Chabad Library · The Maggid of Mezritch
Or Torah·
אשב
באו יאמר שרפים (עומדים), כמו הנחשים השרפים, עומדים, ברשעתם, ממעל לו. דשאנו אומרים אדני שפתי תפתח, פי' השכינה, עולם הדיבור, שאם אינה מתלבשת בפה אין הפה יכול לדבר. אבל הרשע אומריא שפתינו אתנו [ומי אדון לנו], שהוא בעצמו מדבר, ונרגן מפריד אלוף, שמפריד את עצמו מאלופו של עולם, דיבורו מעולם הדיבור ומחשבתו (הוא) מעולם המחשבה. וזהו ממעל, עולמות העליונים, אומר [שהוא] לו, שהוא בעצמו. [בשתים יכסה כו'], על דרך ביום (ברוא) [עשות] ה' אלהי"ם ארץ ושמים, פי' אפילו בארציות יש אהבה ויראה, שזהו הוי"ה אלהי"ם. כי אפילו הגנב יש לו אהבה ויראה, אהבת ממון ויראה שלא יהיה לו מה לאכול, לכך עושה עבירה זאת, וכן בכל הדברים כידוע. וזה בשתים, באהבה ויראה של קליפות, יכסה פניו, שאין לו [בושה מ-]מלך מלכי המלכים הקב"ה, ויכסה רגליו, שאין לו אמונה, שאילו היה מאמין בהקב"ה, שהקב"ה לפניו, לא היה חוטא, ובשתים יעופף, לקליפות רחמנא ליצלן.
גאו יאמר [על הצדיק, ממע"ל, כל העולמות שלמעלה, לו, לא נבראו אלא בשבילו, על דרך כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה. או יאמר] ממעל לו, על דרך אז תתענג על ה', התענוג הוא כביכול למעלה מהש"י.