Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Or HaTorah·
אקיצור מהדרוש לא הביט און שבלק"ת
קיצור מהדרוש לא הביט און שבלק"ת.
קיצור מהדרוש לא הביט און שבלק"ת.
בענין יעקב וישראל, יעקב עבדי, תחת אשר לא עבדת, עבודה תיקון, והכתיב אם צדקת כו' להמשיך דירה בתחתונים (ועמ"ש בד"ה אלה פקודי ובד"ה שובה ישראל ובד"ה ששים המה דרוש הראשון גבי תמתי) ע"י ובערת הרע וע"י סידור כלים נאים מטה שלחן כסה ומנורה (ר"ת משכן) והיינו ע"י רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא (סומוע"ט בקש שלום כ"א בזאת יתהלל, תנו עוז, וזהו העבודה כי עיקר המשכת האור ע"י המצוה זהו ע"י עול מצות בד"ה ועתה יגדל נא) הג"ה ותוכן הענין כי דירה בתחתונים זהו ענין יחוד העליון כמ"ש בלק"ת בדרושי עשי"ת בד"ה להבין פי' הפסוק מי אל כמוך ושם פ"ב פי' לשם יחוד קוב"ה ושכינתי' שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה, וזהו ענין העבודה שהוא להמשיך יחוד העליון וכמ"ש בעה"ק ח"ב הוא שער העבודה בתחלתו ר"פ א' גבי ואז השני דודים מתייחדים כו' ושם פרק שביעי ופי"ב שלכן בעבודת התפלה הם ח"י ברכות להמשיך מבחי' צדיק חי העולמים שיאיר בכבודו. או י"ל ענין התיקון ע"ד שנת' בלקו"ת בשה"ש בד"ה ששים המה דרוש הראשון בענין מפלגך ולעילא וכו' ומפלגך ולתתא וכו' אכן בכדי שיהי' גילוי אוא"ס ב"ה למטה כמו שהוא למעלה בעולמות העליונים שיהי' בחי' יחוד עולמות עליונים ותחתונים כו' ע"ש, וא"כ מובן משם דענין היחוד זהו שיהי' הגילוי למטה ג"כ כמו למעלה.
גב) ויש עוד עבודה עבודה שבלב זו תפלה, ושמו"ע ברכות כנגד ח"י חוליות שבשדרה ועל ידו נמשך ההתקשרות מהמוחין לכל האברים (ועמ"ש בביאור וידבר דעשה"ד פ"ב שהאברים החיצוני' מתקשרים עם עצם הגלגלת ע"י ח"י חוליות השדרה ובחוט השדרה נמשך מהמוח) וכן בנמשל המצות שהם רמ"ח אברים דמלכא צריכים כוונה והכוונה היא התפלה (אפ"ל ע"ד רו"ש שהמצות הן שוב והכוונה רצוא, ותיבת כוונה מלשון מכוון ומלשון הכנה כמו ומכוונות להן דרכים שנאמר תכין לך הדרך פ"ב דמכות, וא"כ זהו ע"ד הוא עזרא הכין את לבו וע"ד מכון לשבתך שארז"ל מכוון לשבתך שהי' מכוון נגד כסה"כ, ועד"ז הכוונה של המצות השוב כנגד הרצוא) שהמכוון שיהי' בא"י שיומשך שם הוי' מבחי' אתה (ע' זח"ב בשלח ס"ג ב') וח"י ברכות דשמו"ע י"ב אמצעיות הם כלי לברכה זו רופא חולים כו' גואל ישראל כו', כמ"ש בסידור סד"ה הקול קול יעקב (וכמו"כ למעלה שיהי' רפואה לחולי כנס"י שהיא חולת אהבה, בד"ה משה ידבר כו') הג"ה היינו ע"י ח"י חוליות השדרה נמשך הטיפה עד"מ בשים שלום והוא הייחוד אך א"א שיומשך הטפה כ"א עד שיגדילו כל הרמ"ח אברים וזהו ע"י רמ"ח מ"ע שהם רמ"ח אברים דמלכא וע' מזה בלק"ת בד"ה והי' לכם לציצית דרוש השני פ"ב וסד"ה ראו כי ה' נתן לכם את השבת וגם
דא'טז
בד"ה ונתתי לכם מהלכים בין העומדים גבי אם בדרכי תלך וזהו מש"כ שהתפלה הוא הכוונה של המצות עכ"ה.
בד"ה ונתתי לכם מהלכים בין העומדים גבי אם בדרכי תלך וזהו מש"כ שהתפלה הוא הכוונה של המצות עכ"ה.
הג) ח"י חוליות הם כלים פנימיים ומהם מתפשט ברמ"ח אברים (להעיר מענין ואהבת לרעך כמוך שהיא כלל כל התורה דוגמת התפלה שהיא כלל כל המצות והמ"י) ובדעת חדרים ימלאו (עמ"ש בענין שי"ח) ולכן התפלה אינה במנין המצות (הדעת אינו בחשבון ע"ס ע' במא"א אות ד' סכ"ג דעת אינו ספירה, שממשיך מפנימי' הכתר חד ולא בחושבן ע' בת"א בד"ה פתח אליהו ובלק"ת בד"ה ענין ק"ש), ותורה כלים הפנימיים (במ"א נת' תפילה ותורה אחור ופנים ושרשן גלגלתא ומו"ס, ואפ"ל חוט השדרה והצואר עמ"ש ע"פ כמגדל דוד צוארך, הג"ה ועיקר הענין כי ע"י הדעת נמשך היחוד מלשון והאדם ידע כו' וע' מ"ש בסידור ד"ה מזמור לתודה בענין כי אל דיעות עכ"ה).
וד) וכל סדר התפלה שעד שמו"ע הוא הכנה לשמו"ע מההתבוננות שהמלאכים הם בחי' רגל עומדים ברום עולם ונשמות ישראל נק' ראש וע"כ צ"ל כובד ראש מהריחוק כו' (וגם שהתפלה נק' סולם ע"כ צ"ל כסדר המדרגות כו' ועוד כי נפש הבהמית מקבלת משמרי האופנים כו') וכל זה הוא עבודה שבלב ואחר כך צריך להיות כלים להאור לעבדה זו רמ"ח מצות עשה יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים (כמ"ש בתורה אור פ' חיי) ועל ידי זה דירה בתחתונים (הג"ה, ועיין בלקו"ת מהאריז"ל בישעי' ע"פ דורי נסע ונגלה ישעי' סי' ל"ח י"ב פי' דקאי על ה"ח הנמשכים מיסוד אבא, והנה דורי פירשו המ"צ לשון דירה וכ"ה בשרשים אכן הת"י ורש"י פירשו לשון דור ובעמה"מ שער או"א פמ"ה הביא ג"כ הפ' הנ"ל בישעי' ופירשו כדרך שכתב בלק"ת מהאריז"ל דפי' נסע הנון הוא ה"ח היוצאים מהיסוד כו' רק ששגג וכתב דודי נסע ונגלה ופי' דודי הוא האור המאיר למטה והגיה שם כאאזמו"ר הגאון נ"ע וז"ל שגגה היא כי דורי כתיב עכ"ל אבל עכ"ז הענין מבואר בלק"ת מהאריז"ל בישעי' כנ"ל וא"כ יש לפרש דורי הוא האור המאיר למטה להיות דירה בתחתונים כו' וצפור דרור היא בינה עילאה עלמא דחירו וארז"ל דרור לשון דירה שדרה בבית כבשדה, וי"ל השדה היא חקל תפוחין קדישין כריח שדה אשר ברכו הוי' ובית היינו בחי' אותיות הדיבור שתי אבנים בונות שני בתים כו' וכללות הדיבור נק' עיר אלקינו והיא דרה בבית כמו בשדה כו' וא"כ וקראתם דרור בארץ להמשיך דירה בתחתונים עכ"ה) וזהו יעקב עבדי שממשיך היו"ד עד בחי' עקב ולכן לא הביט און ביעקב (הג"ה י"ל איש און הפך המבוקש בתפלה דירה בתחתונים וכמ"ש במד"ר במגלת אסתר ע"פ לעשות כרצון איש ואיש שיש איש יהודי כו' ולעומת זה איש צר ואויב המן כו' והיינו כי יעקב עבדי ממשיך היחוד עליון כי ע"י אברהם ויצחק נמשך שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני והיחוד הוא ענין יעקב משמש במרום בזח"א פ' חיי דקל"ג ע"א ובמד"ר פ' בחקתי פל"ו שעתיד להוליד בת והיא נשאת למלך וקאי על
זא'יז
יעקב ע"ש, והאיש און רוצה להרוס יחוד הנ"ל שענינו להיות גילוי אלקות למטה ודירה בתחתונים והיינו ע"י יחוד זו"נ דאצי' והאיש און רצונו להפך ולהמשיך מבחי' דקמי' כחשיכא כאורה בחיצוני' כמ"ש בת"א בד"ה ויאבק איש עמו ורוצים להמשיך שפע ויחוד בקליפות שזהו ענין העיר והמגדל דהפלגה כמ"ש בזח"א ס"פ נח דע"ה ונת' במ"א, וכמ"ש בדור המבול ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו באיוב סי' כ"א י"ד וע' מזה ברבות פ' משפטים פ"ל דקמ"ו ג"ד ודעת דרכיך לא חפצנו זה תורה כו' ומה נועיל כי נפגע בו זה תפלה כו' וברבות ויקרא פ' ד' ובקהלת רבה דפ"ז א' ובגמ' סנהדרין פרק חלק דק"ח ע"א ובזהר פ' נח דס"ב ע"א. והנה בכתובות פ"ב די"ט ע"ב פי' התוס' דאון הוא שקר וא"כ יש להעיר מענין הצילה נפשי משפת שקר, ובמא"א אות שין סעי' ע"ה שקר נק' יסוד דקליפה ושקר גי' ת"ר ו"ק דקליפה כו' וסימן שקר הסוס לתשועה כו' והוא מגביל לו"ק דקדושה עכ"ל וביעקב כתיב תתן אמת ליעקב ועמ"ש מזה בד"ה ביום השמע"צ שמאלו תחת לראשי, וחותמו של הקב"ה אמת ע"ש אני ראשון ואני אחרון כו' וא"כ השקר ענינו הפך אמת, והיינו כי אמת היינו שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה כמ"ש בלק"ת בד"ה ביום השמע"צ שמאלו תחת לראשי, וזהו ענין היחוד העליון להיות ומלאה הארץ דיעה ושקר הוא ההפך מזה והוא ג"כ ענין קשר רשעים התקשרות היסודות דקליפה, גם כמ"ש בד"ה מחצית השקל ענין כשתגיעו אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שנאמר דובר שקרים לא יכון ור"ל שזה שאומר ב' פעמים מים ומפריד בין מים עליונים ובין מים תחתונים דובר שקרים כי ענין אמת אני ראשון ואני אחרון כו' זהו אשר מים עליונים ומ"ת הם חד וז"ס יחוד מ"ן ומ"ד, וכיון שיעקב ממשיך יחוד זה לא יוכל האיש און ודובר שקרים להביט בו וכענין הנז' ברבות בראשית פ"כ על הנחש איש תהפוכות כו' ונרגן מפריד אלוף שהפריד אלופו של עולם, ונחש ענינו כענין און דכורא דקליפה לפמ"ש במא"א אות נון סעיף י"ב, וזהו כי לא נחש ביעקב ולכן לא הביט און ביעקב ועמ"ש בת"א פ' נח בענין דור הפלגה שרצו לילך בשרירות לבם כו' ולא רצו בבחי' ההכנעה והביטול כו' ועשו עיר ומגדל שעי"ז יומשך להם השפע וזהו כענין און ועמל כו' דו"נ דקליפה וזהו ענין ודעת דרכיך לא חפצנו פי' דרכיך הם ארחות הוי' שכללות המצות הם תרי"ג ארחין דמתפלגין מחד ארחא כו' וזהו ושמרו דרך הוי' כו' שעי"ז יהי' דירה בתחתונים והם לא חפצו בזה כלל, ויעקב בריח התיכון הממשיך כו', וכיון שיעקב ממשיך יחוד העליון ובנין הקדושה לכן לא יוכל האיש און להביט ביעקב כי ע"י יחוד זה מתבטלים החיצוני' והאור דוחה את החושך עכ"ה).
יעקב ע"ש, והאיש און רוצה להרוס יחוד הנ"ל שענינו להיות גילוי אלקות למטה ודירה בתחתונים והיינו ע"י יחוד זו"נ דאצי' והאיש און רצונו להפך ולהמשיך מבחי' דקמי' כחשיכא כאורה בחיצוני' כמ"ש בת"א בד"ה ויאבק איש עמו ורוצים להמשיך שפע ויחוד בקליפות שזהו ענין העיר והמגדל דהפלגה כמ"ש בזח"א ס"פ נח דע"ה ונת' במ"א, וכמ"ש בדור המבול ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו באיוב סי' כ"א י"ד וע' מזה ברבות פ' משפטים פ"ל דקמ"ו ג"ד ודעת דרכיך לא חפצנו זה תורה כו' ומה נועיל כי נפגע בו זה תפלה כו' וברבות ויקרא פ' ד' ובקהלת רבה דפ"ז א' ובגמ' סנהדרין פרק חלק דק"ח ע"א ובזהר פ' נח דס"ב ע"א. והנה בכתובות פ"ב די"ט ע"ב פי' התוס' דאון הוא שקר וא"כ יש להעיר מענין הצילה נפשי משפת שקר, ובמא"א אות שין סעי' ע"ה שקר נק' יסוד דקליפה ושקר גי' ת"ר ו"ק דקליפה כו' וסימן שקר הסוס לתשועה כו' והוא מגביל לו"ק דקדושה עכ"ל וביעקב כתיב תתן אמת ליעקב ועמ"ש מזה בד"ה ביום השמע"צ שמאלו תחת לראשי, וחותמו של הקב"ה אמת ע"ש אני ראשון ואני אחרון כו' וא"כ השקר ענינו הפך אמת, והיינו כי אמת היינו שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה כמ"ש בלק"ת בד"ה ביום השמע"צ שמאלו תחת לראשי, וזהו ענין היחוד העליון להיות ומלאה הארץ דיעה ושקר הוא ההפך מזה והוא ג"כ ענין קשר רשעים התקשרות היסודות דקליפה, גם כמ"ש בד"ה מחצית השקל ענין כשתגיעו אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שנאמר דובר שקרים לא יכון ור"ל שזה שאומר ב' פעמים מים ומפריד בין מים עליונים ובין מים תחתונים דובר שקרים כי ענין אמת אני ראשון ואני אחרון כו' זהו אשר מים עליונים ומ"ת הם חד וז"ס יחוד מ"ן ומ"ד, וכיון שיעקב ממשיך יחוד זה לא יוכל האיש און ודובר שקרים להביט בו וכענין הנז' ברבות בראשית פ"כ על הנחש איש תהפוכות כו' ונרגן מפריד אלוף שהפריד אלופו של עולם, ונחש ענינו כענין און דכורא דקליפה לפמ"ש במא"א אות נון סעיף י"ב, וזהו כי לא נחש ביעקב ולכן לא הביט און ביעקב ועמ"ש בת"א פ' נח בענין דור הפלגה שרצו לילך בשרירות לבם כו' ולא רצו בבחי' ההכנעה והביטול כו' ועשו עיר ומגדל שעי"ז יומשך להם השפע וזהו כענין און ועמל כו' דו"נ דקליפה וזהו ענין ודעת דרכיך לא חפצנו פי' דרכיך הם ארחות הוי' שכללות המצות הם תרי"ג ארחין דמתפלגין מחד ארחא כו' וזהו ושמרו דרך הוי' כו' שעי"ז יהי' דירה בתחתונים והם לא חפצו בזה כלל, ויעקב בריח התיכון הממשיך כו', וכיון שיעקב ממשיך יחוד העליון ובנין הקדושה לכן לא יוכל האיש און להביט ביעקב כי ע"י יחוד זה מתבטלים החיצוני' והאור דוחה את החושך עכ"ה).
חה) וזהו העבודה דחול שהוא בחי' יעקב עבדי ששת ימים תעבוד (ועמ"ש ע"פ כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד משא"כ ובשביעית כו' לכן גם שבת למעלה מבחי' עובד אלקים כי אז גילוי שם הוי') ושייך בו עמל אבל שבת בחי' ישראל (לפי"ז הוא ענין הנשמה יתירה דשבת הנק' נשמת כל חי והתפלה דחול לקשר הנשמה שבגוף עם שרשה ומקורה בחי'
טא'יח
מזלי' אכן בשבת מאיר הנשמה יתירה מבחי' מזלי' בנשמה שבגוף ממש כמ"ש בד"ה ויקהל משה, ונק' יתירה ע"ד בינה יתירה, וע"ד ויתרון דעת החכמה תחי' כו' ופי' בזח"ג חקת דקפ"ב א' ויתרון דעת דא אילנא דחיי, וענין ויתרון דעת היינו כנודע מענין כי אל דיעות ב' דעות, ד"ע וד"ת, ובחי' דעת עליון מאיר בשבת ומזה נמשך הנשמה יתירה וכמ"ש בת"א בד"ה ויקהל משה הנ"ל והיינו כמ"ש לקמן בענין ג' דרגין כו' א"כ סתים שבנשמות שהוא ישראל מתקשר עם סתים דקוב"ה בחי' ד"ע שהוא סוכ"ע והיינו ע"י פנימיות התורה כו') בחי' כי שרית עם אלקים שכבר נצח (עמ"ש בד"ה תקעו בחודש שופר דרוש הראשון בפי' כי חק לישראל הוא, ועמ"ש ע"פ הזהר אמור ד"ק ע"ב ע"פ אחותי בת אבי ועמ"ש מענין תפילת חול ותפילת שבת בד"ה אכלוהו היום בת"א פ' בשלח כענין מן שלא הי' בו פסולת וע' זח"ג פ' אחרי דע"ג א' ג' דרגין אינון כו' וכל חד דרגא על דרגא סתים וגליא כו' יעקב וישראל חד גליא וחד סתים כו' עד מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל וע"ש במק"מ ועמ"ש בלק"ת בד"ה כי קרוב אליך הדבר מאד ועמ"ש בד"ה וידעת היום דרוש הראשון בענין ממכ"ע וסוכ"ע וזהו ג"כ ענין גליא וסתים ובד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י ומ"ש בביאור ע"פ והי' מספר כו' אשר לא יספר ג"כ מענין גליא וסתים, ואפ"ל בענין קוב"ה סתים וגליא הגם שיש לפרש דהיינו ז"א ונוק' שנק' ג"כ סובב וממלא אכן יש לפרש עוד שהן ב' שמות הוי' שלפני יג"מ הרחמים וע' בביאור ע"פ זאת חוקת התורה בפי' אשר צוה הוי' לאמר, ובשבת גילוי בחי' סתים כמ"ש חצר הפנימי' הפונה קדים כו' ולכן בשבת צ"ל העסק בסתים שבתורה וכן בנשמה בחי' ישראל) ולכן ולא ראה עמל בישראל, אלא וקראת לשבת עונג ר"ת עדן נהר גן (ע' זח"ג פ' חקת קפ"א ע"ב בפי' מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש דשמש הוא שם הוי' וזהו שמש בשבת, ותחת השמש הוא שם אלקים ואלקים גי' הטבע ע"כ שם שייך עמל כי יש לעו"ז כו' ושם פירשו זה על יהושע כי יהושע פני לבנה עלייה מלמטה למעלה לקבל מבחי' שמש ויש בזה עמל משא"כ בחי' שם הוי' הנמשך מלמעלה למטה אין שייך עמל כמ"ש במ"א ע"פ ואתחנן שלא נדפס בלקו"ת שזה הי' בקשת משה ליכנס לארץ להמשיך האור מלמעלה למטה וא"צ עמל כי פני משה כפני חמה כו', ובגילוי שמש הוי' ע"ד מוציא חמה מנרתקה ממילא נדחה החשך כהמס דונג מפני אש וזהו ע"ד שאל לך אות כו' העמק שאלה זהו בחי' עמל או הגבה למעלה בבחי' זו אין שייך עמל והבן) הג"ה ולפמש"ל שיעקב ג"כ ממשיך היחוד העליון א"כ ההפרש בין בחי' זה ובין שבת שאז יחוד העליון י"ל ע"ד שנת' בבה"ז פ' אמור בד"ה אחותי בת אבי היא שיש יחוד רק לחדש הישנות מרוב אונים איש לא נעדר זהו ע"ד המחדש בטובו בכ"י תמיד מע"ב והיינו לחדש הישנות וזהו בחול אבל היחוד לחדש נשמות חדשות זהו בשבת או ע"ד יחו"ת ויחו"ע ואפ"ל עוד ע"ד שנת' בת"א פ' תצוה בד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק שיש ב' בחי' הא' אב"א הב' פב"ב וכמ"ש במ"א פי' אב"א כמדומה בד"ה ברוך שעשה נסים, הוי' אלקיו עמו. (עמ"ש בענין תפילין שאין מניחים בשבת בד"ה את שבתותי תשמרו, ופי'
מזלי' אכן בשבת מאיר הנשמה יתירה מבחי' מזלי' בנשמה שבגוף ממש כמ"ש בד"ה ויקהל משה, ונק' יתירה ע"ד בינה יתירה, וע"ד ויתרון דעת החכמה תחי' כו' ופי' בזח"ג חקת דקפ"ב א' ויתרון דעת דא אילנא דחיי, וענין ויתרון דעת היינו כנודע מענין כי אל דיעות ב' דעות, ד"ע וד"ת, ובחי' דעת עליון מאיר בשבת ומזה נמשך הנשמה יתירה וכמ"ש בת"א בד"ה ויקהל משה הנ"ל והיינו כמ"ש לקמן בענין ג' דרגין כו' א"כ סתים שבנשמות שהוא ישראל מתקשר עם סתים דקוב"ה בחי' ד"ע שהוא סוכ"ע והיינו ע"י פנימיות התורה כו') בחי' כי שרית עם אלקים שכבר נצח (עמ"ש בד"ה תקעו בחודש שופר דרוש הראשון בפי' כי חק לישראל הוא, ועמ"ש ע"פ הזהר אמור ד"ק ע"ב ע"פ אחותי בת אבי ועמ"ש מענין תפילת חול ותפילת שבת בד"ה אכלוהו היום בת"א פ' בשלח כענין מן שלא הי' בו פסולת וע' זח"ג פ' אחרי דע"ג א' ג' דרגין אינון כו' וכל חד דרגא על דרגא סתים וגליא כו' יעקב וישראל חד גליא וחד סתים כו' עד מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל וע"ש במק"מ ועמ"ש בלק"ת בד"ה כי קרוב אליך הדבר מאד ועמ"ש בד"ה וידעת היום דרוש הראשון בענין ממכ"ע וסוכ"ע וזהו ג"כ ענין גליא וסתים ובד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י ומ"ש בביאור ע"פ והי' מספר כו' אשר לא יספר ג"כ מענין גליא וסתים, ואפ"ל בענין קוב"ה סתים וגליא הגם שיש לפרש דהיינו ז"א ונוק' שנק' ג"כ סובב וממלא אכן יש לפרש עוד שהן ב' שמות הוי' שלפני יג"מ הרחמים וע' בביאור ע"פ זאת חוקת התורה בפי' אשר צוה הוי' לאמר, ובשבת גילוי בחי' סתים כמ"ש חצר הפנימי' הפונה קדים כו' ולכן בשבת צ"ל העסק בסתים שבתורה וכן בנשמה בחי' ישראל) ולכן ולא ראה עמל בישראל, אלא וקראת לשבת עונג ר"ת עדן נהר גן (ע' זח"ג פ' חקת קפ"א ע"ב בפי' מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש דשמש הוא שם הוי' וזהו שמש בשבת, ותחת השמש הוא שם אלקים ואלקים גי' הטבע ע"כ שם שייך עמל כי יש לעו"ז כו' ושם פירשו זה על יהושע כי יהושע פני לבנה עלייה מלמטה למעלה לקבל מבחי' שמש ויש בזה עמל משא"כ בחי' שם הוי' הנמשך מלמעלה למטה אין שייך עמל כמ"ש במ"א ע"פ ואתחנן שלא נדפס בלקו"ת שזה הי' בקשת משה ליכנס לארץ להמשיך האור מלמעלה למטה וא"צ עמל כי פני משה כפני חמה כו', ובגילוי שמש הוי' ע"ד מוציא חמה מנרתקה ממילא נדחה החשך כהמס דונג מפני אש וזהו ע"ד שאל לך אות כו' העמק שאלה זהו בחי' עמל או הגבה למעלה בבחי' זו אין שייך עמל והבן) הג"ה ולפמש"ל שיעקב ג"כ ממשיך היחוד העליון א"כ ההפרש בין בחי' זה ובין שבת שאז יחוד העליון י"ל ע"ד שנת' בבה"ז פ' אמור בד"ה אחותי בת אבי היא שיש יחוד רק לחדש הישנות מרוב אונים איש לא נעדר זהו ע"ד המחדש בטובו בכ"י תמיד מע"ב והיינו לחדש הישנות וזהו בחול אבל היחוד לחדש נשמות חדשות זהו בשבת או ע"ד יחו"ת ויחו"ע ואפ"ל עוד ע"ד שנת' בת"א פ' תצוה בד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק שיש ב' בחי' הא' אב"א הב' פב"ב וכמ"ש במ"א פי' אב"א כמדומה בד"ה ברוך שעשה נסים, הוי' אלקיו עמו. (עמ"ש בענין תפילין שאין מניחים בשבת בד"ה את שבתותי תשמרו, ופי'
יא'יח1
עמו י"ל כי בישראל יש שם אל וע' בהרמ"ז ר"פ שמיני בפי' ישר אל, ועמ"ש מזה בביאור ע"פ כי תשמע בקול כו' לעשות הישר כו' בסוף הביאור, וכן ביעקב נאמר ויקרא לו אל שהקב"ה קראו אל, גם יעקב חשבון ז"פ הוי' שממשיך שם הוי' בכל הז' מדות).
עמו י"ל כי בישראל יש שם אל וע' בהרמ"ז ר"פ שמיני בפי' ישר אל, ועמ"ש מזה בביאור ע"פ כי תשמע בקול כו' לעשות הישר כו' בסוף הביאור, וכן ביעקב נאמר ויקרא לו אל שהקב"ה קראו אל, גם יעקב חשבון ז"פ הוי' שממשיך שם הוי' בכל הז' מדות).
יאו) ותרועת מלך בו לשון תרועה ולשון ריעות וחיבה (ועמ"ש ע"פ הריעו לה' כל הארץ ר"ת הלכה וזהו בחול ובשבת השתחוו לה' בהדרת קדש ר"ת קבלה זהו ענין גליא וסתים, אך ישראל בחי' בני בכורי ישראל ותרועת מלך בו זהו ע"י בחי' עבד אך כי יש ב' בחי' עבד שיש בחי' עבד שלמעלה מבחי' בן כמ"ש במ"א ואפ"ל שעז"נ ויהי בישורון מלך, ועמ"ש ע"פ להודיע לבני האדם כו' הדר מלכותו הדר דוקא, ואפ"ל לכן ארז"ל הקורא לישראל יעקב כו' משום דאהדרי' קרא וקראו יעקב דכתיב ויאמר אלקים לישראל כו' יעקב יעקב, דכבר נת' שיעקב נגד שם אלקים וישראל נגד שם הוי' והוי' אלקים היינו סתים וגליא כי בראשית ברא אלקים כו' ובמ"ת אנכי הוי' כו', והבריאה יש מאין מהארה בעלמא כמ"ש בד"ה ששת ימים תאכל מצות כו' והיינו מבחי' שם אלקים, ובמ"ת אשר הוצאתיך כו' ע"ש, וכן ישראל סתים וגליא כנ"ל, ומבואר במ"א בענין הוי' הוא האלקים שנא' ב"פ בהר הכרמל, הא' יחוד הוי' באלקים הב' שהוי' ז"א בעלותו לעתיקא כאלקים חשוב בביאור ע"פ שובה ישראל, ובת"א פ' ויצא סד"ה ושבתי בשלום שזהו ענין והי' הוי' לי לאלקים, ועד"ז ישראל כי שרית עם אלקים ונק' בן שלמעלה מבחי' יעקב שנק' עבד, עכ"ז זהו לגבי ז"א דאצי', אבל לגבי עתיקא כיון שז"א נק' אלקים אזי ממילא נק' ישראל בשם עבד ונק' יעקב ולכן אהדרי' קרא וקראו יעקב, ובחי' יעקב זה הוא מעלה עליונה יותר מבחי' ישראל כי ז"א בעלותו לעתיקא זהו עילוי גדול יותר אף שנק' אז בחי' אלקים, כך ישראל כשנק' אח"כ יעקב היינו שחזר בבחי' ומדריגת משה עבדי שלמעלה מבחי' ישראל כו'. ועמ"ש בת"א פ' בשלח סד"ה וירא ישראל בפי' ויאמינו בה' ובמשה עבדו, דקאי על שם הוי' דע"ק ומשה הוא בחי' עבדו, וזהו ויהי בישורון מלך, וזהו ותרועת מלך בו כו' ובמ"א נת' יעקב אז יבקע כו' הקו שבוקע החשך והצמצום כו'. או אפ"ל דבחי' זו בחי' ישראל כשמתעלה להיות בחי' עבד לגבי ש' הוי' דלעילא זהו בחי' ישורון.