Or HaTorah·Bamidbar Volume 3·Chukas·Zos Chukas HaTorahאור התורה·במדבר כרך ג·פרשת חקת·זאת חקת התורה

אזאת חקת התורה
זאת חקת התורה אשר צוה הוי' לאמר ויקחו אליך פרה אדומה כו'.

בא) רבות ס"פ בא פי"ט דקל"ה ע"ד ד"א יהי לבי תמים בחוקיך זה חוקת הפסח וחוקת פרה אדומה, למה ששניהן דומין זה לזה, בזה נאמר זאת חקת הפסח ובזה נאמר זאת חקת התורה ואי אתה יודע איזה חקה גדולה מזו, משל לשתי מטרונות דומות שהיו מהלכות שתיהן כאחת נראות שוות מי גדולה מזו אותה שחברתה מלווה אותה עד ביתה והולכת אחריה, כך בפסח נאמר בו חוקה ובפרה נאמר בה חוקה, ומי גדולה הפרה, שאוכלי פסח צריכין לה שנאמר ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת עכ"ל. הנה מטרוניתא היא מל' דאצי', כמ"ש במא"א אות מם סי"ח והיא חקת הפסח וכמ"ש במא"א אות פא סעיף ח' וסעי' מ"ט פסח נק' המל', וגם כמ"ש ופסח ה' על הפתח ומבואר במא"א שם סעי' כ"ו וז"ל פתח מל' פתח וכניסה לאצי' כו' ב' המזוזות נו"ה והמשקוף תפארת והמל' שיעור קומתה אחריהם לכן נק' פתח עכ"ל.

גוביאור ענין זה היינו שהפסח הוא יציאת השכינה מהגלות דמצרים, ונמשך בה גילוי אור א"ס ב"ה כמאמר עד שנגלה עליהם ממ"ה כו' ועל כן אכלו מצה שהיא לחם עוני, להיות ביטול היש ואתכפיא, והיא מצה שמורה שצריך שימור מק"נ ממדות הרעות כו' וכמ"ש מזה בד"ה קול דודי הנה זה בא כו' וכ"כ בפרדס ערך מצה פרוסה בסוד המלכות כו', אמנם פרה אדומה פי' בפרדס ערך פרה אדומה שמבואר בת"ז שהיא בינה והיא מטרוניתא ושכינתא עילאה, והיינו כי ענין אפר פרה אינו בחי' אתכפייא לבד כ"א דאתהפכא ממש חשוכא לנהורא, ועי"ז נמשך מ"ד ממו"ס וזהו ענין קידוש מי חטאת כו' ולכן מטהרת הטמא מת והיינו ע"י שנמשך יחוד או"א ע"י ב' מזלות ונוצר ונקה, וזהו ענין תבוא אם ותקנח, אם דוקא, כמו יוהכ"פ שהוא בינה כו' ולכן היא מטרוניתא גדולה מהפסח כנודע דאית מלך לתתא

דתשעג1
שהיא מל' דאצי' מקור דבי"ע ואית מלך לעילא בינה שבה התגלות עתיק כו' בזח"ב ר"פ יתרו דף סז"ב, עוי"ל אפר פרה ע"ד בעלי תשובה ובמקום שבע"ת עומדים כו' היינו בינה תשובה עילאה לכן היא גדולה מחוקת הפסח בחי' צדיקים כו'.

העוי"ל דאיתא דבפרה אדומה מרומז ד' מלכיות פרה זו מצרים כו' אשר לא עלה עליה עול זו אדום כו', וא"כ ענין שריפת הפרה ומים חיים מורה על הגילוי שיהי' לע"ל דכתיב ומעין מבית ה' יצא כו' וכתיב ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלים כו'. והנה לע"ל כתיב כי בחפזון לא תצאו כו' שיהי' גבוה הרבה מיצ"מ מפני שיהי' ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, וזהו ענין הפרה שמטהרת טומאת מת ומזה יומשך ג"כ תחיית המתים כו' ע"י טל אורות וכן מים חיים דפרה נק' שיורי טלא כו', והפסח זהו יצ"מ לכן חקת פרה אדומה גדולה יותר כו', ועמ"ש באריכות מענין כי בחפזון לא תצאו בבוך תרי"ט ב', ועיין בה"ז בחקתי דהמל' נק' חקה ע"ש החוק הנשפע ממנה לבי"ע כמ"ש וחק לנערותיה, וא"כ הפרה שהיא חוקה עליונה י"ל החוק הנמשך מהבינה לז"א או גם החוק הנמשך מעת"י בכללות האצילות, גם ע"י פסח ויצ"מ נמשך גלוי שם הוי' אך לע"ל ע"י שריפת הפרה כו' יומשך גילוי ש' הוי' דע"ק וז"ש כאן גבי פרה וידבר הוי' כו' זאת חקת התורה אשר צוה הוי', דר"ל חיבור והמשכת שם הוי' דלעילא כו' ואזי והי' הוי' לי לאלקים שבחי' ז"א יהי' נחשב כשם אלקים לגבי גלוי ש' הוי' דלעילא כו', ועיין בידי משה סביב המדרש ר"פ חקת פי' דפרה אדומה הוא בשער החמשים דבינה וכ"מ קצת ממש"ש במדרש בענין מזוקק שבעתים דקאי על פרה דשבעתים היינו שבע פעמים שבע כו'.

ועמ"ש בוך שמות א' פ' בא דס"ז ע"א ופסח הוי' שהדלוג הוא שיהי' גילוי שם הוי' כי מבחינת שם אלקים נמשך מיצרים וגבולים ע' בלק"ת פ' אמור בד"ה וספרתם לכם, ושם ג"כ פסח וענין אז ידלג כאיל פסח כו' לצאת מבחי' עד מתי אתם פוסחים כו', וע' מענין גלוי ש' הוי' ע"י יצ"מ בד"ה ויצוום אל בנ"י. סעיף ז' בבוך שמות א' דמ"ז, אך הנה יש ב' שמות הוי' כמ"ש בת"א בד"ה כי אתה נרי הוי', ובד"ה ועשית ציץ בענין קדש למד

זתשעד
מלמטה והוי' מלמעלה, וגילוי זה של שם הוי' דלעילא יהי' לע"ל, ועז"נ ביום ההוא יהי' הוי' אחד ע' בלק"ת סד"ה למנצח על השמינית וסד"ה הבאים ישרש, ובענין ח"פ אמת בבוך שמות ויקרא, פ' וארא בענין ד' כוסות, שרומזי' על יצ"מ ועל לע"ל, וזהו ההפרש בין חקת הפסח ובין חקת פרה, וע' בלק"ת פ' חקת דס"א ע"ב בד"ה ויקחו אליך פרה, ובפ' תצא בד"ה ולא אבה הוי' כו' ויהפוך הוי' כו' וב' שמות הוי' זהו כענין ב' בחי' הנ"ל שע"י יצ"מ ושלע"ל כו', שע"י יצ"מ גלוי ש' הוי' דאצילות וביאור הענין מובן ע"ד מ"ש בד"ה ויצוום אל בנ"י ושם נתבאר ענין וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם וגילוי זה ע"י יצ"מ ומ"ת, וע"ז מרמז הפרה, אדומה זו בבל, תמימה זו מדי, אשר לא עלה עלי' עול זה אדום, א"כ הגלוי יהי' לע"ל וזהו שם הוי' דלעילא וכמ"ש בלק"ת בד"ה וידבר הוי' אל משה כו' זאת חקת התורה אשר צוה הוי' הרי נאמר כאן ב' שמות הוי' ובמ"א נת' שע"י המצות שנמשכו משם הוי' כמ"ש בלק"ת בד"ה כי המצוה הזאת בפ' נצבים עי"ז ממשיכים תוספת אור בג"ע לעבדה זו רמ"ח מ"ע ולשמרה זו שס"ה ל"ת וע"י חקת הפרה בחי' תשובה והיא לטהר טומאת מת עי"ז ממשיכים הגלוי שבתחיית המתים לגופים גשמיים ששרשו נמשך ממקום גבוה מהגלוי שבג"ע כמ"ש בת"א פ' יתרו בד"ה ענין האבות הן הן המרכבה ובלק"ת פ' שלח בד"ה אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ דרוש הראשון ובאג"ה סי' י"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת.

חב) בפרדס ערך מטרוניתא כ' שהיא הבריאה היא הכסא כו' ולפעמים גם המל' נק' מטרוניתא, וא"כ יש לפרש חקת הפסח הוא מל' דבריאה, ולכן צריכה שימור, וזהו מצה שמורה וה"ע ביטול היש היינו בריאה יש מאין כו', וחקת פרה מל' דאצי' והיינו שכינתא תתאה ושכינתא עילאה לפי' האשל אברהם כו' והם ב' בחי' כלה שנת' בד"ה שיר השירים כו'.

טעוי"ל ע"ד בניסן נגאלו מל' ובתשרי עתידין להגאל בינה וזהו ענין פרה אדומה כו', עוי"ל קרבן פסח בא מן הכבשים או מן העזים אבל הפרה היא בירור עצמיות פני שור וכללותו, וקרבן פסח בירור ק"נ אבל בפרה אדומה מרומז בירור ק"נ וג"ק שלמטה מק"נ, שיתבערו וישרפו כו'.

יג) רבות תצוה ר"פ ל"ח כשהוא רוצה הוא קוראה לשון נקבה שנאמר ויקחו אליך פרה כו', הנה בזח"ג ר"פ חקת דק"פ ע"ב פרה דקבילת מן שמאלא כו' מפני שור מהשמאל, וא"כ פרה לשון נקבה היא מל' דנוגה, ופר לשון זכר י"ל הדכר דנוגה כו', וא"כ מהו כשהוא רוצה הוא קוראה כו' הרי הם באמת שני בחינות דכר ונוק', וצ"ל דמ"מ כללות זה הוא ענין בירור ק"נ, וק"נ הוא המקבל מע"כ דקדושה ומשפיע לע"כ דמסאבותא ע"כ מצד מה שמקבלת נק' לשון נקבה ומצד מה שמשפעת נק' דכר כו'.

יאד) רבות פ' אמור ספ"ל דר"א ע"א ע"פ ולקחתם לכם ביום הראשון, ר' יהודה בשם רבי שמעון בן פזי פתח שמע בני וקח אמרי במשלי סי' ד' הרבה קיחות צויתי אתכם בשביל לזכותיכם אמרתי אליכם ויקחו אליך פרה אדומה תמימה שמא בשבילי אלא בשביל לטהר אתכם דכתיב

יבתשעה
והזה הטהור על הטמא עכ"ל, היינו שבירור ק"נ להעביר רוח הטומאה אינו נוגע אליו ית' כי גם חשך לא יחשיך ממך, כ"א זהו הנאה לנו שעי"ז יהיה הטהרה בנו, שיהי' גילוי אלקות לנו, ועיין בגמ' פ"ב דסוטה די"ז ע"א מוכח דאפר חטאת זהו חשוב הנאה ממש יותר משאר המצות כמו אפר כסוי הדם והיינו משום דעי"ז נמשך הטהרה כנ"ל.

יגה) נשא פי"ב דרמ"ט ד' ע"פ ויהי ביום כלת משה, ישראל נתקדשו בפרת חטאת שנאמר דבר אל בנ"י ויקחו אליך פרה אדומה וגומר.

ידו) שם פי"ג רנ"ג ד' ע"פ ביום השני הקריב נתנאל כו', הקריב את קרבנו אמר ר"פ בן יאיר למה הוסיף הקרב וחסר יו"ד אלא כנגד פרה אדומה שעשו באותו היום לכך הוסיף הקריב, חסר יו"ד והעמיד את התיבה על ד' אותיות כנגד ד' דברים שהיתה פרה צריכה, אדומה תמימה בלא מום בלא נשיאת עול, כמ"ד ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו'. יש לפרש ע"ד שלום שלום לרחוק ולקרוב וארז"ל לרחוק שנעשה קרוב דהיינו בעל תשובה וזהו הקרב את קרבנו, ובכל הנשיאים נאמר רק קרבנו והיינו מדרגת הצדיקים שזהו ענין שלום דלקרוב, וה"ע קרבן לשון קירוב ויחוד שמקרב הכחות ומייחד השמות הוי' אלקים כו', אבל כאן שהקריבו פרה אדומה זהו ענין הקרב בחי' לרחוק שנעשה קרוב, וכמו שמצינו לשון זה על מצות פרה שעליה אמר שלמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, שיש בזה שני פירושים הא' דקאי על המשכת מים חיים דמו"ס שזה אינו מושג וע"כ נאמר והיא רחוקה ממני, והב' על האפר דבירור ק"נ שלא יכול שלמה לעמוד על בירור זה מפני שנתברר ממה שנפל למרחוק מאד למטה מק"נ כו' וכמ"ש הרמ"ז פ' נשא דקכ"ב סע"ב בפי' שלום לרחוק הם הניצוצות שנפלו לג"ק שהם רחוקות ולקרוב לאותה שבנוגה הקרוב אל הקדושה עכ"ל, נמצא שע"י התשובה מעלה הניצוצים שנפלו בג"ק הטמאות שלמטה מטה מק"נ ולא שישובו לק"נ אלא עולים לקדש ממש למקורם, ועד"ז הוא בענין אפר הפרה כו' שהרי בפרה מרומז הבירור מבבל ואדום כו' שלמטה מק"נ ואף מבחי' אשר לא עלה עליה עול מלכות שמים כלל, וזהו הקרב את קרבנו ב' קירובים לרחוק שנעשה קרוב מה שנתברר מג"ק הנ"ל ע"י פרה ולקרוב מה שנתברר מק"נ, ומה שנאמר כן בקרבן נתנאל נשיא יששכר לפי שבתורה נאמר ב' בחי' שלום כמ"ש או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי שה"ע שלום בפשמ"ט ושלום בפשמ"ע והן הן ב' בחי' שלום דלרחוק ולקרוב כו'.

טוז) רבות ר"פ חקת. זאת חקת ז"ש הכתוב מי יתן טהור מטמא לא אחד באיוב י"ד ד' כגון אברהם מתרח, חזקיה מאחז כו' העה"ב מעה"ז כו' מי עשה כן מי צוה כן מי גזר כן לא יחידו של עולם. והנה ענין מי יתן טהור מטמא אפ"ל על מה שמתברר מג"ק שלמטה מנוגה, וכמו אברהם מתרח שתרח הי' עובד כוכבים כו', אך קשה דג"ק אין להם בירור עתה עד לע"ל, וע' מענין מי יתן טהור מטמא בזח"ב פקודי דרל"ז סע"א, ובת"ז תיקון כ'

טזתשעו
דמ"ב ע"א וז"ל אדמו"ר אא"ז נ"ע מ"ש בבה"ז ר"פ חקת בענין מים חיים היינו בחי' והחכ' מאין תמצא, ופי' שלכך צריכים בפרה להמשיך מבחי' אין שהוא הכתר מפני שיש הפרש בין זו שמטהרים הטמא מת לשאר הבירורים שמבררים טוב מן רע ואוכל מהפסולת ששם הוא בחי' בירור לבד, אבל לא שנהפך הפסולת לאוכל והרע לטוב (הג"ה ענין מי יתן ע' בלק"ת סד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה בענין מי יתן מציון ישועות ישראל כו' ומ"ש ע"פ מי יתנך כאח לי כו' וזהו ענין מי שאמר והיה העולם כו' מי ברא אלה כו' וגם מי היינו שער החמשים שזהו ענין מעשה פרה כמש"ל ססעי' א' עכ"ה) וזה יוכל להיות ע"י החכמה לבד כי בחכמה אתברירו, אבל כאן לטהר טמא מת וטומאת מת, נמשך משבה"כ שנאמר בהם וימלוך וימת כו' שנפלו למטה מטה מק"נ וכן מעה"ד טו"ר כו' ולטהר בחי' טומאה זו הרי הטמא נהפך לטהור ואין זה כמו בירור הנ"ל ע"כ זה א"א להמשיך מהחכ' כ"א מבחי' שלמעלה מהשבירה והתיקון בחי' כתר שע"ז נאמר ולקח מעץ החיים וחי לעולם כו' ומשם נמשך להעביר רוח הטומאה, כו' עכ"ד, ועפ"ז י"ל שזהו ענין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות כי הקרבנות זהו ענין בירור ק"נ ובחכמה אתברירו וזהו חכמת זה סדר קדשים ומ"מ בירור זה דקדשים הוא ע"י החכמה משא"כ בירור דחולין שנעשו עטה"ק הוא ע"י הבינה כו', אך ודעת זה סדר טהרות כי להיות הטמא נעשה טהור זהו ע"י הדעת שהוא ממשיך מהכתר, כמ"ש מזה ע"פ והי' אמונת עתך כו' חכמת ודעת, וזהו מי יתן טהור מטמא לא אחד, יחידו של עולם שהוא כתר הנק' יחיד משם דוקא נמשך בחי' זו משא"כ מהחכ' הוא רק בחכמה אתברירו כו'.

יזוזהו מאמר המד"ר כאן פ' חקת דרע"ג סע"ד אם נטמא זה במה תהא טהרתו לא השיבו באותה שעה נתכרכמו פניו של משה כיון שהגיע לפ' פרה אדומה כו' דמזה שנתכרכמו פניו מוכח שמשה רבע"ה היה קסבר שאין לו טהרה וקשה מהיכי תיתי כן, ולפי הנ"ל א"ש כי התורה נמשכה מחכמה עילאה ובחכמה אתברירו להבדיל בין הטהור לטמא כו' אבל זה שיהי' טהור מטמא זה א"א להיות ע"י החכמה ע"כ נתכרכמו פניו עד שהגיע לפ' פרה שהיא המשכה מים חיים מבחי' עץ החיים מהכתר שמשם נמשך להיות מי יתן טהור מטמא כו', ויש להעיר מענין שלש הפוכות ויהפוך כו' את הקללה לברכה עמ"ש מזה סד"ה ולא אבה בפ' תצא.

יחח) בפנ"י ענין פרה שהיא חוקה שמטמא את הטהורים ומטהר את הטמאים פי' ע"ד במקום שבע"ת עומדים כו' נמצא התשובה מטהר את הטמאים, והרי האומר אחטא ואשוב כו' א"כ זהו שמטמא את הטהורים כו', גם שעד"ז ענין שגלו לחו"ל כדי שיתוספו ניצוצות כו' זה א"א לאדם לעשות להתערב בטומאה כדי לעלות ולכן סירב משה לילך למצרים לפרעה כו' וזהו שמטמא את הטהורים, אבל עכ"ז מטהר את הטמאים כי ופרעה הקריב כו' כי ע"י המנגד מתגבר כענין והנצח זו ירושלים כו', וגם כמ"ש סד"ה ראיתי והנה מנורת זהב כולה דדוקא ע"י

יטתשעז
בבל נעשו מנורת זהב כו' ע"ד כי נער ישראל כו' וכשאביו דוחהו כו' נותן את לבו וכך ע"י והוציא אותה מחוץ למחנה כו' כי בהיותם בארץ קסברו היכל ה' המה כו' אבל ע"י מחוץ למחנה כו', וזהו אמצאך בחוץ כו' ובקשתם משם כו', אך מה שמטמא את הטהורים צ"ל כי מ"מ בעודם בארץ הי' עבודתם בבחי' עליונה שהרי אויר חו"ל מטמא כו', ועמ"ש אדמו"ר נ"ע ע"פ בא אל פרעה כו' כעין ד' הפנ"י הנ"ל.

כט) ובדברי אדמ"ו נ"ע כ' אך הטעם שהמזה טמא, ומי שמזין עליו טהור, זהו כמשל הרפואה, שלחולה הצריך לה היא רפואה שמרפאת אותו, ולבריא שא"צ לה היא מזקת (כי הרפואה סם, אלא שלחולה הסם יפה לו להכניע מחלתו כו') כמו"כ ענין הפרה והמים חיים עי"ז נמשך מכתר עליון שלמעלה מהחכמה, שהוא דבר גבוה ונעלה מאד שלמעלה מסדר השתלשלות שנק' עץ החיים להטמא מת שצריך ליטהר הוא מטהר, שמעביר את רוח הטומאה ממנו, ולטהור שא"צ הוא אדרבה נופל ממנה ונטמא עכ"ל, וי"ל כמו לימוד פנימי' התורה בדורות הראשונים שהיו חזקים ביראת ה' לא היו צריכים לזה, משא"כ עכשיו מצוה לגלות כמ"ש הרח"ו, ולדברי הפנ"י הנ"ל ענין הרפואה זהו הגלות שבחר אברהם שעבוד תחת גיהנם כו', ועכ"ז למי שא"צ לרפואה כי תמים הוא עם ה' א"כ הירידה והבלבול הוא מבלבלו מעבודתו ומפרידו ויוכל ליפול ח"ו אבל מי שהוא חולה ובוחר במאכלים הרעים אזי הגלות והטרדא רפואה היא לו כי אז ישוב אל לבו כו', או י"ל כמו הפלסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות ובמורה נבוכים הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור כו' אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה עי"ז כו' והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר או סם אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא כמו"כ ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ כו' וא"צ כלל לסמים אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל כו' כי לגבי ג"ק הטמאות הנה הטוב שבק"נ זהו מועיל כו'.

כאאו יאמר ע"ד הסיגופים והתעניתים למי שא"צ לזה, הרי ארז"ל שהמצער נפשו נק' חוטא, ואדרבה חמרא וריחי פקחין, וזהו שמטמא את הטהורים, אבל למי שחטא והוא טמא, א"כ הסיגוף הוא לו רפואה וזהו שמטהר את הטמאים.