Chabad Library · The Maggid of Mezritch

Or Torah·Collected Verses·Discourse 329אור תורה·פסוקים מלוקטים·שכט

אשכט
בלכו ונלכה אל הר ה' וגו', לא כאברהם שקראו הר וכו'. הר הוא המשכה, מקום גבהות שנמשך מלמטה ממקום השוה. ופעולתו שנתרבה שטח הקרקע, וגם העומד עליו ניתוסף ראייתו שטח גדול, ורואה למרחוק. שדה הוא מקום מוכן לחרוש ולזרוע ונמשך ממנו פירות. בית הוא מקום שמתקנים בו הפירות. וכן בעת בריאת העולמות היה מוכרח להיות על ידי ג' אבות. תחילה נתעורר אהבה מלמטה למעלה, על דרך ישראל עלה במחשבה תחילה. ואח"כ הוצרך להיות צמצום שיוכלו העולמות לסבול. ואח"כ היה המשכה לתוך העולמות כנגד מדת יעקב. ואהבה ראשונה נקראת ה"ר להיותה ממטה למעלה. ושד"ה הוא מדת יצחק להיותו גבורות, ומבחינתו היהת השבירה בכדי להעלות [אחר כך], כמו השדה שזורעין בתוכה תחילה שתוציא אח"כ פירות, על דרך לא גלו ישראל אלא בשביל להוסיף גרים. ואח"כ על ידי שם מ"ה, מדת יעקב, נתתקן כמו שנתתקן הכל בתוך הבית.
גוכן בעת שירצה לבררלב הוא ג"כ בבחינת כל הנזכר. כי תחילה נמשך אהבה והחשק מהמחשבה, ואח"כ מתצמצם מה לדבר ומה שלא לדבר, ואח"כ מתחבר אל הה' מוצאות הפה, מדת יעקב. והאותיות נקראים בתים, ע"דלג והבית בהבנותו. ומדת יעקב (אינה) [היא] מקבלת גרים שהם מהשבירה, ובו לא היה שבירה ולא מיתה [נ"א: כי בו לא היה שבירה, ועל כן לא מת]. הגם שכתוב בספרים שגם בו היה שבירה, לאו מסטרא דיליה, כי מדתו שם מ"ה המתקן הכל. על כן יאמרו הגרים נלכה אל ה"ר ה', דהיינו אהבה הראשונה, ומאהבה הא' אל בית אלהי יעקב.