Chabad Library · The Maggid of Mezritch
Or Torah·
אשצ
בנגד שמיה אבד שמיה. שהקב"ה קודם שברא את העולם היה כביכול לא ניכרת מלכותו, כי אין מלך בלא עם. כי המדריגה עליונה לא ניכרת עד שיש מדריגה קטנה. ושכלו וגדלו ועוצם יכולתו אינם יכולים להשיג כל העולמות, (רק) [לפיכך] עשה צמצום אחר צמצום עד שיכולים לסובלו יתברך, ועלה ידי זה נקרא אדון בשביל שיש לו עם, וכל זה שיש לו עם הוא מכח שצמצם את עצמו כביכול. כמשל האב שצמצם את דעתו [ושכלו] בשביל בנו, ועושה מעשה נערות בשביל [בנו שיהיה לו תענוג. ולמה עושה מעשה נערות, בשביל] שאין הבן משיג את שכלו הגדול. כך הוא יתברך מצמצם את עצמו בשביל שיהא לנו תענוג. לכן אין אנו רשאים (לומר) [לקרותו] רק בשם אדנ"י, לכן אין אנו משיגים רק השכל [נ"א: מדרגה קטנה] שבעולמות שבצמצום, והוא מכח שרצה להיות אדו"ן, אבל [שם] הוי"ה ב"ה [שהוא] שם העצם יתברך אין אנו משיגים. וכן כל העולמות אינם יכולים להשיג רק בהתפשטות הגשמיות והתגברות כח הרוחני. כמו כהן גדול ביוה"כ שאז הוא שבת שבתון, כי קדושת שבת משפיע בכל העולמות וששה ימי המעשה, ויוה"כ קדושתו למעלה שאין בו אכילה ושתיה, (ויכול) [ואז יכול] להשיג מקצת השכל שלמעלה מהעולמות, לפיכך הזכיר את השם המפורש שהוא שם העצם יתברך. וזהו נגד שמיה, שרצה להיות נגיד ואדון, אבד שמיה, שהוצרך לצמצם [נ"א: להעלים] שם העצם ית', על דרך כי יד על כס י"ה.