Otzar Minhagei Chabad·Upon the Arrival of the Festival of Pesach·Conduct During the Sederאוצר מנהגי חב״ד·בהתקדש חג הפסח·הנהגת הסדר

גאין אנו נוהגין ללבוש קיטל להסדר (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע).

ד"הקיטל שלובשין בשעת עשיית הסדר" נזכר בשו"ע אדמו"ר (תעב, ד). וכן בס' מקור-חיים (לבעל החות-יאיר, סי' תעב): ראיתי רבותי ואבותי לובשים קיטל..

הכשעושין הסדר.

זהרה"ק רמ"מ מקוצק שאל את מו"ה משולם רייך מווארשא (חתנו של הרה"ק רב"ש בן הצמח-צדק), האם לובש הצמח-צדק קיטל בשעת עריכת הסדר, והשיבו בשלילה. ויאמר הרה"ק מקוצק: ער - הצמח-צדק - האט גיהאט א גוטן רבי'ן [היה לו לצמח-צדק "רבי" טוב - היינו רבינו הזקן] (שמעתי מהגר"י לנדא ע"ה, ששמע מר' משולם רייך הנ"ל).

טבדבר המנהג ללבוש קיטל בשעת הסדר, ראה בס' ויגד-משה (עמ' פב-פד) ובאמרי-פנחס השלם (אות רעט). כן הוא גם במנהגי חסידים רבים, ומהם שמדגישים שרק האדמו"ר - או הוא ובניו - לבשו קיטל (מנהגי-קומרנא אות שכא. מנהגי-בעלז עמ' מא - אך זה רק כשהיו מסובים עם האדמו"ר, ואילו כל איש בביתו לובש הקיטל, ככתוב בלוח 'דבר יום ביומו' ובהגדה עמ' לב). יש נוהגים שגם חתן בשנת חתונתו לובש הקיטל (מחזור ויז'ניץ. מנהג באבוב). בגור נהוגה לבישת הקיטל בשעת הסדר, אע"פ שאין נוהגים ללבשו בימים הנוראים.

יוראה עוד בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' רסז), נטעי-גבריאל (ב, עמ' ריד-רטו).

יאויש שגם היו לבושים בטלית בשעת הסדר או רק בשעת הקידוש (לב-שמח החדש יב, א; דרכי-חיים-ושלום, אות תקפד; מנהגי-ספינקא, עמ' ל; הגדת צאנז, עמ' ר; הגדת לעלוב, עמ' כז; הגדת בעלז, עמ' לב; ועוד) - אך אדמו"רי חב"ד לא נהגו כן (שהרי גם בתפילת ליל שבת ויו"ט לא התעטפו בטלית - ראה במנהגי ליל ר"ה).

יגאין מקפידין לאיזה רוח יהיה מקום מושבו (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע)

ידבסידור האריז"ל להר"ר שבתי נאמר: וישב אחוריו לצפון ופניו לדרום. בשולחן הסדר שנערך בביתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בניו-יורק, ישב מוהריי"צ ופניו למזרח, ולשמאלו ישב כ"ק אדמו"ר זי"ע ופניו לדרום. ¹

טזכ"ק אדמו"ר זי"ע היה משתמש בכוס גדולה של כסף, כוס ללא "רגל" (כבכולא שתא), והיה מניחה לימין הקערה.

יזבס' דרכי-חיים-ושלום (אות תקצד) שהכוס של קידוש היתה כסף, והשאר - זכוכית. ובמנהגי-ספינקא (עמ' ל), שהיה לו גביע כסף מיוחד לליל הסדר. וראה בס' ויגד-משה (עמ' מא-מב) אם של כסף עדיף או של של זכוכית. והביא שם ממנהגי הרה"ק ר"ח מצאנז שהשתמש בכוס זכוכית; אך ראה בהוספות לאוצר-החיים (עמ' שנו) בשם הרה"ק ר"ש מבאבוב, שהיינו טעמא מפני שכוס הכסף שלו היתה ממושכנת לצרכי צדקה, עיי"ש. וכן הוא מנהג באבוב בכוס כסף.

יחוראה עוד בהגדת צאנז (עמ' ר-רא), ושם, שהרה"ק משינווא השתמש בכוס כסף.

יטהרה"ק ה"אבני נזר" מסוכטשוב ובנו הרה"ק ה"שם משמואל", שתו מכוס זכוכית (שמעתי מהר"ר ראובן בורנשטיין שליט"א).

כהנחת הכוס לימין הקערה, מובא בס' ויגד-משה (עמ' כא) מדרכי-חיים-ושלום ועוד. וכן הוא בהגדת לעלוב (עמ' מט) ומנהג סקווירא (הגדה עמ' כ. מנהגים עמ' טו).

כבכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ וכ"ק אדמו"ר זי"ע (משנת תש"י ואילך), היו ישובים על הכסאות הרגילים, ולשמאלם ניצב כסא נוסף ועליו היו מונחים כרים להסיבה. ולא היו מציעים את ההסיבה על מיטות..

כגראה בס' ויגד-משה (עמ' נט-ס ובהוספות עמ' רפט-רצ), אודות מנהגי הצדיקים שהיו מסובים שכובים על מיטות, יש שרגליהם על הארץ ויש שגם רגליהם על המיטה. ראה גם בהגדת צאנז (עמ' רד). ואכמ"ל בפרטי שינויי המנהגים, וראה גם בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' רסח). ובס' הלולא-דרבי לרב מניז'נוב (טו, א): חתני החסיד ז"ל.. אמר כי ראה אצל רבה"ק [לבית סטרעטין-ראהטין] שרגליהם על

כהכ"ק אדמו"ר זי"ע היה משתמש בליל הסדר ביין אדום. ¹

כווראה באגרות-קודש מוהרש"ב (א, עמ' תו): בטח נמצא יין-גפן הנדרש לחג-הפסח הבע"ל, שלא יהיה בו שום תערובות צוקער ושיהיה לבן ולא חזק. עכ"ל. ואף שלא נתפרש כאן שהוא גם עבור ליל הסדר, אך כן הוא בפשטות.

כזואדמו"ר בשו"ע (תעב, כו) כתב: מצוה לחזור אחר יין אדום, אם אין הלבן משובח ממנו. וראה עוד בס' ויגד-משה (עמ' נד), נטעי-גבריאל (ב, עמ' רלד). ואך בס' ערכי-יהושע (אות קלה) נאמר, ששתי הכוסות האחרונות היו ביין לבן.

כחמט
בשנים הקודמות נהג [אדמו"ר מוהרש"ב] לשתות סוג מסויים של יין חזק.

כטובכל השנים השתמש רק ביין ללא סוכר (ס' השיחות ה'ש"ת, עמ' 37)

לאאדמו"ר מוהריי"צ הגיע לארצות-הברית בחודש אדר-שני ה'ש"ת, ואת חג-הפסח עשה בלייקווד. מאחר ולא הצליחו להשיג עבור הרבי יין שנעשה בהידור כרצונו, לקחו ענבים וסחטום (שמעתי מהרה"ח ר' שלום חסקינד שי', שהוא עצמו עסק בסחיטת הענבים בביתו של הרה"ח רש"א קזרנובסקי ע"ה בברוקלין)

לגאת חג-הפסח תש"ז עשה כ"ק אדמו"ר זי"ע בפאריז. הרבי מיאן להשתמש ביין שהכינו מצימוקים (אולי בגלל שהיה בו סוכר), והרה"ח ר' יעקב ליפסקר ע"ה סחט ענבים ובמיץ זה השתמש הרבי (שמעתי מהרה"ח ר' שלום דובער בוטמן שי', וכן הוא בס' ימי-מלך, ג, עמ' 949-948. וראה המובא שם בהע' 25. וכל זאת אף שהרבי הקפיד תמיד שלא לקדש על מיץ ענבים אלא על יין דוקא. ואכמ"ל. וראה אגרות-קודש (יט, עמ' ריג). וראה שו"ע אדמו"ר ערב, ב. עוד בדבר יין צימוקים, ראה בס' מנהג-ישראל-תורה, עמ' רי).

לדנא
כשהיה כ"ק אדמו"ר זי"ע עורך את ה"סדר" בדירתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אחר הסתלקותו), לא היה שותה מהיין שהיה מונח על השולחן בקנקני הכסף, אלא היה מוזג לעצמו מבקבוק שעמד לידו (וכדרכו בקודש, היה הבקבוק עטוף בשקית נייר חומה. ברשימה משנת תשי"ד נאמר, שהבקבוק עמד לא רחוק מהשולחן, ובכל שעת הצורך היה מישהו נותנו לידי הרבי).

לההקנקנים הללו היו ללא מכסה. ואיתא בס' חכמי-ישראל בעש"ט (נ.י. תרפ"ד, עמ' 118): עוד שמעתי [בשם הבעש"ט?], לסתום פי הכלי שהיין בתוכו במגופה אחר שמוזג את הכוס לקידוש הלילה קודם שיאמר הקידוש. עכ"ל. וראה מנהגי-קומרנא (אות קפד). ובס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' רלה), שלכתחילה יש להזהר מיין מגולה גם בשעה מועטת. ואכמ"ל.

לזאיתא בשל"ה (מס' פסחים קמב, ב): וראיתי מבני עלייה המחבבים מצוות, היו מנשקין המצות והמרור וכל המצוות בעת מצוותן, וכן הסוכה בכניסתה וביציאתה, וכן ארבע מינים שבלולב. והכל לחבב המצוה. עכ"ל (הובא תורף דבריו בבאר-היטב תעז, א)

לחוכתב כ"ק אדמו"ר זי"ע (במנהגי חג-הסוכות): לא ראיתי שינשקו את הסוכה בכניסה או ביציאה. עכ"ל.

לטוכך גם לא ראו שכ"ק אדמו"ר זי"ע ינשק את המצות ושאר המצוות שב"סדר".

ממנהג נישוק המצה, המרור והכוסות מובא ומבואר גם בס' דרך-פקודיך (מצות-עשה כא, חלק המעשה, אות יא). וראה בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' שכח-שכט. שסד).