Tanach · Acharonim on Tanach · Or HaChaim · Torah
Or HaChaim on Leviticus 12:5/אור החיים על ויקרא י״ב:ה׳
אוְאִם נְקֵבָה תֵלֵד. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר תֵלֵד וְלֹא סָמַךְ לְמַה שֶׁזָּכַר ״וְיָלְדָה״, אָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין לִי אֶלָּא נְקֵבָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד״, אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בַּלֵּידָה, עַד כָּאן. וְאֵין אֲנִי חוֹלֵק עַל דִּבְרֵיהֶם חָס וְשָׁלוֹם אֶלָּא כְּמוֹסִיף, כִּי מֵאָמְרוֹ ״וְאִם נְקֵבָה״ וְלֹא אָמַר ״וְכִי תֵלֵד נְקֵבָה״ אוֹ ״וְלִנְקֵבָה״ וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר אֲפִלּוּ אֵינָהּ וַדַּאי נְקֵבָה אֶלָּא ״וְאִם נְקֵבָה״ פֵּרוּשׁ, סָפֵק, וְאִם כֵּן נִתְרַבּוּ טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס כִּי סָפֵק הוּא, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״תֵלֵד״.
1 ואם נקבה תלד, and if she gives birth to a female child, etc. Why does the Torah not describe the birth with the word וילדה as it did in the case of a male child? Torat Kohanim write: "how would I have known that the legislation of impurity due to giving birth applies not only in the case of a female child being born but also if a child of undetermined sex or a bisexual child had been born? The Torah writes אם נקבה תלד וטמאה, "if she gives birth to a female she is ritually impure" to teach us that the basic ritual impurity depends on the birth process not on the sex of the baby being born." I most certainly do not want to dispute what Torat Kohanim has written, but I do want to add something to that comment. Perhaps the author of this comment arrives at his conclusion by the failure of the Torah to write simply וכי תלד נקבה, "if she gives birth to a female," with the verb at the beginning of the sentence instead of at its end. This latter sequence of the words would have indicated that what the woman gave birth to would result in her becoming ritually impure only if the baby was definitely female. As it is, the wording allows also for babies of indeterminate sex.
בוְאוּלַי כִּי אָמַר ״תֵלֵד״ לְרַבּוֹת אַנְדְּרוֹגִינוֹס, לְמַאן דְּאָמַר (בכורים ד:ב) בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁמָע מִתֵּיבַת ״וְאִם נְקֵבָה״, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בּוֹ וַדַּאי צַד זַכְרוּת.
2Alternatively, the fact that the position of the word תלד is interpreted by Torat Kohanim as including אנדרוגינוס, bisexual children, may reflect the fact that the author of Torat Kohanim holds a view similar to that expressed in Bikkurim 4,5 that such a creature is considered as in a category by itself. [The author proceeds to analyse this problem; the interested reader is referred to the original. Ed.]
גוְאוּלַי כִּי תַּנָּא דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים כֵּן סוֹבֵר, שֶׁמְּרַבֶּה טוּמְטוּם מִתֵּיבַת ״וְאִם״, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מֵרִבּוּי ״תֵלֵד״, וְסוֹבֵר כְּמַאן דְּאָמַר בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְלָזֶה אָמַר, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד״, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר תַּלְמוּד לוֹמַר ״תֵלֵד״.
דאֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְיַשֵּׁב הַכָּתוּב לְמַאן דְּאָמַר אַנְדְּרוֹגִינוֹס סָפֵק, לָמָּה הוּצְרַךְ לוֹמַר ״תֵּלֵד״? וְאוּלַי שֶׁגַּם לְמַאן דְּאָמַר סָפֵק לֹא יַסְפִּיק לִמּוּד אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם, מִטַּעַם כִּי סְפֵקוֹ שֶׁל טֻמְטוּם הוּא סָפֵק שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִמָּצֵא נְקֵבָה, וְלָזֶה יֵשׁ לָחוּשׁ לוֹ. מַה שֶׁאֵין כֵּן סְפֵיקוֹ שֶׁל אַנְדְּרוֹגִינוֹס שֶׁהוּא עוֹמֵד כָּכָה לְעוֹלָם, וְלָזֶה הוּצְרְכוּ שְׁנֵי רִבּוּיִים. וּלְמָה שֶׁאָמְרוּ בְּרֵישׁ פֶּרֶק בָּתְרָא דְּיוֹמָא (יומא עד.): כִּי לֹא אָתֵי קְרָא לְסָפֵק מִשּׁוּם דְּקַמֵּי שְׁמַיָּא גַּלְיָא אִם זָכָר אִם נְקֵבָה, אִם כֵּן, טֻמְטוּם תִּתְחַיֵּב לוֹמַר שֶׁאֵין טֻמְאָתוֹ כִּנְקֵבָה אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם. וּמֵעַתָּה, גַּם אַנְדְּרוֹגִינוֹס אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם, מִמַּה שֶׁהִשְׁוָה אוֹתָם הַתַּנָּא יַחַד. כְּשֵׁם שֶׁטֻּמְטוּם אֵינוֹ אֶלָּא אַסְמַכְתָּא, גַּם אַנְדְּרוֹגִינוֹס אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם וְאַסְמְכוּהּ. וּלְחוּמְרָא נֵלֵךְ בּוֹ וְלֹא לְקוּלָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (ב״ב קכז.) אַהָא דְּתַנְיָא: הַמַּפֶּלֶת טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה, עַד כָּאן, פֵּרוּשׁ, יְמֵי טֹהַר דְּזָכָר וִימֵי טֻמְאָה דְּנְקֵבָה לְחוּמְרָא שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם, יְעוּיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. וּכְפִי זֶה, אָמְרוֹ ״וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד״ שֶׁאָנוּ מְרַבִּים הַסְּפֵקוֹת, אֵינוֹ אֶלָּא לְהַסְמִיךְ לָהּ שֶׁהוּא ״וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם״. אֲבָל יְמֵי טֹהַר אֵין לָהּ אֶלָּא כִּימֵי זָכָר, שֶׁאִם רָאֲתָה מִיּוֹם אַרְבָּעִים לְלֵדָתָהּ, אֵין לָהּ מִשְׁפַּט דַּם טֹהַר.