Chabad Library · The Maggid of Mezritch
Or Torah·
אתמט
באמרו רז"ל למה שלח יאשיהו המלך לחולדה הנביאה לדרוש אודות הספר הנמצא ולמה לא שלח אל ירמיהו, ותרצו ז"ל מפני שהנשים רחמניות הן. ולכאורה אינו מובן כלל. האיך שייך גבי נבואה רחמניות, והלוא הנביא אינו יכול לדבר יותר זולת מה (שאמרו) [שנאמר] לו מפי השי"ת. ושמעתי בשם מורינו ורבינו דרוש גדול על זה אך אינני זוכר. (מוועיין בפרשה עקב תירוץ נכון על זה).
גועיקר הטעם הוא זה, כי בוודאי היה כח בדברו לשון הנבואה (מזהיה לו יכולת) להפך מרגזנות לרחמנות. והכוונה, כי באמת הנביא לא היה משנה ח"ו הדיבורים ששמע מפי הקב"ה, אך הדבר היה תלוי בניגון הנביא באיזה ניגון היה מדבר הנבואה זו לישראל. וידוע כי הניגון (הם) [הוא] טעמים שהם בחכמה. ועיקר הנבואה תלוי בטעמים, והראיה כי רובא דרובא הטעמים של איזה פסוק מהפכים פירוש הפסוק מפשוטו. נמצא כי זה היה תלוי בדיבור הנביא. אם היה מדבר לישראל בטעמים חזקים אז היתה הנבואה כעין רוגזא, ואם היה בטעמים אחרים היו כעין רחמנות. ומה גם כי הנביא היה מעורר בזה רחמנות העליון ע"י טעמים של רחמים. ולכן שלח לחולדה, לפי שהנשים רחמניות הם, ויכולה להפוך הנבואה ממדת רגזנות לרחמנות. וזהו סוד אדנ"י אלהים נתן לי לשון לימודים, רצה לומר שהנבואה היא בלשוני, דהיינו על ידי ניגון טעמים.