Or HaTorah·Bamidbar Volume 1·Bamidbar·Summary of Maamar Bamidbar Sinai in Likkutei Torahאור התורה·במדבר כרך א·פרשת במדבר·קיצור מד"ה במדבר סיני שבלקו"ת

אקיצור מד"ה במדבר סיני שבלקו"ת
קיצור מד"ה במדבר סיני באה"מ

בבחי' מדבר הוא מ"ש ומדברך נאוה ל' דבור רק שהוא בתוספת מ"ם פתוחה לפי שבהתלבשות דבר ה' בבי"ע יש פתח ומבוא לחיצוני' לינק כו' (גם כענין דודאים בחי' דודים בתוס' אות וכמו עשתי עשר נגד שתי עשר ריבוי הכלים ומיעוט האור זח"ב דרל"ג ב) וצ"ל עלי' זו ג"כ ע"י דבור התפילה שבבחי' צמאון כארץ מדבר וציה וכך ישים האדם אל לבו שאפילו כל העולמות עליונים הם בחי' מדבר ושממון לגבי הקב"ה ולזאת תכלה אליו נפש כל חי, לבוא לבחי' גילוי ראו עתה כי אני אני הוא (מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה זח"ב קמא"א ועמ"ש בד"ה ואני אראה בשונאי), ומבחי' מדבר וצמאון זה נתעורר שנאה על המדות הרעות וז"ע מדבר סיני שירדה שנאה על הרע. (ב) והוא בתפלה עד ברכת אה"ע אהבתנו שהיא בחי' המשכה מלמע' למט' ונק' אהל מועד, בחי' מועד מל' ונועדתי לך שמה אותיות ונודעתי (עמש"ל ד"ה שאו כו' לגולגלתם) שהוא ל' התקשרות והתחברות מל' והאדם ידע כו', והמשכה זו היינו ע"י בחי' אהל ובצל ידי כסיתיך, בחי' צל ולא אורה נגלית (ועמ"ש בד"ה מה טובו אוהליך יעקב) רמ"ח פיקודין. (ג) וב' בחי' אלו נעשו ע"י משה ואהרן, כי משה דעת ממשיך והאדם ידע שוד"מ, ואהרן בהעלותך את הנרות, אך מתחילה צ"ל יצ"מ סור מרע גמור ואח"כ מדבר סיני הוא בחי' שנית ליצ"מ (חדש נק' המל' וכן אי' בד"ה וחדש אשתו ילדה כו' וי"ב חדשים הם י"ב אתוון דאד', עכ"ל המא"א אות ח' ס"ח, שנה בתפארת כולל י"ב גבולי אלכסון, א"נ י"ב חדשים י"ב בקר שנה מל', ע' פרדס עה"כ וצ"ע איך לפרשם בעבודה, ויש להעיר ממ"ש בביאור דחכלילי ובביאור החלצו שיש ב' בחי' בענין י"ב שבטים הא' בנוק' מלמטה למעלה הב' בדכורא מלמעלה למטה, ועד"ז בשנים שמל' נק' שנה כולל י"ב חדשים שמלמטה למעלה י"ב בקר, ות"ת כולל י"ב ג"א שמלמעלה למטה לכן נק' שנה, וא"כ י"ל חדש השני ושנה השנית היינו הבחי' שמלמעלה למטה והיינו כענין ב' הבחי' דמדבר סיני ואהל מועד, ולכן הוקם המשכן בשנה השנית לצאתם מאמ"צ כמ"ש בתו' ס"פ פקודי, בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן, שאז נמשך בחי' אה"מ שמלמעלה למטה ואח"כ בחדש השני כו' נאמר שאו כו'), וע"י ב' בחי' הנ"ל דמד"ס ואה"מ הוא העלי' לאשתאבא בגופא דמלכא, והיינו שאו כו' למשפחותם בחי' ע' נפש

גטו
לעורר רחמים על התלבשות הניצוץ בגוף החומרי (שע"ז נאמר ימצאהו בארץ מדבר וע"י התעוררות רחמים יהי' עולה מן המדבר) ואח"כ לבית אבותם י"ב שבטים י"ב בקר המקבלים מבחי' הים עומד עליהם עלמא דאתגליא (בחי' שנה ראשונה מקור לי"ב בקר כנ"ל) והוא הרחמים על עולמות בי"ע שפרסא מפסיק ע"כ מים תחתוני' בוכים כו', אח"כ רחמים דיעקב ת"ת דאצי' רחמים גם על עולמות עליונים כו' (ז"ע בשנה השנית מקור י"ב ג"א דאצי'), וכ"ז ע"י שאו משה דעת שממנו נמשך רחמים, וע"י בחי' הנ"ל ההעלאה לגלגלתם אה"ר שלמעלה מעלה מבחי' הדעת.

דועם כל הנ"ל יובן מארז"ל בפרק חלק דק"י ע"ב דור המדבר אין להם חלק לעוה"ב כו' דברי רע"ק, ארבב"ח שבקיה רע"ק לחסידותי' דכתיב זכרתי לך כו' לכתך אחרי במדבר כו', ולכאורה דברי רע"ק תמוהים דמה יענה על פסוק זה שהביא רבב"ח. אך הענין דפי' דור המדבר היינו שהם היו עבודתם ע"ד ומדברך נאוה, מי זאת עולה מן המדבר, דהיינו להפך חשוכא לנהורא ע"י צמאון רשפי אש האהבה ועמ"ש בד"ה כנשר יעיר גבי יצרנהו כאשון עינו, כמו כח הראי' מתגלה דוקא בשחור שבעין, בירור שם ב"ן, וזהו עילוייה מן המדבר דוקא, וע"ד מ"ש הסבא ס"פ תצוה דקפ"ז סע"א ע"פ ידע מה בחשוכא ונהורא עמי' שרא כו' דאלמלא חשוכא כו' מגו חשוכא דהוה במדברא כו' וע"ש דקפ"ג סע"ב ע"פ ובמדבר אשר ראית כו', וי"ל ראית ממש כנ"ל שע"י בירור וזיכוך השחור שבעין מתגלה כח הראייה להיות אשר עין בעין נראה אתה ה'.

הוהנה כ"ז הוא בחי' מדבר כנ"ל בענין מדבר סיני אך אח"כ צ"ל בחי' אהל מועד בחי' המשכות אלקות ע"י מעשה המצות, וז"ע א"י אשר רוב המצות תלוין בארץ ונק' ארץ מושבותיכם בחי' ישוב, כי מדבר נק' אשר לא ישב אדם שם שהוא רק העלאות מלמטה למעלה, אבל בחי' ישוב הוא כמ"ש וישב ה' מלך לעולם, וכמארז"ל אימתי גדול ה' כשהוא בעיר אלקינו, בחי' עיר נמשך מצירופי אותיות התורה שתי אבנים בונות שתי בתים, וע"ז נאמר ובתים מלאים כל טוב, וכמ"ש ע"פ אני חומה זו תורה, כתפארת אדם לשבת בית, בחי' אוהל מועד והאדם ידע, ועמ"ש ע"פ תבנה ותכונן עיר סיחון, וזהו ג"כ אל תקרי בניך אלא בוניך, בחי' בניך בחי' רצוא, ונק' לימודי הוי' בחי' בינה בן י"ה, ועכ"ז צ"ל בוניך דוקא בנין ירושלים יראה שלם, ודור המדבר לא רצו ליכנס לארץ להשפיל עצמם בבחי' שוב במצות מעשיות כ"א להיות בבחי' ומדברך נאוה, וטעו בזה טעות גדול, כי גם מעלת מדבר בירור ש' ב"ן זהו אחר שנמשך שם מ"ה לבררו והיינו ע"י המצות ואזי אחר הבירור דמ"ה מתעלה ב"ן להיות א"ח עט"ב א"כ יתרון מעלת מדבר סיני זהו ג"כ ע"י אוהל מועד, משא"כ מדבר עצמו ב"ן בלא מ"ה כו' אין נק' עט"ב. והנה ידוע דיש ב' בחי' ג"ע ותחה"מ אשר ג"ע שרש הגילוי מחו"ב ונהר יוצא מעדן, בחי' ממכ"ע, אך גילוי סוכ"ע זהו דוקא בתחה"מ ועיקר גילוי זה ע"י השוב במצות מעשיות, וזהו המגביהי לשבת, לא לתוהו בראה לשבת יצרה, ודור המדבר שהי' רק בבחי' רצוא בעבודה רוחניות ס"ל לרע"ק שאין להם חלק בתחה"מ כ"א בג"ע מבחי' ממכ"ע כו', וא"כ לק"מ מזכרתי לך כו' דודאי מעלתם גדולה ומ"מ נק' כ"ז לכתך אחרי, בחי'

וטז
אחוריים לבד כי כל הרצוא כלא לגבי השוב כו' וזהו ועתיק יומין יתיב, וכמ"ש ע"פ המדרש אגוסטוס יושב כו', וע' מענין זכרתי לך, ברבות במדבר פ' ב' רי"ב ד' ובקהלת ע"פ אני קהלת הייתי מלך, זח"א וישלח קע"ו ב', אמור ק"ג ב' שלח קס"ח ב' פנחס רנ"ז א', ומ"מ שבקיה רע"ק לחסידותי' כי באמת גם בבחי' מדבר כתי' בארץ לא זרועה פי' ששם שייך ג"כ בחי' זריעה מבחי' לא היינו קיום ל"ת שגבוהים ממ"ע, ולכן אוהל מועד הי' ג"כ במדבר, וגם כמה מ"ע קיימו במדבר ות"ת כנגד כולם כו'.