יראה אין חכמה שזה כל האדם דיושר כו' משא"כ בבחי' או"ח דעיגולים נהפוך הוא שבחי' הרצון והחכמה קודם ואם אין חכמה אין יראה כו' וה"ז עד"מ אדם שרוצה לבנות בנין שהרצון קודם למעשה הבנין אבל העיקר הוא בפועל מעשה הבנין שלזה היה עיקר המכוון ברצון הרי המעשה קודם לרצון עד שהרצון שיש לו במעשה זו כטפל לגבי העיקר שלזה הטעם אמרו ארץ קדמה דסוף מעשה בפ"מ עבמ"ת כידוע (ולפ"ז בחי' מל' דיושר אחרון מפני שהוא הכונה ורצון לעשות אבל המעשה עצמה הוא בחי' כתר דבחי' יושר קודם לכל וכענין שכר מצוה מצוה1 עצמה וזהו בחי' כתר ש"ט שעולה ע"ג ג' כתרים דכתר תורה גם שהן בבחי' יושר כו' וד"ל. וכמ"ש במ"א שזהו בחי' משיח2 ב"ד דכתיב ביה ואלה דברי דוד3 האחרונים כו' הוקם על דוקא שזהו דוד מ"י חי וקיים4 כו'5 וזהו תכלית חכ' דיושר תשוב' ומע"ט בפו"מ דוקא וז"ש סוף דבר כו' את האלקים ירא ואת מצותיו שמור שיראה זו רק למעשה זהו כל האדם דיושר וזהו ענין שמחה ש"מ שבפו"מ שגדול משמח' וכונה עליונה שבמצוה וראי' מר"י לוריא שלא זכה לסודות התורה ולגילוי אליהו ורוה"ק רק משמחה של מצוה6 בפו"מ ולא מן השמחה שבכונה וזהו כמ"ד מצות א"צ כונה7 רק קבלת עול למעש' בלבד וכמ"ש ומעשה ידינו כוננהו כנ"ל וד"ל:
ב(מב) וזהו8 אז ישיר משה9 ובני כו' אשירה לה' כי גאה גאה וגאה הא' בחולם וגאה הב' בקמץ10 כידוע ויש להקדים תחל' ענין המאמר דג' קשרים הן11 ישראל מתקשראן באוריי' כו' ויש להבין לכאור' דלפעמים משמע12 מדברי רז"ל בהיפך והוא מ"ש מורשה מאורשה13 שהתורה נק' כלה וכנ"י נק' חתן אך הנה אמרו דבי' דברים14 ברא ה' את העולם בחכמ' ובתבונה ובדעת כו' ונחלקו לז' מדות שכללותם יו"ד מאמרות וכולם בחכמה עשית15 שזהו מאמר דבראשית ופרטיהם מתחלקים לאין שיעור בצרופי אותיות עד שנתהווה רבוא רבבות עולמות בריבוי ההשתלשלות דבי"ע כידוע וידוע שכמו שאין ערוך16 לנברא עם הבורא כך אין ערך לנאצל עם המאציל רק ע"י בחי' צמצום הראשון הי' סיבת ההמשכה להאציל כו' והוא מפני שטבע הטוב להטיב17 ונק' חפץ חסד שבעצמותו כי מצד עצמות המאציל נבדל בערך מהיות גם בחי' מקור למקור לאצילות כידוע וז"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה18 לשון הוה שיבנה תמיד מפני שצריך לחדש הבנין של העולמות ממקור הראשון מקורא דכולא19 מצד העלאת מ"ן דמעשה התחתוני' ומתחלה הי' חפץ חסד מעצמו ואח"כ צריך להיות ע"י העלאת מ"ן מלמטה כמ"ש בע"ח20 וזהו עולם חסד יבנה שצ"ל נבנה בכל פעם כו' והנה עד שקבלו ישראל התורה הי' העלאת מ"ן מנשמו' הצדיקים הגדולים שבדורות הראשונים שמאדה"ר עד אברהם כחנוך21 ומשותלח ונח כו' והאבות והשבטים