Tanach · Acharonim on Tanach · Or HaChaim · Torah
Or HaChaim on Exodus 11:7/אור החיים על שמות י״א:ז׳
אוּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת הַכַּוָּנָה בָּזֶה, וְאִם לוֹמַר שֶׁלֹּא יָמוּת אָדָם מֵהֶם, הָיָה לוֹ לוֹמַר בְּפֵרוּשׁ ״וְלֹא יָמוּת מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳.
1 ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, "not a single dog will whet his tongue against any Israelite, etc." Why was this so important? If the meaning of the line is that not a single Israelite would die as a result of a bite by a dog, why did the Torah not spell this out?
בוְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּסֵדֶר הַדִּבּוּר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא ס:): כְּלָבִים צוֹעֲקִים מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּעִיר, לָזֶה אָמַר וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳, כְּדֵי שֶׁתֵּדַע שֶׁלֹּא יָמוּת מֵהֶם אָדָם, שֶׁלֹּא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ שָׁם. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא נִרְאָה בֵּינֵיהֶם מְחַבֵּל, וְהוּא אָמְרוֹ לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה:
2Perhaps we should understand this as an allusion to a well known proverb quoted in Baba Kama 60 that when one hears the dogs bark it is a sign that the angel of death is in town. The Torah wanted to tell us that the angel of death did not cause the death of a single Israelite during that night. The Torah added the detail about the dogs not whetting their tongue against Israel as evidence that they did not even attack a Jew. The reason was "so that you shall know that G'd will make a miraculous distinction between Egypt and between Israel."
געוֹד נִתְכַּוֵּן לִרְמֹז לוֹ כִּי דַּוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁיִּהְיוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, כֻּלָּם יַחַד יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל, ״לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב״ וְגוֹ׳, זֶה לְךָ הָאוֹת כִּי אֵין זָר אִתָּם, אֲבָל אִם לֹא יִהְיוּ כֻּלָּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִהְיֶה בֵּינֵיהֶם אִישׁ מִצְרִי, יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ. הָא לָמַדְתָּ כִּי יֵרָאֶה שָׁם מַשְׁחִית. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לוֹמַר לוֹ כִּי לֹא תּוֹעִיל עָרְמָה לַבְּכוֹרוֹת לְהִמָּלֵט, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְחַבְּאוּ הַבְּכוֹרוֹת הַמִּצְרִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לֹא יִמָּלְטוּ בְּאֶמְצָעוּת זֶה, וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה יח,ב).
3The word ולכל may also mean that only where the Jews congregated did the dogs not whet their tongues against them because this would prove that no stranger was amongst them. Wherever Jews and Egyptians would mingle the dogs would most certainly bark as proof that the משחית, the angel of death, was active in that environment. What the Torah revealed then is that no trick would save the Egyptian firstborn. If they decided to hide amongst the Israelites the barking of the dogs would reveal their presence (compare Shemot Rabbah 18,2).