Chabad Library · The Maggid of Mezritch
Or Torah·
ארצו
בטבעו בארץ שעריה. [פי'] כי בדבר [שהוא במדריגות] אי"ן לא שייך שבירה, [כי השבירה שייך בדבר שהוא מדה או כלי]. נמצא אם האדם מחזיק את עצמו לאי"ן, מחזיקה דביקות בהקב"ה. כמשלו המלך עמד בבית ושר גדול אשר (המלוכה) [במלוכה] שלו עמד אצל הפתח כעני, ובעל הבית לא חלק כבוד להשר, והשר לא הקפיד [על זה]. ואם היה בפני עצמו בבית, היה חולק לו כבוד והיה בוש לפניו, אך [עתה] נתבטל ממציאות המדות הגדלות שלו והיראה מלפניו, במדות של המלך. כי בהתדבקות האדם עם המלך מלכי המלכים הקב"ה יתבטלו מדות שלו, שלא יש יראה ואהבה רק אותו יתברך ולא יפאר רק אותו [נ"א: שלא יאהב רק אותו. ונ"א: ויאהב ויפאר רק הבורא ית'].
גוזהוז למה הצדיקים דומין לפני השכינה כנר לפני האבוקה. הצדיק נקרא מי שמקושר תמיד בהקב"ה. נמצא כשעומד תמיד לפניו אינו מחשב עצמו לכלום, כמשל נר לפני האבוקה, וכשאינו מקושר אזי יש לו תאוות [אחרות].
ד[וזהו טבעו בארץ, ר"ל שמחזיק את עצמו לארץ, לאי"ן בעיניו, שעריה, ר"ל המדות. וכשאין לו שום מדה אזי אין שייך אצלו שום שבירה. וזהו מכל חטאתיכם, [מה שנחסר לכם, לפני ה' תטהרו, כשיבוא הדבר]ח.