Chabad Library · The Maggid of Mezritch
Or Torah·
אשכו
בתתן אמת ליעקב. אמרו חז"ל חותמו של הקב"ה אמ"ת, ע"ד אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי וגו'. כך א' ריש אתוון, ת' בסוף, מ' באמצע וממוצע בין שניהם. ואיתא בזוהר תלת עלמין אית ליה [וכו']. פי' הענין, באורייתא ברא הקב"ה [עלמא], פירוש באותיותיה, ויש בהם ג' מדריגות יחידות עשירות מאות. א' [מאמת] מאותיות יחידות, מ' מאותיות עשירות, ת' מאותיות מאות. והנה (ב') [ג']ל אלו כ"א כלול מכולם. כי הא' הראשון, [ודאי] כולם נכללין בו [כיון] שיצאו ממנו, והוא ראשית כולם. והסוף ג"כ כלול מכולם, כי סוף מעשה במחשבה תחילה, וא"כ מחשבת הסוף התהלכה בכולם, לכן היא כלולה מכולם, וגם אין להם שלימות זולת הסוף. והממוצע המחברם צריך להיות [ג"כ] כלול משניהם.
גוהנה בחוש נראה כי ג' היסודות אש רוח מים מתנענעים. כי האש הוא השלהבת העליונה. ויסוד העפר הוא מונח במקום אחד לפי שהוא מקבל מהם. ולזה רמזו רז"ל באשה קראו מושב, פירוש המקבל נקרא מוש"ב שאין לו תנועה, ובאיש קראו מרכ"ב, שהיסודות המה מורכבים כל א' כלול מכולם. והנה היסוד הד' הוא סוף מעשה במחשבה תחילה, והוא התכלית והשלימות, וזולתו לא היה עדיין שלימות לכל כיון שחסר התכלית. נמצא הוא משפיע שלימות לכל, וא"כ וודאי שהוא כלול מכולם. ולכן נקרא ד', על שם הארבעה שנכללין בו. ובעשירות הוא מ', ובמאות הוא ת'. וזהו אמ"ת, א' ריש דרגין, ומ' [ממוצע], ות' [בסוף]. והנה המים מניחין מקום גבוה ויורדין למקום נמוך, ומדתם (הללו) [זו] נלקחה מהקדמות שקודם הויות [נ"א: מהקדמות הקדום], [והוא הבורא ית']. הנה הוא יתברך אין סוף לבדו, ועלה ברצונו (שנתהוה) [שיתהוו] העולמות וישרה שכינתו בהם כנודע, דאיהו ממלא כל עלמין ובלעדיו אין להם חיות כלל. זה היה אצלו יתברך צמצום כמו למים.