Chabad Library · The Maggid of Mezritch
Or Torah·
ארנ
ברצון יראיו יעשה. לא ירצה לומר כפשוטו, שהקדוש ברוך הוא ממלא רצון הצדיק והירא, כי רצו"ן הוא לשון תאוה, שרצונו של אדם תאב לדבר מה. וזה לא ירצה לומר גבי צדיק וירא שהוא תאב לגשמיות. אך כי התפילה נקרא רצו"ן, כמ"ש ואני תפלתי וגו' עת רצו"ן. והנה הקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקים, ושולח הקב"ה בעצמו לצדיק הרצון כדי שיתפלל, ע"ד לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון. ואז תפילתו מקובלת, כמו שאמר רבי חנינא בן דוסא אם שגורה תפילתי בפי וכו'. וזהו רצון יראיו יעשה, ר"ל שזו התפילה יֵעָשֶׂה ויקובל. וכל זה בא לו כי הקב"ה שולח לו מענה לשון, והוא מחמת שהוא צדיק וירא מתחילה. לכך שלח לו הרצון (שהיא) שתהא כראוי ומקובלת כנזכרכב.