Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Or HaTorah·
אלהבין כללות ענין מצות פרה אדומה
פ' פרה שנת תריו"ד
פ' פרה שנת תריו"ד
בלהבין כללות ענין מצות פרה אדומה שעליה אמר שלמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני כמ"ש בקהלת רבה ע"פ זה דק"ד ע"ב ובמד"ר פ' חקת. הנה להבין זה צ"ל תחלה בדרך כלל ענין המצות שהם תרי"ג ארחין, דהנה בכל מצוה אנו אומרים אקב"ו שע"י האתעדל"ת בקיום המצוה ממשיך בחי' קדש העליון ועמ"ש מזה בת"א פ' חיי בד"ה עיין בע"ח גבי והנה געה"ע הוא מבריאה
גתשפד
וא"ש הא דתנן יפה שעה א' כו', והמצות ממשיכות מ"ד דאצילות ושרשן ממו"ס דא"א כו' ובאג"ה סי' ל"ה ד"ה להבין מ"ש בפע"ח שע"י תומ"צ מוסיפין אור באצי' כו', ופי' מוסיפין היינו כי יש מה שבא בסוד שורש שהוא חוק הקצוב להחיות העולמות ויש מה שבא בסוד תוספת ע"י תומ"צ והתוס' מרובה על העיקר כמבואר באריכות בהקדמת מוהרנ"ש לספר פע"ח והובא בלק"ת בביאור ע"פ שבת שבתון בתחילתו. והענין הוא דהנה יש להבין ענין געה"ע והתחתון שהרי הוא נברא מאין ליש מכבר משי"ב כמ"ש ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם, וצ"ל שהרי עיקר ענין העדן והעונג מבחי' זיו השכינה בגן הזה נעשה ע"י מע"ט בעוה"ז שזהו פי' שכר מצוה מצוה דהיינו שהשכר והזיו נמשך מן המצוה עצמה (ועמ"ש מזה בת"א בד"ה ואתה תצוה את בנ"י) ומי שלא עשה טוב מימיו הרי חסר חלק העדן והזיו שמחמת מע"ט שהי' עושה ואפי' חיסר המצות יום אחד חיסר ההמשכה כמ"ש בלק"ת בד"ה ועתה יגדל נא, וא"כ לכאו' קודם שנברא האדם אין מקום להשראת העדן והעונג בגן הזה ולמה יקרא ג"ע כו'. אך הענין הוא דבודאי נמשך מבחי' עדן בגן הזה כמו בבחי' אצי' משי"ב כדרך כל בריאה מאין ליש אלא שהוא במדה וקצבה והוא ענין זיו השכינה שבתמידות שופע בגן הזה (הגה"ה וע' במא"א אות ז' סעיף י"ח, דפי' זיו נק' היסוד, כי ממנו הזיו יוצא למל' ועד"ז נק' ירח זיו שבו נולדו זיוותני העולם שהם האבות שהמשיכו אור לעולם שלא יהי' מתנהג באפילה כמ"ש ברבות בראשית פ"ב ויהי אור זה אברהם כו' ועכ"פ ענין זיו השכינה זהו כמ"ש יאר ה' פניו דתרגום ינהר ה' שכינתי' כו' וע' בבה"ז פ' אחרי דבעולמות בי"ע נמשך השפע מז"ת שבמל', אבל בג"ע מאיר ג"ר שבמל' כו' ע"ש עכ"ה) וכמשל בחי' זו לנטיעת עצי הגן והוא עד"מ הידוע כי אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל, כמ"כ ענין שפע האלקי' בנטיעת הגן הזה הנה לגבי מקורו ושרשו שבאצי' ששם העונג הגבה מאד יותר הוא כדוגמת העשב לגבי המזל המגדלו ומצמיחו מאין ליש וכמו העונג הנרגש בהאדם מדבר החכ' שמתענג בה שלא יתענג עד שמבין בהשגה דוקא (כמ"ש מזה בסידור בדרוש ברכת הזימון גבי פי' לויתן ובלקו"ת בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת ספ"ג ע"ש) שגילוי התענוג הוא בבינה אבל בחכ' הוא בחי' אין שאינו נרגש ומושג, כמ"כ בחי' גן שבעדן הוא העונג כשנשפל בבינה שבמלכות דאצי' שהוא הרקיע שע"ג ראשי החיות ועמ"ש בלק"ת פ' תזריע בפי' מתיבתא דרקיע, והעדן הוא התענוג עליון שבחכ' דאצי' שאין התענוג נרגש והוא לגבי
וא"ש הא דתנן יפה שעה א' כו', והמצות ממשיכות מ"ד דאצילות ושרשן ממו"ס דא"א כו' ובאג"ה סי' ל"ה ד"ה להבין מ"ש בפע"ח שע"י תומ"צ מוסיפין אור באצי' כו', ופי' מוסיפין היינו כי יש מה שבא בסוד שורש שהוא חוק הקצוב להחיות העולמות ויש מה שבא בסוד תוספת ע"י תומ"צ והתוס' מרובה על העיקר כמבואר באריכות בהקדמת מוהרנ"ש לספר פע"ח והובא בלק"ת בביאור ע"פ שבת שבתון בתחילתו. והענין הוא דהנה יש להבין ענין געה"ע והתחתון שהרי הוא נברא מאין ליש מכבר משי"ב כמ"ש ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם, וצ"ל שהרי עיקר ענין העדן והעונג מבחי' זיו השכינה בגן הזה נעשה ע"י מע"ט בעוה"ז שזהו פי' שכר מצוה מצוה דהיינו שהשכר והזיו נמשך מן המצוה עצמה (ועמ"ש מזה בת"א בד"ה ואתה תצוה את בנ"י) ומי שלא עשה טוב מימיו הרי חסר חלק העדן והזיו שמחמת מע"ט שהי' עושה ואפי' חיסר המצות יום אחד חיסר ההמשכה כמ"ש בלק"ת בד"ה ועתה יגדל נא, וא"כ לכאו' קודם שנברא האדם אין מקום להשראת העדן והעונג בגן הזה ולמה יקרא ג"ע כו'. אך הענין הוא דבודאי נמשך מבחי' עדן בגן הזה כמו בבחי' אצי' משי"ב כדרך כל בריאה מאין ליש אלא שהוא במדה וקצבה והוא ענין זיו השכינה שבתמידות שופע בגן הזה (הגה"ה וע' במא"א אות ז' סעיף י"ח, דפי' זיו נק' היסוד, כי ממנו הזיו יוצא למל' ועד"ז נק' ירח זיו שבו נולדו זיוותני העולם שהם האבות שהמשיכו אור לעולם שלא יהי' מתנהג באפילה כמ"ש ברבות בראשית פ"ב ויהי אור זה אברהם כו' ועכ"פ ענין זיו השכינה זהו כמ"ש יאר ה' פניו דתרגום ינהר ה' שכינתי' כו' וע' בבה"ז פ' אחרי דבעולמות בי"ע נמשך השפע מז"ת שבמל', אבל בג"ע מאיר ג"ר שבמל' כו' ע"ש עכ"ה) וכמשל בחי' זו לנטיעת עצי הגן והוא עד"מ הידוע כי אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל, כמ"כ ענין שפע האלקי' בנטיעת הגן הזה הנה לגבי מקורו ושרשו שבאצי' ששם העונג הגבה מאד יותר הוא כדוגמת העשב לגבי המזל המגדלו ומצמיחו מאין ליש וכמו העונג הנרגש בהאדם מדבר החכ' שמתענג בה שלא יתענג עד שמבין בהשגה דוקא (כמ"ש מזה בסידור בדרוש ברכת הזימון גבי פי' לויתן ובלקו"ת בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת ספ"ג ע"ש) שגילוי התענוג הוא בבינה אבל בחכ' הוא בחי' אין שאינו נרגש ומושג, כמ"כ בחי' גן שבעדן הוא העונג כשנשפל בבינה שבמלכות דאצי' שהוא הרקיע שע"ג ראשי החיות ועמ"ש בלק"ת פ' תזריע בפי' מתיבתא דרקיע, והעדן הוא התענוג עליון שבחכ' דאצי' שאין התענוג נרגש והוא לגבי
דנטיעת הגן כמו המזל רוחני המצמיח העשב לגבי העשב (הג"ה ועמ"ש מזה בת"א פ' וירא בד"ה פתח אליהו שגם חכ' דבריאה לגבי חכ' דאצי' זהו כמשל מתיקות התפוח גשמי לגבי מתיקות רוחני שבהמזל ושורש חכמה דאצי' נמשך ממו"ס שבו מאיר בחי' עת"י בבחי' פנימי' ומשם שרש ההשפעה בג"ע כמבואר בדרוש ג' בחי' אדם, והשפעה זו זהו ע"ד גידול העשב גשמי מהמזל המכה בו וכן למעלה בג"ע שייך בחי' עשב שהוא ענין ע"ב שין שהוא המשכת הדעת את ה' כמ"ש בת"א בד"ה ואלה המשפטים והוא מהת"ז תיקון נ"א ובמא"א ע' סעיף ס"א ע"ש, וע' בזהר ויקרא דף י"ב ע"א בפי' תדשא הארץ דשא עשב שהוא ענין יחוד זו"נ כו' ע"ש, וא"כ אם זהו נק' עשב עד"ז
התשפה
יובן שהמזל המכה בו ואומר לו גדל הוא ענין מזלות הנמשכים ממו"ס ועמ"ש בד"ה שינייך כעדר הרחלים עכ"ה), אך ענין שפע העדן בגן הזה הוא במדה וקצבה משי"ב שהם ו"ק דאצי' (עמ"ש בד"ה והי' מדי חדש בחדשו) ועז"נ ויטע ה' אלקים גן בעדן אשר ב' שמות הוי' אלקים הם עד"מ כמו המזל המכה בהנטיעות כו' וע"כ גם קודם שנברא אדה"ר הי' הג"ע הנמשך מבינה שבמל' דאצי' וזהו ונהר יוצא מעדן כו', וזהו ענין ענג ר"ת עדן נהר גן, אך ע"י תומ"צ ממשיכים תוס' אור בג"ע והיינו ענין ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה, ועד"ז נא' אם בחוקותי תלכו כו' ונתתי גשמיכם בעתם כו', ועץ השדה יתן פריו דקאי ג"כ על צמיחת האורות בג"ע, והגם שבלא"ה הג"ע נצמח בו תענוג העליון הנק' נטיעת הגן וכמ"ש במ"א עפ"י המדרש פ' קדושים פכ"ה ע"פ ונטעתם מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה שנאמר ויטע ה' אלקים גן בעדן כו' שזהו ע"ד כי האדם עץ השדה שבחי' אדם שעל הכסא נק' עץ השדה כו', והוא ז"א דאצי' וזהו הנטיעות שבגן ושרש המשכה זו מבחי' עדן שהוא חכ'.
יובן שהמזל המכה בו ואומר לו גדל הוא ענין מזלות הנמשכים ממו"ס ועמ"ש בד"ה שינייך כעדר הרחלים עכ"ה), אך ענין שפע העדן בגן הזה הוא במדה וקצבה משי"ב שהם ו"ק דאצי' (עמ"ש בד"ה והי' מדי חדש בחדשו) ועז"נ ויטע ה' אלקים גן בעדן אשר ב' שמות הוי' אלקים הם עד"מ כמו המזל המכה בהנטיעות כו' וע"כ גם קודם שנברא אדה"ר הי' הג"ע הנמשך מבינה שבמל' דאצי' וזהו ונהר יוצא מעדן כו', וזהו ענין ענג ר"ת עדן נהר גן, אך ע"י תומ"צ ממשיכים תוס' אור בג"ע והיינו ענין ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה, ועד"ז נא' אם בחוקותי תלכו כו' ונתתי גשמיכם בעתם כו', ועץ השדה יתן פריו דקאי ג"כ על צמיחת האורות בג"ע, והגם שבלא"ה הג"ע נצמח בו תענוג העליון הנק' נטיעת הגן וכמ"ש במ"א עפ"י המדרש פ' קדושים פכ"ה ע"פ ונטעתם מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה שנאמר ויטע ה' אלקים גן בעדן כו' שזהו ע"ד כי האדם עץ השדה שבחי' אדם שעל הכסא נק' עץ השדה כו', והוא ז"א דאצי' וזהו הנטיעות שבגן ושרש המשכה זו מבחי' עדן שהוא חכ'.
ואך י"ל כי ידוע שביחוד חו"ב שה"ע ונהר יוצא מעדן יש ב' בחי' מה שנמשך תמיד חוק הקצוב זהו מחו"ב עצמן אבל מה שהחכ' מקבל אור חדש מא"ס ומאיר בבינה זהו נמשך ע"י אתעדל"ת וכמ"ש מזה בלק"ת בשה"ש בביאור השני שע"פ יונתי בחגוי פ"ג, וזהו ענין ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה והיינו ג"כ כמ"ש בזהר באדר"ז דר"צ ע"א האי חכמתא איקרי עדן והאי עדן אתמשך מעדן עילאה סדכ"ס הנ"ל, והמשכה זו מעדן עילאה זהו ע"י תומ"צ. והענין י"ל עפ"י מ"ש במ"א בענין אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל כו' והנה גבוה מעל גבוה שומר שהמזל מקבל מלמעלה יותר כו', והמקור לכולן הוא דבר ה' ממאמר תדשא הארץ דשא כו' עץ פרי כו', ונז' מזה ג"כ בקצרה בלק"ת בד"ה כי תצא דרוש הראשון פ"ב, ועד"ז בענין נטיעות הג"ע הנה יש לכ"א ג"כ מזל מלמעלה מאצי' המגדלו, ואפ"ל שזהו ענין כי האדם ז"א דאצי' הוא שרש עץ השדה שבג"ע, אך כי גבוה מעל גבוה שומר כו' ושרש המשכה זו הוא ג"כ מדבר ה' היינו מל' דא"ק שנעשית עתיק וכתר לאצי', וזהו נמשך ע"י דבר ה' שבתורה וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך דפי' הרמ"ז פ' בראשית דף ד' סע"א דהיינו מל' דא"ק כו', ועד"ז נת' בסידור ע"פ ישלח דברו וימסם כו', וזהו ואשים דברי בפיך כו' לנטוע שמים וליסוד ארץ היינו שעי"ז ממשיכים תוס' אור בג"ע העליון הנק' שמים ובגעה"ת הנק' ארץ, וזהו דענין כי גבוה מעל גבוה שומר בקהלת סי' ה' פי' ברבות בשלח ס"פ כ"ג דקאי על חיות המרכבה וגבוהים עליהם קאי על ע"ס או על מלכות שמים וכמו שנק' שם אלקים לשון רבים ע"ד אלקים קדושים הוא וכן מפורש במד"ר בקהלת דצ"ו ע"ב וגבוהים עליהם זה הקב"ה עו"ש זה חי העולמים מלך, ובת"ז תיקון ע' דקכ"ו ע"ב פי' כי גבוה מעל גבוה הם זו"נ דאצי' שהם הוי' ואדנ"י וגבוהים עליהם הם חו"ב דאצי' ובסה"מ סי' ב' פי' כי גבוה מעל גבוה הם ע"ס דאצי' וע"ס הגנוזות כו' וע' בזהר בראשית דכ"ג ע"א, אלא במדרש מיירי לענין ההשפעות הנמשך בעוה"ז ששרש השפעה זו נמשך מד' חיות המרכבה כמ"ש מזה בלק"ת בשה"ש בד"ה לבבתני אחותי, וע"כ עליהם נא' כי גבוה מעל גבוה כו' וכנ"ל. וכמ"כ עד"ז לענין ההשפעות שבג"ע יש ג"כ גבוה מעל גבוה שומר וע"ז פירשו דקאי על ע"ס דאצי' ולמעלה יותר כו' וכנ"ל.
זתשפו
קיצור. ענין אקב"ו, מוסיפין אור באצי', ענין ג"ע שהזיו שבו הוא ע"ד אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו, והוא במדה וקצבה וע"י תומ"צ מוסיפין אור כו', כי ביחוד חו"ב ונהר יוצא מעדן יש ב' בחי', מקור ושורש, מזל המכה בעשב, הנה גבוה מעל גבוה שומר ע"ד מאמר תדשא הארץ שבע"מ וגבוה מעל גבוה הם חיות המרכבה, ועד"ז בנטיעות שבג"ע שהם הארת ע"ס דאצי' שבבריאה יש גבוה מעל גבוה שומר זו"נ ואו"א עד מל' דא"ק שנעשית עתיק לאצילות ושם נק' עדן עילאה.
קיצור. ענין אקב"ו, מוסיפין אור באצי', ענין ג"ע שהזיו שבו הוא ע"ד אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו, והוא במדה וקצבה וע"י תומ"צ מוסיפין אור כו', כי ביחוד חו"ב ונהר יוצא מעדן יש ב' בחי', מקור ושורש, מזל המכה בעשב, הנה גבוה מעל גבוה שומר ע"ד מאמר תדשא הארץ שבע"מ וגבוה מעל גבוה הם חיות המרכבה, ועד"ז בנטיעות שבג"ע שהם הארת ע"ס דאצי' שבבריאה יש גבוה מעל גבוה שומר זו"נ ואו"א עד מל' דא"ק שנעשית עתיק לאצילות ושם נק' עדן עילאה.
חבמ"ש בסעיף א' שע"י המצות לעבדה ולשמרה מוסיפים אור בג"ע יותר מעצם בחי' הג"ע. אפ"ל כי הנה מבואר במ"א מ"ש ויטע ה' אלקים גן כו' כי בבריאת העולם נאמר רק שם אלקים כמ"ש בלק"ת מזה בד"ה באתי לגני ובג"ע נאמר ויטע ה' אלקים שם מלא הרי נז' גם שם הוי' ולכן נא' ע"ז ישבעו עצי הוי', אך הנה כתיב אז תתענג על הוי' על דוקא ע"ד שנת' בפי' ותתפלל חנה על הוי' בת"א ס"פ משפטים בד"ה לא תהי' משכלה ועקרה וע' בסידור שער השבת בד"ה זהר פ' יתרו דפ"ח ע"ב יעו"ש באריכות דפי' על הוי' היינו למעלה משם הוי', ולכן ארז"ל קוב"ה אתי לאשתעשע בג"ע עם צדיקייא כיון שמקור העונג נמשך מבחי' שלמעלה משם הוי', ועמ"ש מזה על זהר פ' אחרי דס"ז ע"ב ד"ה כאיל תערוג על אפיקי מים יעו"ש, והמשכה זו מבחי' על הוי' נמשך ע"י עסק התומ"צ למטה וכמ"ש מזה בלק"ת סוף שה"ש בד"ה כי כאשר השמים החדשים פ"א ופ"ב, וזהו ענין התוס' אור שממשיכים בג"ע ע"י התומ"צ וזהו ענין נועם הוי' וכמ"ש מזה בד"ה ראו כי הוי' נתן לכם את השבת, גם אפ"ל התוס' אור בג"ע כי ועץ החיים בתוך הגן, אך בחי' אין גבוה ונעלה מעץ החיים כמ"ש בזהר ח"ג פ' שלח דקנ"ח ע"ב ע"פ היש בה עץ אם אין דבחי' אין זהו ע"ק וא"כ ע"י המצות תרי"ג דאורייתא עם ז' מצות דרבנן שהם בבחי' כתר לכן עי"ז נמשך מבחי' אין בהעץ חיים, והיינו ע"י ונהר יוצא מעדן יובל שמו חיים שמו בזח"ג פ' אחרי דנ"ח, ועיין בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה וזאת המצוה שע"י המצוה ממשיכים יחוד סובב וממלא וא"כ ויטע ה' אלקים גן י"ל האיר בו ממכ"ע בגילוי ולא כמו בעולמות שגם ממכ"ע מוסתר כמ"ש בת"א פ' חיי שרה ע"פ ואברהם זקן, אך המשכת תוס' אורות בג"ע היינו יחוד סוכ"ע וממכ"ע שהוא הגילוי מבחי' סוכ"ע כו'. וזהו ענין ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה וארז"ל אלו הקרבנות כי בקרבנות נא' ריח ניחוח להוי' שע"י העלאת מ"ן מבירור נה"ב שזהו ענין ריח עי"ז ממשיכים ניחוח להוי' דהיינו המשכה בשם הוי' כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה לבתתני אחותי כלה ושם פ"א ובהקיצור, ובסוף דרושי שמע"צ בד"ה והקרבתם אשה עולה ריח ניחוח, ולכן הביהמ"ק נק' ג"כ גן כמשארז"ל ע"פ באתי לגני אחותי כלה כי זהו ע"ד ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה שעי"ז ממשיכים תוס' אור בג"ע כנ"ל, והקרבנות הן רו"ש כמ"ש בלק"ת פ' שלח בדרוש פ' נסכים ועכשיו התפלה במקום קרבנות יעו"ש, בענין כל הקורא ק"ש בלא תפילין כו'. אך ענין
טתשפז
הפרה שמעשיה בחוץ זהו ע"ד מ"ש ומשם יפרד והי' לד' ראשים שמבחי' נהר היוצא מעדן להשקות את הגן נמשך אח"כ ומשם יפרד והי' לד' ראשים וד' נהרות אלו הם ד' מלכיות מצרים בבל כו', א"כ זה רומז על בחי' מ"ש וישלחהו ה' אלקים מג"ע כו' ויגרש את האדם כו' וע' מזה במד"ר פ' בראשית פכ"א שארז"ל ויגרש הראה לו חורבן בהמ"ק כמד"א ויגרס בחצץ שיני איכה ג', והיינו כי ענין חורבן בהמ"ק ופיזור ישראל זהו ע"ד וישלחהו מג"ע וכמבואר במד"ר בפתיחתא דאיכה בד"ה רבי אבהו פתח והמה כאדם עברו ברית וא"כ זהו ענין השילוח מנהר היוצא מעדן להשקות את הגן בבחי' ומשם יפרד והי' לד' ראשים וע"ז בא מעשה הפרה הרומזת לבחי' ד' נהרות הנ"ל והוא ענין התשובה שע"ז רומז העפר ומים חיים שהן בחי' רו"ש כמבואר בלק"ת בד"ה וידבר ה' כו' זאת חקת התורה כו', ובאגה"ק סי' כ"ח ד"ה למה נסמכה שהקרבנות אין מכפרין אלא על השגגות כו' משא"כ אפר הפרה שהוא בחי' תשובה ממשיך מבחי' טוב וישר ה' ע"כ יורה חטאים בדרך שארז"ל שאלו להקב"ה חוטא מה יהי' עונשו אמר הקב"ה יעשה תשובה ויתכפר לו וזהו ענין וזרקתי עליכם מים טהורים. והנה התשובה זהו הבירור ממה שנפל בשבה"כ בבחי' ד' נהרות הנ"ל ויתרון האור הוא מן החושך כמ"ש בלק"ת פ' שלח בד"ה אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ דרוש הראשון שע"י בירור התענוגים גשמיים שנפלו בשבה"כ להפכם ולמאוס בהם רק להתענג על הוי' ועמך לא חפצתי, ועמ"ש ע"פ מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים דהיינו להפוך מרירו למתקא עי"ז מעורר וממשיך למעלה מבחי' מקור חיים מקור התענוגים שלמעלה מבחי' ונהר יוצא מעדן שהוא בחי' התענוג המלובש בחכ' כ"א מעצמיות מקור התענוגים שלמעלה מהחכ' ולכן נק' אז תתענג על הוי' כנ"ל, אך במקום שבע"ת עומדין כו' ולכן נאמר במעשה פרה ב' שמות הוי' וידבר הוי' כו' אשר צוה הוי' כמו גבי תשובה נא' ב' שמות הוי' קודם י"ג מדה"ר. וזהו ונתתם אותה אל אלעזר וארז"ל אל עוזר דהיינו כמ"ש ויקרא הוי' הוי' אל רחום כו' וזהו אל הוי' ויאר לנו. והנה הגם שע"י לעבדה ולשמרה ממשיכים ג"כ מבחי' על הוי' וא"כ מהו היתרון שע"י התשובה י"ל כמ"ש בלק"ת בד"ה כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן כו' דפי' כגנה זהו ג"ע שנצמח לשם האור ע"י קיום המצות כן אד' הוי' יצמיח ע"י התשובה בחי' עליונה יותר דהיינו מבחי' שארז"ל יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם ע"ש דהיינו בחי' ע"י שלמעלה מא"א, וגם כמ"ש בד"ה ועשית ציץ ובהביאור בענין קדש למד מלמטה והוי' מלמעלה כו' קדש למד זהו ההמשכה שע"י המצות אשר קדשנו במצותיו כו' הוי' מלמעלה זהו בחי' רדכ"ר וזהו ע"י התשובה כו'. והנה כתיב ונהר יחרב ויבש כו' מחמת שלא קיימו לעבדה ולשמרה ולכן צריך לחפור בעומק יותר להיות המשלח מעיינים בנחלים וזהו ענין עשי"ת יו"ד עומקים.
הפרה שמעשיה בחוץ זהו ע"ד מ"ש ומשם יפרד והי' לד' ראשים שמבחי' נהר היוצא מעדן להשקות את הגן נמשך אח"כ ומשם יפרד והי' לד' ראשים וד' נהרות אלו הם ד' מלכיות מצרים בבל כו', א"כ זה רומז על בחי' מ"ש וישלחהו ה' אלקים מג"ע כו' ויגרש את האדם כו' וע' מזה במד"ר פ' בראשית פכ"א שארז"ל ויגרש הראה לו חורבן בהמ"ק כמד"א ויגרס בחצץ שיני איכה ג', והיינו כי ענין חורבן בהמ"ק ופיזור ישראל זהו ע"ד וישלחהו מג"ע וכמבואר במד"ר בפתיחתא דאיכה בד"ה רבי אבהו פתח והמה כאדם עברו ברית וא"כ זהו ענין השילוח מנהר היוצא מעדן להשקות את הגן בבחי' ומשם יפרד והי' לד' ראשים וע"ז בא מעשה הפרה הרומזת לבחי' ד' נהרות הנ"ל והוא ענין התשובה שע"ז רומז העפר ומים חיים שהן בחי' רו"ש כמבואר בלק"ת בד"ה וידבר ה' כו' זאת חקת התורה כו', ובאגה"ק סי' כ"ח ד"ה למה נסמכה שהקרבנות אין מכפרין אלא על השגגות כו' משא"כ אפר הפרה שהוא בחי' תשובה ממשיך מבחי' טוב וישר ה' ע"כ יורה חטאים בדרך שארז"ל שאלו להקב"ה חוטא מה יהי' עונשו אמר הקב"ה יעשה תשובה ויתכפר לו וזהו ענין וזרקתי עליכם מים טהורים. והנה התשובה זהו הבירור ממה שנפל בשבה"כ בבחי' ד' נהרות הנ"ל ויתרון האור הוא מן החושך כמ"ש בלק"ת פ' שלח בד"ה אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ דרוש הראשון שע"י בירור התענוגים גשמיים שנפלו בשבה"כ להפכם ולמאוס בהם רק להתענג על הוי' ועמך לא חפצתי, ועמ"ש ע"פ מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים דהיינו להפוך מרירו למתקא עי"ז מעורר וממשיך למעלה מבחי' מקור חיים מקור התענוגים שלמעלה מבחי' ונהר יוצא מעדן שהוא בחי' התענוג המלובש בחכ' כ"א מעצמיות מקור התענוגים שלמעלה מהחכ' ולכן נק' אז תתענג על הוי' כנ"ל, אך במקום שבע"ת עומדין כו' ולכן נאמר במעשה פרה ב' שמות הוי' וידבר הוי' כו' אשר צוה הוי' כמו גבי תשובה נא' ב' שמות הוי' קודם י"ג מדה"ר. וזהו ונתתם אותה אל אלעזר וארז"ל אל עוזר דהיינו כמ"ש ויקרא הוי' הוי' אל רחום כו' וזהו אל הוי' ויאר לנו. והנה הגם שע"י לעבדה ולשמרה ממשיכים ג"כ מבחי' על הוי' וא"כ מהו היתרון שע"י התשובה י"ל כמ"ש בלק"ת בד"ה כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן כו' דפי' כגנה זהו ג"ע שנצמח לשם האור ע"י קיום המצות כן אד' הוי' יצמיח ע"י התשובה בחי' עליונה יותר דהיינו מבחי' שארז"ל יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם ע"ש דהיינו בחי' ע"י שלמעלה מא"א, וגם כמ"ש בד"ה ועשית ציץ ובהביאור בענין קדש למד מלמטה והוי' מלמעלה כו' קדש למד זהו ההמשכה שע"י המצות אשר קדשנו במצותיו כו' הוי' מלמעלה זהו בחי' רדכ"ר וזהו ע"י התשובה כו'. והנה כתיב ונהר יחרב ויבש כו' מחמת שלא קיימו לעבדה ולשמרה ולכן צריך לחפור בעומק יותר להיות המשלח מעיינים בנחלים וזהו ענין עשי"ת יו"ד עומקים.
יב) והנה כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים כו' פי' שאת זה לעומת זה עשה האלקים ומבחי'
יאתשפח
עונג זה שבנהר כו' יומשך ג"כ שפע עונג להיכלות הנפרדים מעה"ד טו"ר כו' שהן הפרות הרעות כו' והן הד' ראשים ד' גליות כמ"ש במדרש על ענין פרה אדומה כו' שהוא ענין הד' מלכיות כו' וידוע שטוב שבנוגה הוא ענין העונג הגשמי שהוא שרש כל התאוות רעות שהוא נמשך ג"כ מנהר המשקה הגן כו' רק שיכול להתהפך לטוב כי חציו טוב וחציו רע והוא בחי' הלהט החרב המתהפכת שלפני הגן הזה (הגה"ה ר"ל את זלעו"ז עשה כי ד' ראשים הם בקדושה ד' חיות המרכבה רק מהם משתלשל לעו"ז ג"כ ד' מלכיות וע' מזה בזח"א דכ"ו סע"א וע"ב ודל"ד סע"א וע"ב ור"פ נח דנ"ט ע"א ע"פ אלה תולדות נח כו' ומאלה נפצה כו', ודע"ד ב' ובפ' ויצא קנ"ח ע"א גבי מכאן ולתתא אקרי הרי בתר דכתיב ומשם יפרד כו', ובמא"א ד' כ"ה ד' נהרות הם או"א זו"נ כו', וכנגדם ד' מלכיות כו' שהם סוד או"א זו"נ דקליפה ובאות ה' סעיף ז' הרי בתר נק' ההיכלות טורי דפרודא כי בבריאה לאו איהו וגרמוהי חד בהון עכ"ל, ומ"ש כי ק"נ היא להט החרב המתהפכת ז"ל המאו"א למ"ד י"ח להט החרב המתהפכת בינה מתהפכ' מדינא לרחמי לצדיקים בעוה"ב מל' מתהפכת מרחמי לדינא לרשיעי בעה"ב וכ"ז בנוגה שגם בה יש ע"ס עכ"ל והי"נ הראה בזח"ב וארא דכ"ז סע"ב ובסה"מ סי' ק"ד בשם ע"ח דק"נ שהיא כלולה מטו"ר נק' להט החרב המתהפכת וע"ש סי' כ"ה שזהו ענין פרה אדומה ולכן מטהרת הטמא ומטמאה הטהור בבחי' טו"ר ועיין עוד מענין להט החרב המתהפכת בזח"ג אמור דק"ז ב' ובפ' ויחי דרל"ז א' וברבות בראשית ס"פ כ"א וע' ברבות תצוה פל"ח מענין פר פרה שהוא ג"כ ע"ד שמתהפכת כו' עכ"ה). וזהו שציוה ה' ליקח פרה אדומה תמימה כו' כדי לברר בירור הרע שבנוגה צריך תחילה להפוך הטוב שבנוגה לקדושה והיינו ע"י שחיטת פרה האדומה מלאה גבורות קדושות שאין שם עדיין אחיזה לטוב שבנוגה וזהו אשר אין בה מום כו' (הג"ה זהו ט"ס כי לפי הדרוש דכאן הפרה היא ק"נ וכן פי' הרמ"ז פ' חוקת וכמ"ש בע"ח אלא ר"ל דמה הוא פנימיותה היינו הטוב דק"נ עכ"ה) ומזין דמה נוכח פנימי' אהל מועד והיינו שמוציאים חיות אלקי שבדמה שהוא עדיין כולו טוב כו' ומדביקים אותה בשרשה ומקורה האמיתי בעונג האלקי' שבפנימי' אוה"מ שהוא עדן עילאה היכל ק"ק כו' ובחי' אפר הפרה היינו לאחר שמוציאים פנימיותה ומעלין אותה בשרשה בעדן כו' שורפין בשרה ועורה (הג"ה ז"ל הרמ"ז שכבר נת' שסוד פרה אדומה הוא בנוק' דק"נ שהיא נגדיית למל' דקדושה וכל יניקתה מדיני גבירתה שה"ס מנצפ"ך ה' דמים טמאים וה' דמים טהורים שמהם טו"ר שבנוגה דבריאה כו' והיו שורפים אותה בהמשכת דינים חזקים מהמל' עלי' לברר כח רעתה בהעשותה אפר שסודה העלאת הדינים עד שרשם לייחדם כו', וזהו שנעשית בחוץ לשרוף הדינים הקשים שהם בחי' הרע שבקליפה ה' דמים טמאים ולברר הטוב שבה ה' דמים טהורים עכ"ל, נמצא מבואר מדבריו ששריפת הפרה היינו שריפת הרע שבק"נ והיינו לעשותו אפר ואזי נהפך לטוב כמ"ש בד"ה ויאבק איש עמו בענין שהעלו אבק כו' וע' ברע"מ ר"פ שופטים ובהרמ"ז שם בענין לדון בשריפה כו', והזאת הדם זהו להעלות ה' דמים טהורים שהוא הטוב דק"נ עכ"ה) ונותנין בתוך השריפה עץ ארז
עונג זה שבנהר כו' יומשך ג"כ שפע עונג להיכלות הנפרדים מעה"ד טו"ר כו' שהן הפרות הרעות כו' והן הד' ראשים ד' גליות כמ"ש במדרש על ענין פרה אדומה כו' שהוא ענין הד' מלכיות כו' וידוע שטוב שבנוגה הוא ענין העונג הגשמי שהוא שרש כל התאוות רעות שהוא נמשך ג"כ מנהר המשקה הגן כו' רק שיכול להתהפך לטוב כי חציו טוב וחציו רע והוא בחי' הלהט החרב המתהפכת שלפני הגן הזה (הגה"ה ר"ל את זלעו"ז עשה כי ד' ראשים הם בקדושה ד' חיות המרכבה רק מהם משתלשל לעו"ז ג"כ ד' מלכיות וע' מזה בזח"א דכ"ו סע"א וע"ב ודל"ד סע"א וע"ב ור"פ נח דנ"ט ע"א ע"פ אלה תולדות נח כו' ומאלה נפצה כו', ודע"ד ב' ובפ' ויצא קנ"ח ע"א גבי מכאן ולתתא אקרי הרי בתר דכתיב ומשם יפרד כו', ובמא"א ד' כ"ה ד' נהרות הם או"א זו"נ כו', וכנגדם ד' מלכיות כו' שהם סוד או"א זו"נ דקליפה ובאות ה' סעיף ז' הרי בתר נק' ההיכלות טורי דפרודא כי בבריאה לאו איהו וגרמוהי חד בהון עכ"ל, ומ"ש כי ק"נ היא להט החרב המתהפכת ז"ל המאו"א למ"ד י"ח להט החרב המתהפכת בינה מתהפכ' מדינא לרחמי לצדיקים בעוה"ב מל' מתהפכת מרחמי לדינא לרשיעי בעה"ב וכ"ז בנוגה שגם בה יש ע"ס עכ"ל והי"נ הראה בזח"ב וארא דכ"ז סע"ב ובסה"מ סי' ק"ד בשם ע"ח דק"נ שהיא כלולה מטו"ר נק' להט החרב המתהפכת וע"ש סי' כ"ה שזהו ענין פרה אדומה ולכן מטהרת הטמא ומטמאה הטהור בבחי' טו"ר ועיין עוד מענין להט החרב המתהפכת בזח"ג אמור דק"ז ב' ובפ' ויחי דרל"ז א' וברבות בראשית ס"פ כ"א וע' ברבות תצוה פל"ח מענין פר פרה שהוא ג"כ ע"ד שמתהפכת כו' עכ"ה). וזהו שציוה ה' ליקח פרה אדומה תמימה כו' כדי לברר בירור הרע שבנוגה צריך תחילה להפוך הטוב שבנוגה לקדושה והיינו ע"י שחיטת פרה האדומה מלאה גבורות קדושות שאין שם עדיין אחיזה לטוב שבנוגה וזהו אשר אין בה מום כו' (הג"ה זהו ט"ס כי לפי הדרוש דכאן הפרה היא ק"נ וכן פי' הרמ"ז פ' חוקת וכמ"ש בע"ח אלא ר"ל דמה הוא פנימיותה היינו הטוב דק"נ עכ"ה) ומזין דמה נוכח פנימי' אהל מועד והיינו שמוציאים חיות אלקי שבדמה שהוא עדיין כולו טוב כו' ומדביקים אותה בשרשה ומקורה האמיתי בעונג האלקי' שבפנימי' אוה"מ שהוא עדן עילאה היכל ק"ק כו' ובחי' אפר הפרה היינו לאחר שמוציאים פנימיותה ומעלין אותה בשרשה בעדן כו' שורפין בשרה ועורה (הג"ה ז"ל הרמ"ז שכבר נת' שסוד פרה אדומה הוא בנוק' דק"נ שהיא נגדיית למל' דקדושה וכל יניקתה מדיני גבירתה שה"ס מנצפ"ך ה' דמים טמאים וה' דמים טהורים שמהם טו"ר שבנוגה דבריאה כו' והיו שורפים אותה בהמשכת דינים חזקים מהמל' עלי' לברר כח רעתה בהעשותה אפר שסודה העלאת הדינים עד שרשם לייחדם כו', וזהו שנעשית בחוץ לשרוף הדינים הקשים שהם בחי' הרע שבקליפה ה' דמים טמאים ולברר הטוב שבה ה' דמים טהורים עכ"ל, נמצא מבואר מדבריו ששריפת הפרה היינו שריפת הרע שבק"נ והיינו לעשותו אפר ואזי נהפך לטוב כמ"ש בד"ה ויאבק איש עמו בענין שהעלו אבק כו' וע' ברע"מ ר"פ שופטים ובהרמ"ז שם בענין לדון בשריפה כו', והזאת הדם זהו להעלות ה' דמים טהורים שהוא הטוב דק"נ עכ"ה) ונותנין בתוך השריפה עץ ארז
יבתשפט
ואזוב כו' הן דברים הרומזים על עץ החיים שבתוך הגן שהוא בחי' צומח לבד כו' והן עדיין למעלה מבחי' עה"ד טו"ר כו' והיינו מבחי' אורות דאצי' קודם שבאו לכלים מכלים שונים כו', כך בשריפת העץ ארז כו' נמתקו גבורות קשות דפרה אדומה זו שהיא ק"נ ולהבדיל ממנה גקה"ט וזהו והשליך אל תוך שריפת הפרה דייקא בהיות כי בשרה הוא חיצוני' דק"נ והוא ענין ומשם יפרד והי' לד' ראשים כנ"ל בענין העונג גשמי שנשתלשל מד' מחנות שכינה עד שנפל בק"נ בד' ראשים שהם ג"כ ד' נהרות כו' שהוא התלבשות התענוג במדות רעות דקליפה, וזהו ענין שבע פרות הרעות וע"י השריפה לשרוף כל התאוות רעות וע"י השלכת עץ ארז ואזוב שהן מעץ החיים נתברר הרע דק"נ, ד' ראשים שיהי' ע"ד רשפי אש שלהבת כו' וזהו להט החרב המתהפכת שמתהפך הלהט להיות ע"ד משרתיו אש לוהט כמ"ש ברבות בראשית ס"פ כ"א.
ואזוב כו' הן דברים הרומזים על עץ החיים שבתוך הגן שהוא בחי' צומח לבד כו' והן עדיין למעלה מבחי' עה"ד טו"ר כו' והיינו מבחי' אורות דאצי' קודם שבאו לכלים מכלים שונים כו', כך בשריפת העץ ארז כו' נמתקו גבורות קשות דפרה אדומה זו שהיא ק"נ ולהבדיל ממנה גקה"ט וזהו והשליך אל תוך שריפת הפרה דייקא בהיות כי בשרה הוא חיצוני' דק"נ והוא ענין ומשם יפרד והי' לד' ראשים כנ"ל בענין העונג גשמי שנשתלשל מד' מחנות שכינה עד שנפל בק"נ בד' ראשים שהם ג"כ ד' נהרות כו' שהוא התלבשות התענוג במדות רעות דקליפה, וזהו ענין שבע פרות הרעות וע"י השריפה לשרוף כל התאוות רעות וע"י השלכת עץ ארז ואזוב שהן מעץ החיים נתברר הרע דק"נ, ד' ראשים שיהי' ע"ד רשפי אש שלהבת כו' וזהו להט החרב המתהפכת שמתהפך הלהט להיות ע"ד משרתיו אש לוהט כמ"ש ברבות בראשית ס"פ כ"א.
יגוהנה לאחר שנעשית אפר אזי ונתנו עליו מ"ח ומתחילה יוציאו האפר מחוץ למחנה (הג"ה אין כ"ז מדוקדק והוא מהכותב עכ"ה) דוקא וע"י איש טהור כו' והיינו להיות כי הרי האפר יש בו חמימות קצת מן השריפה אבל הוא מעט מזעיר כי הרי העיקר כבר חלף והלך ע"י השריפה ולא נשאר מבשרה רק חלק הדומם שבחי והוא האפר כו', כן עד"מ נמתקו עיקר הגבורות שלה ואך מה שנשאר עדיין מבחי' גבורות הקשות באפר הפרה האדומה כו' יוציא איש טהור מחוץ למחנה ליתן שפע להיכלות הנפרדים מהנהר הראשון כנ"ל, ויניקתם מעט מזעיר בהיות כי האפר כבר ניטלו ממנו חלקי החי והצומח והמדבר, וע"כ יש בכח האפר הזה כשיתנו בו מים חיים והוא חכמה המברר ומבדיל בין טוב לרע כידוע שיטהר את הטמא ממש בירור הרע שבנוגה כו' רק אם לא הי' בשרה נשרף תחלה כו' לא הי' עדיין כח למ"ח לברר כו' אבל האפר יוקדש ע"י מ"ח ואעפי"כ וכל הנוגע בו יטמא כו' והמזה מי הנדה יכבס בגדיו כו' והניזה ממנה נטהר וע"ז אמר שלמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני פי' שיש ב' מיני העלאת מ"ן מבירורי נוגה א' ע"י קירוב והוא העלאת טוב שבנוגה כנ"ל, והב' ענין אפר הפרה מחוץ למחנה דוקא ולאח"כ בעה"ד טו"ר יתברר ע"י החכמה הנק' מים חיים כו' הרי הובא הבירור ממקום רחוק מאד כו' וצ"ל המברר ג"כ ממקום הגבוה נעלה בחכ' כו' וזהו אמרתי אחכמה כו' והוא אלף מאאלפך חכ' שהיא רחוקה מהחכ' הגלויה כידוע ע"כ המזה טמא והניזה טהור שלא יהי' כזה ע"פ השגה נגלית (הג"ה מים חיים הוא למעלה מבחי' ונהר יוצא מעדן שהנהר הוא בינה ומז"ת דבינה נפלו בשבה"כ וזהו ומשם יפרד אבל מים חיים הוא חכ' שנק' חיים למעלה משבה"כ כי ימותו ולא בחכ' והחכ' תחי', ולכן יעקב הארת יסוד אבא לא מת שלא הי' בשבה"כ כמ"ש בביאור לא הביט און ביעקב, ולכן לטהר טומאת מת זמ"ל דמיתו אין די בההמשכה מבחי' ונהר יוצא כו' כ"א ע"י מים חיים, לא אמות כי אחי', דוד מלך ישראל חי וקיים ועמ"ש בבה"ז פ' אמור ד"ק ע"ב ע"פ אחותי בת אבי היא שלהיות אתהפכא חשוכא לנהורא זהו ע"י החכ' אבל ע"י הבינה א"א להיות רק אתכפיא כו'
ידתשצ
ע"ש הטעם. והנה מזה יובן שע"י קיום מצות פרה אדומה נמשך תוס' אור באצי' ובג"ע כי עפ"י סדר ההשתל' וחוק הקצוב דיחוד חו"ב הנמשך בעולמות עליונים ותחתונים נמשך מבחי' ונהר יוצא מעדן והרי עי"ז ומשם יפרד כו' לתאווה יבקש נפרד כו' אבל ע"י ושרף את הפרה נמשך מ"ח דחכ' עילאה ועז"נ ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים שהו"ע ק"נ הנק' נחל השטים אשר אתם זונים כו' שע"י המשכת ח"ע נהפך הרע דק"נ לטוב, ועמ"ש מזה בלק"ת בשה"ש סד"ה ס' המה מלכות בענין אחת היא יונתי תמתי כו', ונק' מי חטאת שע"י שהחטאת נשרף ונהפך לטוב נמשך מים חיים ע' זח"ב פקודי רל"ז ב' בענין לפתח חטאת רובץ, ועמ"ש ע"פ ושעיר עזים אחד לחטאת לה') ועד"ז בכל מצות מעשיות שהוא ענין בירורי נוגה הרי שכר מצוה מצוה ניתוסף אור חדש באצילות ע"י מעשה המצוה והיינו בהיות שהזיו והעדן הוא במדה וקצבה ומחמת בירורי נוגה מד' נהרות הנפרדים כשמתהפכים לטוב כמו העונג שבמדות רעות כו' כשמתהפך כו' מזה יהי' גרם לתוספות שפע חדשה מהמאציל העצמי שבעדן לגן וזהו שהניח בג"ע את האדם לעבדה כו' פי' שיזרע הגן ויוסיף בו צמיחת דשאים ואילנות והיינו ע"י מע"ט יתוספו אורות המאציל להיות נשפל בגן הזה כו' וביום שכולו ארוך יתגלה כל תוס' השפע שע"י כל המע"ט ועתה הוא באצי' לבד כו' וזהו שיכול האדם ליקח חלק חבירו בג"ע פי' שיש בכל נשמה אלקי' כח לברר בנוגה ולגרום תוס' השפע בגעה"ע וכשאותו האדם שלא עשה טוב ולא בירר הפסיד ומנע אור כו' הרי חבירו שבמדריגתו לוקח חלקו כי הוברר על ידו גם מחלק חבירו כי הם בשרשם ממדה אחת וזהו שלא ע"מ לקבל פרס הוא ענין תוס' אור חדש שיאיר ע"י המצוה שלא יחפוץ בה כו'.
ע"ש הטעם. והנה מזה יובן שע"י קיום מצות פרה אדומה נמשך תוס' אור באצי' ובג"ע כי עפ"י סדר ההשתל' וחוק הקצוב דיחוד חו"ב הנמשך בעולמות עליונים ותחתונים נמשך מבחי' ונהר יוצא מעדן והרי עי"ז ומשם יפרד כו' לתאווה יבקש נפרד כו' אבל ע"י ושרף את הפרה נמשך מ"ח דחכ' עילאה ועז"נ ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים שהו"ע ק"נ הנק' נחל השטים אשר אתם זונים כו' שע"י המשכת ח"ע נהפך הרע דק"נ לטוב, ועמ"ש מזה בלק"ת בשה"ש סד"ה ס' המה מלכות בענין אחת היא יונתי תמתי כו', ונק' מי חטאת שע"י שהחטאת נשרף ונהפך לטוב נמשך מים חיים ע' זח"ב פקודי רל"ז ב' בענין לפתח חטאת רובץ, ועמ"ש ע"פ ושעיר עזים אחד לחטאת לה') ועד"ז בכל מצות מעשיות שהוא ענין בירורי נוגה הרי שכר מצוה מצוה ניתוסף אור חדש באצילות ע"י מעשה המצוה והיינו בהיות שהזיו והעדן הוא במדה וקצבה ומחמת בירורי נוגה מד' נהרות הנפרדים כשמתהפכים לטוב כמו העונג שבמדות רעות כו' כשמתהפך כו' מזה יהי' גרם לתוספות שפע חדשה מהמאציל העצמי שבעדן לגן וזהו שהניח בג"ע את האדם לעבדה כו' פי' שיזרע הגן ויוסיף בו צמיחת דשאים ואילנות והיינו ע"י מע"ט יתוספו אורות המאציל להיות נשפל בגן הזה כו' וביום שכולו ארוך יתגלה כל תוס' השפע שע"י כל המע"ט ועתה הוא באצי' לבד כו' וזהו שיכול האדם ליקח חלק חבירו בג"ע פי' שיש בכל נשמה אלקי' כח לברר בנוגה ולגרום תוס' השפע בגעה"ע וכשאותו האדם שלא עשה טוב ולא בירר הפסיד ומנע אור כו' הרי חבירו שבמדריגתו לוקח חלקו כי הוברר על ידו גם מחלק חבירו כי הם בשרשם ממדה אחת וזהו שלא ע"מ לקבל פרס הוא ענין תוס' אור חדש שיאיר ע"י המצוה שלא יחפוץ בה כו'.
טוקיצור. ענין ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים יש בחי' זו בקדושה ד' חיות המרכבה שנאן, וכן יש לעו"ז או"א זו"נ דנוגה והיינו מה שנפל עונג העליון (שהענג ר"ת עדן נהר גן ואזי נק' נגע וד' מראות נגעים הם ד' בחי' הנ"ל) ע"ד אם לעוברי רצונו כו' וק"נ נק' להט החרב המתהפכת ויכולים להפכה לקדושה וזהו ענין מעשה הפרה הזאת דמה להעלות פנימיות ק"נ שריפת עורה ובשרה עד שנעשה עפר (אפ"ל בק"נ יש או"כ וזהו הדם והעור והבשר, ע' מענין דם ואברים בלק"ת בשה"ש בד"ה לסוסתי דרוש הראשון) וגם עץ ארז ואזוב ושני תולעת כמ"ש במ"א ועי"ז ממשיכים מים חיים כי ד' ראשים נמשכים מבחי' ונהר יוצא משא"כ מבחי' ומעיין יצא מבית ה' כי והחכ' תחי' וזהו תוס' אור עצום וגם בכל המצות ממשיכים תוס' אור כי המצות הן בירור מד' נהרות הנ"ל וע"י בירור זה ממשיכים תוס' אור בבחי' ונהר יוצא כו'.
טזג) ועפי"ז י"ל הרבות ס"פ בא פי"ט דקל"ה ע"ד ד"א יהי לבי תמים בחוקיך כו' ואי אתה יודע איזה חוקה גדולה מזו כו' ע"ש, והענין דאיתא במא"א ח' סעיף נ"ב נ"ג בענין חוקקי ישראל חק מצד היסוד וחק בשארו
יזתשצא
שם (ולענין חוקקי ישראל יש להעיר ממ"ש בענין תקעו בחודש שופר כו' כי חק לישראל הוא כו' היינו שנמשך מאו"א לחקוק בחי' ישראל שיהי' כלי לגילוי אא"ס כו' וכמ"ש בד"ה אם בחוקותי בענין החקיקה בפנימי' הלב כו') וז"ס כי חק לישראל, חקה נק' המל' הנחקקת ע"י יסוד המחוקק אותה וסי' זאת חקת עכ"ל וענין החקיקה במל' לעשותה כלי ע"ד מקדש ה' כוננו ידיך שתהי' בבחי' כלי ריקן מכל הרצונות זרות ורק בבחי' ואל אישך תשוקתך וזהו ענין חותם שוקע כמ"ש בד"ה שימני כחותם ובד"ה לא תהי' משכלה ועקרה ובד"ה כי בועליך עושיך, פי' ומהו הכלי ריקן שידע שהוא רחוק מאד מאחד האמת אעפי"כ עיקר רצונו לדבק באחד האמת וע"י ג' בחי' האבות וזהו כוננו ידיך וכמ"ש ע"פ באר חפרוה שרים וזהו ענין הנותן לשכוי בינה כו' לעשות יסוד דנוק' שתהי' כלי ריקן לקבל כו', וחקיקה זו זהו ע"י במחקק יסוד דדכורא שבא מיסוד אבא עסק התורה כמ"ש באדר"ן בענין רע"ק שאמר שד"ת יחוקו את לבו, וגם מחקק גי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא שבהם וע"י נמשך שפע ח"ע ביסוד דנוק' כמ"ש בד"ה והי' לכם לציצית כו' וזהו כי בועליך עושיך כו'.
שם (ולענין חוקקי ישראל יש להעיר ממ"ש בענין תקעו בחודש שופר כו' כי חק לישראל הוא כו' היינו שנמשך מאו"א לחקוק בחי' ישראל שיהי' כלי לגילוי אא"ס כו' וכמ"ש בד"ה אם בחוקותי בענין החקיקה בפנימי' הלב כו') וז"ס כי חק לישראל, חקה נק' המל' הנחקקת ע"י יסוד המחוקק אותה וסי' זאת חקת עכ"ל וענין החקיקה במל' לעשותה כלי ע"ד מקדש ה' כוננו ידיך שתהי' בבחי' כלי ריקן מכל הרצונות זרות ורק בבחי' ואל אישך תשוקתך וזהו ענין חותם שוקע כמ"ש בד"ה שימני כחותם ובד"ה לא תהי' משכלה ועקרה ובד"ה כי בועליך עושיך, פי' ומהו הכלי ריקן שידע שהוא רחוק מאד מאחד האמת אעפי"כ עיקר רצונו לדבק באחד האמת וע"י ג' בחי' האבות וזהו כוננו ידיך וכמ"ש ע"פ באר חפרוה שרים וזהו ענין הנותן לשכוי בינה כו' לעשות יסוד דנוק' שתהי' כלי ריקן לקבל כו', וחקיקה זו זהו ע"י במחקק יסוד דדכורא שבא מיסוד אבא עסק התורה כמ"ש באדר"ן בענין רע"ק שאמר שד"ת יחוקו את לבו, וגם מחקק גי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא שבהם וע"י נמשך שפע ח"ע ביסוד דנוק' כמ"ש בד"ה והי' לכם לציצית כו' וזהו כי בועליך עושיך כו'.
יחוהנה המגיד נ"ע ע"פ ומחוקק מבין רגליו פי' שיש ב' חקיקות היינו חקיקת יסוד דנוק' מל' אותיות הדבור ע"י הקול כו' כמ"ש בד"ה אד' שפתי תפתח וחקיקת יסוד דאימא אותיות המחשבה ע"י יסוד דאבא כמ"ש ע"פ ופתחת עליו פתוחי חותם, והנה בינה ומל' הם פנימי' הלב וחיצוני' הלב כי בינה ליבא כו' וכמ"ש בד"ה ושאבתם מים הראשון, והם ג"כ בחי' שקראה בתי ובחי' שקראה אמי בד"ה רני ושמחי בת, וענין חיצוניות ופנימית הלב ע' בד"ה מי מנה עפר יעקב, וגם זה ע"ד מ"ש בד"ה זכור דעמלק בפי' כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד כו' שה"ע אתכפי' ואתהפכא וזהו ענין ב' חוקות דפסח ודפרה כי הנה יצי"מ הוא בחי' אתכפי' כי בחיפזון יצאת כמ"ש בלק"ת פ' אמור בד"ה וספרתם לכם ולכן המצה היא לחם עוני בד"ה קחו מאתכם תרומה אלא שאח"כ ז' שבועות דספה"ע לבא לבחי' אתהפכא כו' (י"ל ג"כ ב' הפי' בואהבת הנז' בד"ה אם בחוקותי זהו ב' חוקות הנ"ל דיצ"מ ודפרה ועי"ז ב' בחי' חק יסוד ז"א ויס"א וברית שלומי לא תמוט וכן ביצי"מ כתיב לכתך אחרי במדבר אחרי זהו אחוריים דהיינו אתכפי' כמ"ש בד"ה זכור דעמלק הנ"ל, ובסש"ב ח"א פל"א והנה בחי' זו היא בחי' יצי"מ שנאמר בה כי ברח העם כו' מפני שהרע שבנפשות ישראל הי' עדיין בתקפו כו' ולכן לעתיד כשיעביר ה' רוח הטומאה מן הארץ כתיב ובמנוסה לא תלכון כו' וע' עוד בסש"ב שם פ"י ופי"ב שבחי' יצי"מ זהו ע"ד מש"ש פי"ב בענין הבינוני וענין ובמנוסה לא תלכון זהו ע"ד מש"ש פ"י בענין צדיק גמור כו' והבינוני ביצי' וצדיק שאינו גמור בבריאה וצ"ג באצי' כו'.
יטוהנה יצי"מ הי' ע"י ג' בחי' פסח מצה ומרור ג' קוין כענין כוננו ידיך כו', ולקחתם אגודת אזוב בחי' יסוד במא"א א' נ"ד ואשר בקיר כענין המתפלל לא יהא דבר חוצץ בינו ובין הקיר שהוא מל' וכמ"ש בזח"א ויחי
כתשצב
דרכ"ח ע"ב ובפ' חיי דקל"ב ע"א וענין אזוב אשר בקיר זהו כענין סמיכת גאולה לתפלה וזהו והטוב כו' בזח"ב תרומה דקכ"ח סע"ב וגם ע"י מילה תחילה בחי' ברית כו' וזהו ענין חקת הפסח שפסח הוא מל' כמ"ש במא"א פ' סעיף ח' וסעי"ט לשון דילוג דהיינו כנ"ל בענין כי ברח העם לברוח מהרע שבנפשו כו' וכן מלמעלה נמשך קול דודי הנה זה בא מדלג כו' וכמ"ש ופסח ה' על הפתח אשר פתח הוא ג"כ מל' ויחוד זה בא ג"כ בבחי' חפזון כו' וא"כ חקת הוא החקיקה שנעשה בכנ"י שתוכל לקבל האור וזהו ענין מטרוניתא שהיא מל' והחקיקה יסוד דנוק', וע' בע"ח שער ל"ה היינו שער מיעוט הירח ספ"ב כי בשעת יצי"מ בליל פסח חזרה פב"פ עמו בבחי' ו' הנז' שם ספ"א כו', ותיכף ירדה להיות אב"א כו' ולע"ל תתעלה להיות ב' מלכים משתמשים בכתר א' ומקבלת אורותיה מאימא שלא ע"י ז"א כו' ולא יהי' ירידה כלל וא"כ חוקה זו הוא עדיין בחי' אב"א שהוא רק אתכפי' עי"ז נעשה החקיקה בלב כו', אבל ע"י חקה דפרה נעשה החקיקה בפנימי' הלב שיהי' מואס ברע ע"ד הנז' בסש"ב פ"י הנ"ל, וגם כי פרה רומז לדמ"ל שאזי אח"כ יהי' ואת רוה"ט אעביר כו' ואזי יהי' בבחי' משמח חתן עם הכלה בהשוואה אחת ולא כמו עכשיו משמח חתן וכלה כנז' בת"א פ' ויגש והיינו מ"ש בע"ח שתקבל מאמא שלא ע"י ז"א כו', ולכן זה מטרונה גדולה יותר מבחי' כלה וכענין ב' בחי' כלה הנז' בלק"ת בד"ה שה"ש והיינו ע"ד עד שקראה אמי כו' וא"ח עט"ב, וע' סד"ה קול דודי שבשה"ש, ועמ"ש סד"ה אוסרי לגפן עירה וזהו ביום ההוא יהיה ב"פ י"ה כו' שזו"נ יהי' כמו או"א ולכן בפרה צ"ל עץ ארז ואזוב כי אזוב יסוד ז"א טוב שכן קרוב כו' אבל צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון כמו מדות דאבא כו' ובמא"א א' ק"כ ארז נק' ז"א כשעולה בלבנון אבא וזהו ע"ד עמודא דאמצעיתא בריח התיכון וכמ"ש ע"פ העשיר כו' והדל כו' ברע"מ ר"פ תשא ומ"מ צ"ל ב' הבחי' עץ ארז ואזוב ע"ד אלה תולדות יעקב יוסף כו', ואזוב לשון זוב שממנו זבים הנשמות כענין מזלי' ע"ש יזל מים כו' ע' בציוני ועי"ז ונתן עליו מ"ח פנימי' התורה הנמשך מא"ס ב"ה מקור מ"ח ובמא"א מם ט"ז מים חיים נק' הטיפה כי יורדת מהמוחין הנק' חיים ויוצאת דרך יסוד הנק' אל חי עכ"ל, והיינו ענין עץ ארז ואזוב כו' וע' בבה"ז אמור ד"ק ע"ב ע"פ אחותי בת אבי שביו"ט נמשך שורש היחוד מהמוחי' דאי' לכן אי"ז אור חדש אבל בשבת אומרים שיר חדש לפי שאז נמשך ממוחין דאבא וזהו ענין מים חיים שלמעלה מבחי' ונהר יוצא שהיא בינה כו' אלא בחי' עדן עצמו וגם לע"ל יומשך מפנימי' אבא שהוא כמו פנימית עתיק כו', ומ"ש שהפסח צריך לפרה זהו כי מי חטאת שיורי טלא אתעדל"ע לעורר אתעדל"ת כו', ובמ"א נת' שע"י יצי"מ וחקת הפסח נמשך להיות גילוי שם הוי' כי מבחי' שם אלקים נמשך מצרים וגבולים כמ"ש בלק"ת פ' אמור בד"ה וספרתם לכם ולכן יצי"מ מהמיצרים וגבולים זהו ע"י גילוי שם הוי', וזהו אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ ועמ"ש מזה בד"ה ויצוום אל בנ"י ואל פרעה, אך כי יש ב' שמות הוי' הוי' ופסיק טעמא בינייהו כמ"ש בד"ה כי אתה נרי ובד"ה ועשית ציץ בענין קדש למד מלמטה והוי' מלמעלה ובד"ה ולא אבה הוי' כו' ויהפוך הוי' לך כו' וגילוי ש'
דרכ"ח ע"ב ובפ' חיי דקל"ב ע"א וענין אזוב אשר בקיר זהו כענין סמיכת גאולה לתפלה וזהו והטוב כו' בזח"ב תרומה דקכ"ח סע"ב וגם ע"י מילה תחילה בחי' ברית כו' וזהו ענין חקת הפסח שפסח הוא מל' כמ"ש במא"א פ' סעיף ח' וסעי"ט לשון דילוג דהיינו כנ"ל בענין כי ברח העם לברוח מהרע שבנפשו כו' וכן מלמעלה נמשך קול דודי הנה זה בא מדלג כו' וכמ"ש ופסח ה' על הפתח אשר פתח הוא ג"כ מל' ויחוד זה בא ג"כ בבחי' חפזון כו' וא"כ חקת הוא החקיקה שנעשה בכנ"י שתוכל לקבל האור וזהו ענין מטרוניתא שהיא מל' והחקיקה יסוד דנוק', וע' בע"ח שער ל"ה היינו שער מיעוט הירח ספ"ב כי בשעת יצי"מ בליל פסח חזרה פב"פ עמו בבחי' ו' הנז' שם ספ"א כו', ותיכף ירדה להיות אב"א כו' ולע"ל תתעלה להיות ב' מלכים משתמשים בכתר א' ומקבלת אורותיה מאימא שלא ע"י ז"א כו' ולא יהי' ירידה כלל וא"כ חוקה זו הוא עדיין בחי' אב"א שהוא רק אתכפי' עי"ז נעשה החקיקה בלב כו', אבל ע"י חקה דפרה נעשה החקיקה בפנימי' הלב שיהי' מואס ברע ע"ד הנז' בסש"ב פ"י הנ"ל, וגם כי פרה רומז לדמ"ל שאזי אח"כ יהי' ואת רוה"ט אעביר כו' ואזי יהי' בבחי' משמח חתן עם הכלה בהשוואה אחת ולא כמו עכשיו משמח חתן וכלה כנז' בת"א פ' ויגש והיינו מ"ש בע"ח שתקבל מאמא שלא ע"י ז"א כו', ולכן זה מטרונה גדולה יותר מבחי' כלה וכענין ב' בחי' כלה הנז' בלק"ת בד"ה שה"ש והיינו ע"ד עד שקראה אמי כו' וא"ח עט"ב, וע' סד"ה קול דודי שבשה"ש, ועמ"ש סד"ה אוסרי לגפן עירה וזהו ביום ההוא יהיה ב"פ י"ה כו' שזו"נ יהי' כמו או"א ולכן בפרה צ"ל עץ ארז ואזוב כי אזוב יסוד ז"א טוב שכן קרוב כו' אבל צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון כמו מדות דאבא כו' ובמא"א א' ק"כ ארז נק' ז"א כשעולה בלבנון אבא וזהו ע"ד עמודא דאמצעיתא בריח התיכון וכמ"ש ע"פ העשיר כו' והדל כו' ברע"מ ר"פ תשא ומ"מ צ"ל ב' הבחי' עץ ארז ואזוב ע"ד אלה תולדות יעקב יוסף כו', ואזוב לשון זוב שממנו זבים הנשמות כענין מזלי' ע"ש יזל מים כו' ע' בציוני ועי"ז ונתן עליו מ"ח פנימי' התורה הנמשך מא"ס ב"ה מקור מ"ח ובמא"א מם ט"ז מים חיים נק' הטיפה כי יורדת מהמוחין הנק' חיים ויוצאת דרך יסוד הנק' אל חי עכ"ל, והיינו ענין עץ ארז ואזוב כו' וע' בבה"ז אמור ד"ק ע"ב ע"פ אחותי בת אבי שביו"ט נמשך שורש היחוד מהמוחי' דאי' לכן אי"ז אור חדש אבל בשבת אומרים שיר חדש לפי שאז נמשך ממוחין דאבא וזהו ענין מים חיים שלמעלה מבחי' ונהר יוצא שהיא בינה כו' אלא בחי' עדן עצמו וגם לע"ל יומשך מפנימי' אבא שהוא כמו פנימית עתיק כו', ומ"ש שהפסח צריך לפרה זהו כי מי חטאת שיורי טלא אתעדל"ע לעורר אתעדל"ת כו', ובמ"א נת' שע"י יצי"מ וחקת הפסח נמשך להיות גילוי שם הוי' כי מבחי' שם אלקים נמשך מצרים וגבולים כמ"ש בלק"ת פ' אמור בד"ה וספרתם לכם ולכן יצי"מ מהמיצרים וגבולים זהו ע"י גילוי שם הוי', וזהו אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ ועמ"ש מזה בד"ה ויצוום אל בנ"י ואל פרעה, אך כי יש ב' שמות הוי' הוי' ופסיק טעמא בינייהו כמ"ש בד"ה כי אתה נרי ובד"ה ועשית ציץ בענין קדש למד מלמטה והוי' מלמעלה ובד"ה ולא אבה הוי' כו' ויהפוך הוי' לך כו' וגילוי ש'
כאתשצג
הוי' דלעילא יהי' לע"ל ע"י חקת הפרה וזהו אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ להיות לכם לאלקים פי' לע"ל שיהי' גילוי ש' הוי' דלעילא אזי ש' הוי' דאצי' יהי' בבחי' אלקים ע"ד ז"א בעלותו לעתיקא כאלקים חשוב כמ"ש מזה בלק"ת פ' שלח ע"פ זה דרוש השני, ולכן נא' כאן גבי חקת הפרה ב' שמות הוי' וידבר ה' כו' אשר ציוה הוי', ואפ"ל ע"י שם הוי' דאצי' שביצ"מ נמשך תוס' אור בג"ע כנ"ל, אבל ע"י חקת הפרה לטהר טומאת מת יומשך הגילוי שבתחה"מ שזהו גבוה יותר מג"ע כמ"ש בת"א פ' יתרו סד"ה ענין האבות הן הן המרכבה ובלק"ת פ' שלח בד"ה אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי דרוש הראשון ובאג"ה סי' י"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת.
הוי' דלעילא יהי' לע"ל ע"י חקת הפרה וזהו אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ להיות לכם לאלקים פי' לע"ל שיהי' גילוי ש' הוי' דלעילא אזי ש' הוי' דאצי' יהי' בבחי' אלקים ע"ד ז"א בעלותו לעתיקא כאלקים חשוב כמ"ש מזה בלק"ת פ' שלח ע"פ זה דרוש השני, ולכן נא' כאן גבי חקת הפרה ב' שמות הוי' וידבר ה' כו' אשר ציוה הוי', ואפ"ל ע"י שם הוי' דאצי' שביצ"מ נמשך תוס' אור בג"ע כנ"ל, אבל ע"י חקת הפרה לטהר טומאת מת יומשך הגילוי שבתחה"מ שזהו גבוה יותר מג"ע כמ"ש בת"א פ' יתרו סד"ה ענין האבות הן הן המרכבה ובלק"ת פ' שלח בד"ה אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי דרוש הראשון ובאג"ה סי' י"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת.