Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Or HaTorah·
אאל מוציאם ממצרים
אל מוציאם ממצרים. ספ"ק דברכות די"ב ע"ב, פ"ו דל"ח ע"א במוציא כ"ע לא פליגי דאפיק משמע דכתיב אל מוציאם ממצרים, פרש"י וכשנאמרה פרשת בלק כבר יצאו, וע' מזה באוה"ח דמ"מ אם ל' עבר לבד הל"ל הוציאם כו' אלא להעלותם כתועפות ראם, ע' לק"ת פ' שמיני דיש צדיקים שנמשלו לעוף השמים ויש לבהמת הארץ ולא ראי זה כו', וע"ז נאמר כתועפות ראם שיהי' ב' המעלות יחד שיהי' בחי' התעופפות בבחי' ראם כו', וההתעופפות ע"י התפלה וראם ע"י תומ"צ.
אל מוציאם ממצרים. ספ"ק דברכות די"ב ע"ב, פ"ו דל"ח ע"א במוציא כ"ע לא פליגי דאפיק משמע דכתיב אל מוציאם ממצרים, פרש"י וכשנאמרה פרשת בלק כבר יצאו, וע' מזה באוה"ח דמ"מ אם ל' עבר לבד הל"ל הוציאם כו' אלא להעלותם כתועפות ראם, ע' לק"ת פ' שמיני דיש צדיקים שנמשלו לעוף השמים ויש לבהמת הארץ ולא ראי זה כו', וע"ז נאמר כתועפות ראם שיהי' ב' המעלות יחד שיהי' בחי' התעופפות בבחי' ראם כו', וההתעופפות ע"י התפלה וראם ע"י תומ"צ.
בב) בגיטין פרק מש"א דס"ח ע"ב כתועפות אלו מלאכי השרת ראם אלו השדים, וע"ש במהרש"א שהמלאכים נק' תועפות ע"ש ובשתים יעופף ולפי שהשדים דירתן ועולים בשמים כמש"ל דסליק דימה אותן לראם דעומד בארץ וגבהו עד לשמים כו' (ועמ"ש בענין הענקים שמעניקים השמש לפי שמקבלין מבחי' ורב חסד בת"א בד"ה בשלח פרעה, וזהו למעלה מבחי' שמש ומגן כו', וכמ"כ י"ל בענין ראם) ע"כ דימה אותן לראם, וביצ"מ היו ב' הכתות דכתועפות וראם, שהמלאכים נשתלחו להציל את ישראל כמ"ש ויסע מלאך האלקים כו' והשדים להזיק את מצרים כמ"ש ישלח בם כו' משלחת מלאכי רעים עכ"ל. ועמ"ש ע"פ ועבר ה' לנגוף את מצרים, וארז"ל נגוף ורפוא, נגוף למצרים ורפוא לישראל, שהם ב' בחי' חו"ג שהם ב' הפכיים ונמשכו יחד בחצות לילה כי הוא ית' המחבר ב' הפכיים, ע"ד במלך שלמה שהשלום שלו כו', ואפ"ל שזהו הרבותא כתועפות ראם לו עם שהם ב' הפכיים משום דקמיה כחשכה כאורה. ועוי"ל שלפעמים עושה שליחותו ע"י מלאכי השרת ולפעמים ע"י השדים כעובדא דבן תלמיון במסכת מעילה פרק ד' שבכה רע"ק שלהגר נזדמנו ג' מלאכים, ואעפ"כ אמר יבא הנס מכל מקום כו', כי בכל הקב"ה עושה שליחותו כמ"ש במד"ר פ' אחרי פכ"ב ע"פ ויתרון ארץ בכל היא ושם גבי זו מוכנת לעשות שליחותה, וע' במד"ר בשה"ש ע"פ דודי שלח ידו מן החור כו'.
גג) במד"ר ר"פ בשלח פ"כ ויהי בשלח פרעה וכי פרעה שלחם בלעם אמר אל מוציאם ממצרים וכאן כתיב ויהי בשלח פרעה, אלא מלמד שהיה פרעה מלוה אותם. וע' בת"א ע"פ ויהי בשלח פרעה שפרעה שלח פארות וענפים, דהיינו הניצוצים שנפלו בשבה"כ במצרים שנתבררו ונתעלו ע"י הגלות כו'. ואפ"ל שזהו פי' כתועפות ראם לו, דהיינו כנ"ל סעיף ב' דבחי' ראם אלו השדים ור"ל שזהו מה שנפל בשבה"כ גם מבחי' זו העלה ביצ"מ וזהו כתועפות ראם לו ע"ד אין עוד מלבדו.
דד) במד"ר פ' בלק דרע"ט ב' אל מוציאם ממצרים אמרת לי עם יצא ממצרים אינן אלא הוא הוציאם, חטאו קמעא הורידן כעוף
הא'כט2
שנא' אפרים כעוף יתעופף כבודם בהושע סי' ט' י"א, זכו מעלן ומרוממם כעב שנאמר מי אלה כעב תעופינה בישעי' סי' ס'. וא"כ משמע כתועפות הם ב' בחי' א' הורדה וא' העלאה, והמ"כ פי' דרש כתועפות לשון עוף יעופף וראם לשון רם וגבוה עכ"ל. והנה בפנים יפות כ' יש לדקדק מה שאמר כתועפות לשון רבים ואח"כ אמר ראם לשון יחיד, ולפמ"ש המד"ר הוא מיושב, דיש ב' מיני עפיפה הא' ע"ד אפרים כעוף יתעופף שזהו ירידה, הב' ע"ד מי אלה כעב תעופינה וזהו בחי' כתועפות ראם ל' רוממות והגבהה, וזהו ע"ד הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד, וע"ש בפנ"י מה שפירש, וע' בילקוט בישעי' ע"פ מי אלה כעב תעופינה רמז שס"ב דנ"ז ע"ב. ומהרמ"א פי' וז"ל אמר כי אל הוציאם ממצרים בעצמו לא ע"י מלאך ולא ע"י שליח עם היות כי כתועפות ראם לו כתועפות אלו מלאכי השרת ראם אלו כו' שהיה יכול לעשות בהם שליחותיו ולא עשה כ"א ע"י עצמו כו', וע' במא"א ע' כ' מענין עוף גימטריא יוסף, וע' מזה בפרדס ערך עוף, ובמא"א אות ריש סל"ב ראם נק' מט"ט, ואפ"ל ע"ד מ"ש בזח"א וישב קפ"א בענין הנה ישכיל עבדי כו' וגבה מאד דקאי על מט"ט, ומט"ט נק' ג"כ עוף וזהו כתועפות ראם, וע' בד"ה מזוזה מימין בענין מט"ט קושר כתרים לקונו, ובלק"ת פ' צו גבי הנער בן מאה שנה וקאי על מט"ט שרו של עולם שנאמר נער הייתי גם זקנתי כו', ועמ"ש ע"פ וקרני ראם קרניו, וזה ברך משה ליוסף וכיון יוסף גימט' עוף וברכו בקרני ראם זהו כתועפות ראם לו, והנה גבי וקרני ראם קרניו נאמר בהם עמים ינגח ע"כ זה אמר בלעם לבלק כו'.
שנא' אפרים כעוף יתעופף כבודם בהושע סי' ט' י"א, זכו מעלן ומרוממם כעב שנאמר מי אלה כעב תעופינה בישעי' סי' ס'. וא"כ משמע כתועפות הם ב' בחי' א' הורדה וא' העלאה, והמ"כ פי' דרש כתועפות לשון עוף יעופף וראם לשון רם וגבוה עכ"ל. והנה בפנים יפות כ' יש לדקדק מה שאמר כתועפות לשון רבים ואח"כ אמר ראם לשון יחיד, ולפמ"ש המד"ר הוא מיושב, דיש ב' מיני עפיפה הא' ע"ד אפרים כעוף יתעופף שזהו ירידה, הב' ע"ד מי אלה כעב תעופינה וזהו בחי' כתועפות ראם ל' רוממות והגבהה, וזהו ע"ד הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד, וע"ש בפנ"י מה שפירש, וע' בילקוט בישעי' ע"פ מי אלה כעב תעופינה רמז שס"ב דנ"ז ע"ב. ומהרמ"א פי' וז"ל אמר כי אל הוציאם ממצרים בעצמו לא ע"י מלאך ולא ע"י שליח עם היות כי כתועפות ראם לו כתועפות אלו מלאכי השרת ראם אלו כו' שהיה יכול לעשות בהם שליחותיו ולא עשה כ"א ע"י עצמו כו', וע' במא"א ע' כ' מענין עוף גימטריא יוסף, וע' מזה בפרדס ערך עוף, ובמא"א אות ריש סל"ב ראם נק' מט"ט, ואפ"ל ע"ד מ"ש בזח"א וישב קפ"א בענין הנה ישכיל עבדי כו' וגבה מאד דקאי על מט"ט, ומט"ט נק' ג"כ עוף וזהו כתועפות ראם, וע' בד"ה מזוזה מימין בענין מט"ט קושר כתרים לקונו, ובלק"ת פ' צו גבי הנער בן מאה שנה וקאי על מט"ט שרו של עולם שנאמר נער הייתי גם זקנתי כו', ועמ"ש ע"פ וקרני ראם קרניו, וזה ברך משה ליוסף וכיון יוסף גימט' עוף וברכו בקרני ראם זהו כתועפות ראם לו, והנה גבי וקרני ראם קרניו נאמר בהם עמים ינגח ע"כ זה אמר בלעם לבלק כו'.
ואפ"ל עוד המשל מכתועפות ראם ע"ד המשל כנשר יעיר קנו כו'.