Tanach · Acharonim on Tanach · Or HaChaim · Torah

Or HaChaim on Deuteronomy 13:18/אור החיים על דברים י״ג:י״ח

אוְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ. כַּוָּנַת מַאֲמָר זֶה כָּאן, לְפִי שֶׁצִּוָּה עַל עִיר הַנִּדַּחַת שֶׁיַּהַרְגוּ כָּל הָעִיר לְפִי חֶרֶב וַאֲפִלּוּ בְּהֶמְתָּם, מַעֲשֶׂה הַזֶּה יוֹלִיד טֶבַע הָאַכְזָרִיּוּת בְּלֵב הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁסִּפְּרוּ לָנוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים כַּת הָרוֹצְחִים בְּמַאֲמַר הַמֶּלֶךְ כִּי יֵשׁ לָהֶם חֵשֶׁק גָּדוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהוֹרְגִים אָדָם, וְנִכְרְתָה מֵהֶם שֹׁרֶשׁ הָרַחֲמִים וְהָיוּ לְאַכְזָר, וְהַבְּחִינָה עַצְמָהּ תִּהְיֶה נִשְׁרֶשֶׁת בְּרוֹצְחֵי עִיר הַנִּדַּחַת. לָזֶה אָמַר לָהֶם הַבְטָחָה שֶׁיִּתֵּן לָהֶם ה׳ רַחֲמִים, הֲגַם שֶׁהַטֶּבַע יוֹלִיד בָּהֶם הָאַכְזָרִיּוּת, מְקוֹר הָרַחֲמִים יַשְׁפִּיעַ בָּהֶם כֹּחַ הָרַחֲמִים מֵחָדָשׁ לְבַטֵּל כֹּחַ הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁנּוֹלַד בָּהֶם מִכֹּחַ הַמַּעֲשֶׂה.
1This is the intention of this section here, according to the commandment of a city that is rejected, that this whole city [that rejected G-d] be killed by sword, and even their animals. This act will give rise to the nature of cruelty in the heart of man, as the Ishmaelites told us in the king's article that they have a great desire to kill a person and uproot them. The promise of God is that He'll give them mercy, even though nature will give birth to cruelty. The source of mercy [G-d] will affect the power of mercy [within you] to negate the cruelty that was born by virtue of the act [of killing out the city]. And it says about this city [that was killed out] as long as a man has a cruel nature, G-d will behave with him the same way, that G-d is not merciful [on the cruel-natured man], but compassionate.
בוְאָמְרוֹ וְרִחַמְךָ, הֵעִיר בָּזֶה שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם הוּא בְּגֶדֶר טֶבַע אַכְזָרִי, כְּמוֹ כֵן יִתְנַהֵג ה׳ עִמּוֹ, שֶׁאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם אֶלָּא לְרַחְמָן.
גוְאָמְרוֹ וְהִרְבֶּךָ נִתְכַּוֵּן לְנַחֵם הָעָם בִּרְאוֹתָם כִּי נִפְרְצוּ פֶּרֶץ בְּאָבְדָן אַנְשֵׁי עִיר אַחַת יַחַד, לָזֶה הִבְטִיחָם כִּי לֹא יֵרַע לְבָבָם כִּי הוּא יַרְבֶּה וִימַלֵּא הַחֶסְרוֹן בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה. וְאָמְרוֹ כִּי תִשְׁמַע נָתַן טַעַם לְהַבְטָחָתוֹ כִּי בִּשְׁלָמָא אִם הָיְתָה הָרְצִיחָה שֶׁל אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת לִנְקָמָה אֱנוֹשִׁית יֵשׁ מָקוֹם לְהַנִּמְשָׁךְ מֵהַדָּבָר, מַה שֶׁאֵין כֵּן עַתָּה שֶׁאֵין הַמַּעֲשֶׂה אֶלָּא מִטַּעַם קַבָּלַת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ לִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתָיו, כִּי כְּשֶׁעוֹשִׂים מִשְׁפָּט בְּעִיר הַנִּדַּחַת כְּאִלּוּ קִיְּמוּ כָּל מִצְוֹת ה׳ כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קיא:).