Chabad Library · Otzar HaChassidim
Pelach HaRimon·
ארשימה מדברים מאדמו"ר זי"ע יום ש"ק פ' אמור שנת הנ"ל [תקצ"ח] בליבאוויטש
ונקדשתי בתוך בנ"י1 אני הוי' מקדישכם2. להבין איך יתקדש בתוך בנ"י אשר לא נערוך אליו קדושתו3 וכמאמר כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם4, וגם קושי' זאת יקשה על מה שאנו אומרים נקדישך5 איך ביכולתינו להקדישו בקדושתו ולעשות בו קדושה כיון שאינה בערכנו כלל. ולהבין כל הנ"ל י"ל ענין ג"פ קדוש שארז"ל ע"ז6 משל למלך שעשה שלש עטרות7 אחת הניח בראשו ושנים נתן בראש בניו. וגם להבין מארז"ל בחולין שיש ג' כתות מלאכים8 כת א' אומרת קדוש וכת ב' אומרת קדוש קדוש וכת ג' אומרת ג"פ קדוש ולמה לא יאמרו כל כת וכת ג"פ קדוש. אך להבין ענין קדוש יש להקדים מה שנאמר בנזיר קדוש יהי' גדל פרע שער ראשו9 מה ענין גידול השער לקדושה.
ונקדשתי בתוך בנ"י1 אני הוי' מקדישכם2. להבין איך יתקדש בתוך בנ"י אשר לא נערוך אליו קדושתו3 וכמאמר כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם4, וגם קושי' זאת יקשה על מה שאנו אומרים נקדישך5 איך ביכולתינו להקדישו בקדושתו ולעשות בו קדושה כיון שאינה בערכנו כלל. ולהבין כל הנ"ל י"ל ענין ג"פ קדוש שארז"ל ע"ז6 משל למלך שעשה שלש עטרות7 אחת הניח בראשו ושנים נתן בראש בניו. וגם להבין מארז"ל בחולין שיש ג' כתות מלאכים8 כת א' אומרת קדוש וכת ב' אומרת קדוש קדוש וכת ג' אומרת ג"פ קדוש ולמה לא יאמרו כל כת וכת ג"פ קדוש. אך להבין ענין קדוש יש להקדים מה שנאמר בנזיר קדוש יהי' גדל פרע שער ראשו9 מה ענין גידול השער לקדושה.
בוי"ל ענין השם שקורין רז"ל לא"ס בשם הקב"ה שבודאי שם זה הוא מצד עצמותו ית' המתלבש בעולמות כי למהו"ע אין שם שיכילהו ולא מצאו שם אחר שיכיל ענין התלבשותו ית' בעולמות, הענין הוא שאין התלבשות אוא"ס ית' בעולמות ע"ד התלבשות הנשמה בגוף שהתלבשותה הוא בקירוב הערך פי' שאע"פ שעצם הנפש הוא רוחני ואינה בערך גשמי כלל מ"מ בבואה בגוף נעשה ירידה והשפלה בעצם חיות הנפש [שהוא הארה מעצמות הנפש הנק' מקיפים] עד שמתמזג בחומר איברי הגוף בכל או"א לפי ערכו10, כמו בחומר המוח מתמזג עד שנעשה ממנו שכל וכן בחומר הלב נעשה ממנו מדות וראי' בעין ושמיעה באוזן והילוך ברגל, והטעם הוא לפי שחומר המוח הוא חומר דק וזך ולכן מקבל אור רוחני ביותר שהוא בחי' שכל כו' משא"כ חומר הרגל שהוא חומר גס לכן יתגשם בו האור ביותר עד שנעשה ממנו הילוך, ונמצא זה מורה שיש שינויים בחיות הנפש מהתלבשותה בחומר שכל שהחומר יותר גס יפעול בו הגשמה ביותר, ועוד ראי' ממה שהנפש תתפעל ממאורעות הגוף כמו האכילה או רעבון שע"י אכילה יתחזק חיבורה בגוף וע"י
גרכא
הרעבון יתחלש וכן מהעדר השינה יתבלבל כלי המוח וע"י השינה יתחזק כו' וע"כ לומר שהתלבשותה הוא בקירוב הערך, משא"כ למעלה בענין התלבשות אוא"ס בעולמות אע"פ שמתצמצם בירידה והשפלה גדולה להוות העולמות יותר מהשפלת הנפש בגוף, כי הנפש אינה רק מחי' בלבד אבל חומר הגוף יש לו קיום בפ"ע11 משא"כ למעלה הוא מהוה בירידתו בעולמות אפי' בחי' היש כי ממך הכל12 כו', אעפ"כ אין ירידה והשפלה זאת פועל בו שום שינוי כי באמת הוא קדוש ומובדל אפי' אחר התלבשותו להיות מהוה העולמות כמו קודם שנברה"ע ממש בלי שום שינוי כלל, וכן אע"פ שהוא קדוש ומובדל מ"מ הוא מהוה העולמות ע"י התלבשותו בהם. וזהו אין קדוש כהוי'13 כי כל הקדושות מורים על הבדלת הערך כמו הרוחני' עם הגשמי' שאין הגשמי' בערך הרוחני' [ולכן אין עצם הרוחני מתחבר רק הארתו בלבד] אבל הוא ית' אע"פ שהוא קדוש מ"מ הוא הוי' מהוה מאין ליש ממש, ונמצא שב' בחי' אלו והוא מה שהוא קדוש ומובדל ומה שהוא מתלבש בעולמות אין זה שני דברים נבדלים כלל ח"ו רק בחי' א' ממש, כי עצמות קדושתו הוא המתלבש בעולמות ואעפ"כ אין התלבשות פועל שום שינוי ח"ו כי גם אחר ההתלבשות הוא קדוש ומובדל כמו קודם שנברה"ע ממש [וזהו הוא מקומו ש"ע14 ואין העולם מקומו איהו תפיס כו' ולמדת"ב15 שאע"פ שהוא מקומו ש"ע מ"מ בבחי' זאת עצמו אין העולם מקומו ואע"ג דאיהו תפיס כו' מ"מ למדת"ב דבבחי' דאיהו תפיס בזה עצמו למדת"ב ואין זה שני בחי' כלל וזהו הקב"ה ולא קדוש וברוך כו'].
הרעבון יתחלש וכן מהעדר השינה יתבלבל כלי המוח וע"י השינה יתחזק כו' וע"כ לומר שהתלבשותה הוא בקירוב הערך, משא"כ למעלה בענין התלבשות אוא"ס בעולמות אע"פ שמתצמצם בירידה והשפלה גדולה להוות העולמות יותר מהשפלת הנפש בגוף, כי הנפש אינה רק מחי' בלבד אבל חומר הגוף יש לו קיום בפ"ע11 משא"כ למעלה הוא מהוה בירידתו בעולמות אפי' בחי' היש כי ממך הכל12 כו', אעפ"כ אין ירידה והשפלה זאת פועל בו שום שינוי כי באמת הוא קדוש ומובדל אפי' אחר התלבשותו להיות מהוה העולמות כמו קודם שנברה"ע ממש בלי שום שינוי כלל, וכן אע"פ שהוא קדוש ומובדל מ"מ הוא מהוה העולמות ע"י התלבשותו בהם. וזהו אין קדוש כהוי'13 כי כל הקדושות מורים על הבדלת הערך כמו הרוחני' עם הגשמי' שאין הגשמי' בערך הרוחני' [ולכן אין עצם הרוחני מתחבר רק הארתו בלבד] אבל הוא ית' אע"פ שהוא קדוש מ"מ הוא הוי' מהוה מאין ליש ממש, ונמצא שב' בחי' אלו והוא מה שהוא קדוש ומובדל ומה שהוא מתלבש בעולמות אין זה שני דברים נבדלים כלל ח"ו רק בחי' א' ממש, כי עצמות קדושתו הוא המתלבש בעולמות ואעפ"כ אין התלבשות פועל שום שינוי ח"ו כי גם אחר ההתלבשות הוא קדוש ומובדל כמו קודם שנברה"ע ממש [וזהו הוא מקומו ש"ע14 ואין העולם מקומו איהו תפיס כו' ולמדת"ב15 שאע"פ שהוא מקומו ש"ע מ"מ בבחי' זאת עצמו אין העולם מקומו ואע"ג דאיהו תפיס כו' מ"מ למדת"ב דבבחי' דאיהו תפיס בזה עצמו למדת"ב ואין זה שני בחי' כלל וזהו הקב"ה ולא קדוש וברוך כו'].
דאך א"כ הדבר שאין התלבשות הנפש בגוף דוגמא כלל לבחי' התלבשות אוא"ס ית' בעולמות א"כ למה ארז"ל מה הקב"ה ממלא את כל העולם אף הנשמה16 ממלאה את17 כל הגוף דמשמע שהם בדוגמא אחת. אך הענין הוא שיש ב' בחי' גילוי אור ושפע מאא"ס ית' בעולמות הא' הוא בחי' סוכ"ע שעז"א את השמים ואת הארץ אני מלא18 בהשוואה כי הוא שורה בהעלם למעלה ולמטה כא'19 וכמאמר והקדוש בשמים ובארץ20 שכמו שהוא קדוש בארץ כ"ה קדוש בשמים בהשוואה א' ממש, ובבחי' התלבשות זאת שמתלבש בהם בהעלם בהשוואה א' בזה גופא מהוה את כולם כא' ממש [והיינו ע"י שנותן כח ועוז בממכ"ע כמשי"ת וכמבואר בענין ביאור המאמר אנת הוא שלימו21 כו'], אך א"כ הי' התהוות כללות היש בלתי ריבוי והתחלקות כלל
הרכב
וגם לא הי' שום גילוי מאתו ית' בעולמות, אך יש עוד בחי' א' והוא הנק' ממכ"ע שהוא בחי' גילוי אור הנמשך מאתו ית' להחיות העולמות וגם מבחי' זאת נמצא מציאות העולמות בריבוי והתחלקות כמאמר אלף אלפים ישמשוני'22 מספר גדוד א' ולגדודיו אין מספר וכן געה"ע וגעה"ת שבכאו"א יש ריבוי מדריגות לאין שיעור, וזהו שני בחי' דמחי' ומהווה כי ההתהוות הוא מבחי' סוכ"ע שנותן כח ועוז בבחי' הנק' ממכ"ע להוות ריבוי רבבות עולמות לאין שיעור, ובחי' מחי' הוא בחי' ממכ"ע שהוא מה שנמשך גילוי אוא"ס ב"ה וית'23 בבחי' העולמות בבחי'24 גילוי ממש והיינו שבחי' עולמות ירגישו מציאותו איך שהוא מחי' ומהוה אותם בתמידות ובלעדו המה אין ואפס ממש, ובחי' זאת דממכ"ע היא הבאה בסדר והדרגה בכל עולם ועולם לפי"ע בעולם האצי' איהו וחיוהי כו' וגרמוהי כו' חד25 בתכלית ובבי"ע המה בבחי' ביטול היש בלבד וגם בהם יש חילוקי מדריגות לאין שיעור מצד מיעוט האור ממדריגה למדריגה כו' בבחי' הארה והארה דהארה כו'. והנה בבחי' זאת שמחי' העולמות הוא בדוגמת הנשמה הממלאה את הגוף שהיא באה בחילוקי מדריגות ג"כ בכל אבר לפי מזגו ותכונתו וע"ז ארז"ל מה הקב"ה כו'.
וגם לא הי' שום גילוי מאתו ית' בעולמות, אך יש עוד בחי' א' והוא הנק' ממכ"ע שהוא בחי' גילוי אור הנמשך מאתו ית' להחיות העולמות וגם מבחי' זאת נמצא מציאות העולמות בריבוי והתחלקות כמאמר אלף אלפים ישמשוני'22 מספר גדוד א' ולגדודיו אין מספר וכן געה"ע וגעה"ת שבכאו"א יש ריבוי מדריגות לאין שיעור, וזהו שני בחי' דמחי' ומהווה כי ההתהוות הוא מבחי' סוכ"ע שנותן כח ועוז בבחי' הנק' ממכ"ע להוות ריבוי רבבות עולמות לאין שיעור, ובחי' מחי' הוא בחי' ממכ"ע שהוא מה שנמשך גילוי אוא"ס ב"ה וית'23 בבחי' העולמות בבחי'24 גילוי ממש והיינו שבחי' עולמות ירגישו מציאותו איך שהוא מחי' ומהוה אותם בתמידות ובלעדו המה אין ואפס ממש, ובחי' זאת דממכ"ע היא הבאה בסדר והדרגה בכל עולם ועולם לפי"ע בעולם האצי' איהו וחיוהי כו' וגרמוהי כו' חד25 בתכלית ובבי"ע המה בבחי' ביטול היש בלבד וגם בהם יש חילוקי מדריגות לאין שיעור מצד מיעוט האור ממדריגה למדריגה כו' בבחי' הארה והארה דהארה כו'. והנה בבחי' זאת שמחי' העולמות הוא בדוגמת הנשמה הממלאה את הגוף שהיא באה בחילוקי מדריגות ג"כ בכל אבר לפי מזגו ותכונתו וע"ז ארז"ל מה הקב"ה כו'.
ווהנה שני מדריגות אלו הוא בחי' עדאתכ"ס ועדאת"ג כי עלמא דאתכסי' הוא מה שנמצא בהעלם בעולמות [שהוא בחי' מה שנק' הקב"ה כנ"ל כו'] ועדאת"ג הוא מה שנמשך בבחי' גילוי להחיותם [... שזהו בחי' שכינה וכמאמר ושכנתי בתוכם26 כו']. והנה על בחי' עדאת"ג נאמר ומבשרי אחזה אלוק27, שמבחי' הנשמה שבגוף נוכל לראות בעין השכל בבחי' גילוי ממש בחי' אלקות המחי' ומהוה כל העולמות שכמו שחיות הנפש בגוף אינו מושג מהותו כלל בשום אופן ואעפ"כ נרגש מציאותו בבירור גמור כמו שרואה בעין ממש כך ע"י ראית העין על עולמות הגשמיי' כמו שמים וארץ הגשמיי' וראיית עין השכל בעולמות הרוחני' מזה ירגיש מציאות28 הבורא המחי' ומהוה אותם כאלו רואה בעיניו ממש, אך הרגשת המציאות זה הוא רק בחי' זיו והארה האלקי' המחי' ומהוה את כל העולמות אך מבחי' ראי' זאת יעלה ויגיע למדריגה יותר נעלה מזה והוא בחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא29 שהוא בחי' רוממות והפלאת עצמות אוא"ס איך שהוא נשגב לבדו ונבדל בערך מבחי' השתלשלות [ובזה יתפרש מבשרי אחזה אלק ממש כו'], אך איך יגיע מבחי' ראית עין השכל בחיות האלקי המלובש בהשתלשלות שהוא רק זיו והארה מעצם המהות דאוא"ס ואיך יגיע מזה לבחי' הראי' והסתכלות ברוממות עצם המהות [שנק' יקרא
זרכג
דמלכא], הענין הוא שיש בבחי' אור וזיו ג"כ ב' בחי' הא' בחי' גילוי הזיו דאוא"ס להחיות העולמות שבא ונמשך בדרך השתלשלות הארה והארה דהארה כו' והב' התכללות האור והזיו הזה במקורו שהוא עצם המהות דאוא"ס שנק' מאור, וזהו כי נשגב שמו לבדו30 שגם שמו שהוא בחי' אור וזיו נשגב לבדו מצד שנכלל ובטל בעצם המהות דאוא"ס ורק הודו שהוא בחי' גילוי הארה והארה דהארה הוא המתגלי' על ארץ ושמים להחיותם ומזה הוא מקור חיותם והתהוותם מאין ליש, וזהו ג"כ מ"ש כי עמך מקור חיים31 ולא כתיב כי אתה מקור חיים, דא"כ הוה משמע שהוא בעצמו ית' הוא מקור החיים אבל באמת אינו כן דאפי' מקור הכללי דחיות כל העולמות שהוא בחי'32 חכ' דאצי' הוא ג"כ עמך בטל וטפל אליך להיותו בחי' אור וזיו בלבד וטבע הזיו ליכלל וליבטל במקורו כו' וד"ל.
דמלכא], הענין הוא שיש בבחי' אור וזיו ג"כ ב' בחי' הא' בחי' גילוי הזיו דאוא"ס להחיות העולמות שבא ונמשך בדרך השתלשלות הארה והארה דהארה כו' והב' התכללות האור והזיו הזה במקורו שהוא עצם המהות דאוא"ס שנק' מאור, וזהו כי נשגב שמו לבדו30 שגם שמו שהוא בחי' אור וזיו נשגב לבדו מצד שנכלל ובטל בעצם המהות דאוא"ס ורק הודו שהוא בחי' גילוי הארה והארה דהארה הוא המתגלי' על ארץ ושמים להחיותם ומזה הוא מקור חיותם והתהוותם מאין ליש, וזהו ג"כ מ"ש כי עמך מקור חיים31 ולא כתיב כי אתה מקור חיים, דא"כ הוה משמע שהוא בעצמו ית' הוא מקור החיים אבל באמת אינו כן דאפי' מקור הכללי דחיות כל העולמות שהוא בחי'32 חכ' דאצי' הוא ג"כ עמך בטל וטפל אליך להיותו בחי' אור וזיו בלבד וטבע הזיו ליכלל וליבטל במקורו כו' וד"ל.
חועם זה יובן ענין מבשרי אחזה הנ"ל שאע"פ שתחלת הראי' בעין שכלו הוא בבחי' הארה מעצמות אלקות בלבד המחי' ומהוה את כל העולמות שנק' מקור חיים כנ"ל מ"מ מצד שבחי' מקו"ח שהוא האור והזיו הוא נכלל ומתייחד במקורו שהוא עצם המאור לכן אחרי הראי' דהשתלשלות יעלה ויגיע למדריגת לאסתכלא ביקרא דמלכא שהוא רוממות עצם המאור כו' וד"ל. והנה ידוע דמדריגת לאסתכלא הנ"ל שהוא בחי' העלאה מלמטה למעלה אין זה עדיין תכלית הכוונה, רק פנימי' הכוונה להיות לו דירה בתחתונים שהוא בחי' המשכת גילוי המאור מלמעלה למטה [וזהו בחי' גילוי המאור באור בחי' גילוי הסובב בממלא ולא בחי' ביטול והתכללות האור במאור שהוא בחי' התכללות הממלא בסובב כו' וד"ל]. והנה המשכת הגילוי הזה א"א להיות רק ע"י תומ"צ בגשמיות שע"י נתגלה בחי' סובב בממלא.
טוהנה עם זה יובן מה שנאמר בנזיר קדוש יהי' גדל פרע שער ראשו, כי בחי' התגלות הסובב בממלא נק' בחי' שערות ומבשרי אחזה שיש ב' מיני שפע וחיות הנמשך מן המוח, הא' המשכת החיות ממנו בכל האיברים שבא בקירוב ובבחי' התקשרות עם כל האיברים ע"י גידי המוח עד שבהחתך באיזה אבר אפי' בצפרני הרגל ירגיש במוח איזה כאב ושפע הזאת באה בדרך עו"ע כו', והמשכה הב' הוא מה שנמשך מן המוח בחי' שערות שזהו מותרות33 בעלמא שאינו נוגע כלל לפנימי' החיות שבמוח עד שבהחתך אותם לא יכאב כלל ולא ירגיש במוח כלל אבל מ"מ יש להם יניקה מן המוח ושייכות אליו וראי' שבהמשכתם ירגיש במוח ויניקתם הוא דרך גומות שבראש כו', ככה למעלה כבי' המשכות החיות דממכ"ע בעולמות הוא בא בקירוב הערך עד"מ חיות המוח באברים כנ"ל ושפע זאת בא בדרך השתלשלות ממדריגה למדריגה עד שמתמעט האור וחיות במיעוט אחר מיעוט כו'. אכן המשכת בחי' סוכ"ע שהוא בחי' המהו"ע דאוא"ס א"א לעולמות לקבל המשכה וגילוי זאת בקירוב הערך רק שבא ונמשך בדרך דילוג הערך ולכן התגלות זאת נק' בשם
ירכד
שערות, וזהו וע"י יתיב כו' שער רישי' כעמר נקי34 פי' ע"י הוא בחי' סוכ"ע שנעתק מבחי' יומין עילאין כמאמר המתנשא מימות עולם כי ימות עולם הוא בחי' ששת ימים דז"א35 שהוא בחי' מדות עליונות שנמשכים בבחי' מקור להחיות ולהוות כל העולמות ביום הראשון נמשך בחי' חסד דז"א במאמר יהי אור36 כו' וכמאמר ששת ימים כו' שית יומין עילאין דבהון עביד קוב"ה שו"א37 וכו' ובחי' זאת נק' ממכ"ע אבל בחי' סוכ"ע שהוא מהו"ע אוא"ס ית' הוא נעתק ומובדל מבחי' זאת דממכ"ע ולכן נק' עתיק יומין שנעתק ומובדל מבחי' יומין38 עילאין דז"א ונק' קדוש כנ"ל, ולכן ההתגלות ממנו הוא בבחי' שערות בלבד, וזהו ושער רישי' שזהו בחי' התגלות שלו בעולמות שנק' ושער רישי' בלבד כו' וד"ל. והנה בחי' המשכות קדושתו ית' בעולמות הוא בבחי' שערות כנ"ל אנו ממשיכין ע"י תומ"צ שאנו עושין בגשמי' והעיקר ע"י סומ"ר שאנו מקדשין ומבדילין עצמינו מדבר האסור [או אפי' מדבר המותר וכמאמר קדש עצמך במותר39 כו'] ועי"ז אנו ממשיכין בחי' קדושתו העצמי' עלינו ע"י מעהמ"צ וכמו שאנו מברכין אשר קדשנו במצותיו40, ולכן גם הנזיר שהזיר א"ע מן היין וקידש א"ע להיות קדוש ומובדל מתאוות שתיית היין כו' ועי"ז נתעלה להיות כלי לבחי' המשכות קדושתו ית' שהוא בחי' המשכות מהו"ע ית' הנמשך ומתגלה בבחי' שערות בלבד ולכן צריך לעשות כדוגמא עליונה שהוא בחי' גידול פרע שער וזהו קדוש יהי' גדל פרע שער ראשו כו' וד"ל, וזהו מה שנאמר בו איש כי יפליא לנדור41 כו' שממשיך עליו מבחי' פלא העליון קדושת המהו"ע ית' כו' וד"ל.
שערות, וזהו וע"י יתיב כו' שער רישי' כעמר נקי34 פי' ע"י הוא בחי' סוכ"ע שנעתק מבחי' יומין עילאין כמאמר המתנשא מימות עולם כי ימות עולם הוא בחי' ששת ימים דז"א35 שהוא בחי' מדות עליונות שנמשכים בבחי' מקור להחיות ולהוות כל העולמות ביום הראשון נמשך בחי' חסד דז"א במאמר יהי אור36 כו' וכמאמר ששת ימים כו' שית יומין עילאין דבהון עביד קוב"ה שו"א37 וכו' ובחי' זאת נק' ממכ"ע אבל בחי' סוכ"ע שהוא מהו"ע אוא"ס ית' הוא נעתק ומובדל מבחי' זאת דממכ"ע ולכן נק' עתיק יומין שנעתק ומובדל מבחי' יומין38 עילאין דז"א ונק' קדוש כנ"ל, ולכן ההתגלות ממנו הוא בבחי' שערות בלבד, וזהו ושער רישי' שזהו בחי' התגלות שלו בעולמות שנק' ושער רישי' בלבד כו' וד"ל. והנה בחי' המשכות קדושתו ית' בעולמות הוא בבחי' שערות כנ"ל אנו ממשיכין ע"י תומ"צ שאנו עושין בגשמי' והעיקר ע"י סומ"ר שאנו מקדשין ומבדילין עצמינו מדבר האסור [או אפי' מדבר המותר וכמאמר קדש עצמך במותר39 כו'] ועי"ז אנו ממשיכין בחי' קדושתו העצמי' עלינו ע"י מעהמ"צ וכמו שאנו מברכין אשר קדשנו במצותיו40, ולכן גם הנזיר שהזיר א"ע מן היין וקידש א"ע להיות קדוש ומובדל מתאוות שתיית היין כו' ועי"ז נתעלה להיות כלי לבחי' המשכות קדושתו ית' שהוא בחי' המשכות מהו"ע ית' הנמשך ומתגלה בבחי' שערות בלבד ולכן צריך לעשות כדוגמא עליונה שהוא בחי' גידול פרע שער וזהו קדוש יהי' גדל פרע שער ראשו כו' וד"ל, וזהו מה שנאמר בו איש כי יפליא לנדור41 כו' שממשיך עליו מבחי' פלא העליון קדושת המהו"ע ית' כו' וד"ל.
יאומעתה י"ל מארז"ל בענין ג' כתות הנ"ל שכת א' אומרת פ"א קדוש כו', כי הנה ידוע שיש ג' בחי' שרפים בבריאה וחיות ביצי' ואופנים בעשי'42, אך יש בכל עולם בפרט ג' בחי' דשרפים ואופנים וחיות [כמבואר בביאור דאני לדודי כו' יעו"ש43 ] ובחי' השרפים שבכל עולם המה האומרים קדוש44 [כי אופנים וחיות אומרים ברוך כו' וכמאמר והאופנים כו' מתנשאים כו' ואומרים ברוך45 כו'] אך השרפים
יברכה
דבריאה אומרים פ"א קדוש ודיצי' ב"פ קדוש ודעשי' ג"פ קדוש כו'. והנה להבין בחי' השרפים דבריאה האומרים פ"א קדוש, הנה ידוע בענין יוצר אור ובורא חושך46 שעולם הבריאה הוא בחי' חושך והעלם ונק' עלמין סתימין דלא אתגלייין47 כו' ושרשו בבחי' התכללות האור כמו שהוא נכלל בעצם המאור ולכן בחי' השרפים דבריאה משיגים קדושתו ית' איך שהוא קדוש ומובדל מגדר גילוי אור עד שכל מיני הארות וגילויים הנמשכים ממנו המה בטלים ונכללים בעצמות ממש עד שאין עוד מלבדו לאחר שנברה"ע כמו קודם שנברה"ע בלי שום שינוי כלל [... והשגתם בבחי' זאת הוא מצד שמאיר בהם חב"ד דאצי' כידוע דאימא עילאה בתלת ספירן מקננא בעולם הבריאה48 כו'], והנה ע"י השגה זאת נמשך בהם תשוקה ברשפי אש לצאת מגדר הכלי שלהם ולהיות נכללים ובטלים באוא"ס הסוכ"ע ותשוקה זאת פועל בהם ביטול היש מכל וכל לכן נק' שרפים [ע"ש שריפה49 וכיליון מבחי' היש שלהם לגמרי כו'] ולכן נאמר שרפים עומדים ממעל לו50 ממעל לשכינתא פי' שכינה הוא בחי' ממכ"ע שהוא בחי' זיו והארה המחי' את כל העולמות בכאו"א לפי מדריגתו ולהיות שתשוקתם ליכלל באוא"ס הסוכ"ע לזאת הוא כאלו הם עומדים ממעל לשכינתא כו' [... כידוע בענין מאמר הזוהר מאן דכסיף אע"ג דלא יכיל51 שבחא איהו וכידוע בשם הבעש"ט נ"ע דבכ"מ שהמח' והרצון מקושרים52 שם הוא כל הנפש כו'], ויתפרש ג"כ ממעל לו' שהוא בחי' המדות דאצי'53 מקור הזיו דממכ"ע כו'.
דבריאה אומרים פ"א קדוש ודיצי' ב"פ קדוש ודעשי' ג"פ קדוש כו'. והנה להבין בחי' השרפים דבריאה האומרים פ"א קדוש, הנה ידוע בענין יוצר אור ובורא חושך46 שעולם הבריאה הוא בחי' חושך והעלם ונק' עלמין סתימין דלא אתגלייין47 כו' ושרשו בבחי' התכללות האור כמו שהוא נכלל בעצם המאור ולכן בחי' השרפים דבריאה משיגים קדושתו ית' איך שהוא קדוש ומובדל מגדר גילוי אור עד שכל מיני הארות וגילויים הנמשכים ממנו המה בטלים ונכללים בעצמות ממש עד שאין עוד מלבדו לאחר שנברה"ע כמו קודם שנברה"ע בלי שום שינוי כלל [... והשגתם בבחי' זאת הוא מצד שמאיר בהם חב"ד דאצי' כידוע דאימא עילאה בתלת ספירן מקננא בעולם הבריאה48 כו'], והנה ע"י השגה זאת נמשך בהם תשוקה ברשפי אש לצאת מגדר הכלי שלהם ולהיות נכללים ובטלים באוא"ס הסוכ"ע ותשוקה זאת פועל בהם ביטול היש מכל וכל לכן נק' שרפים [ע"ש שריפה49 וכיליון מבחי' היש שלהם לגמרי כו'] ולכן נאמר שרפים עומדים ממעל לו50 ממעל לשכינתא פי' שכינה הוא בחי' ממכ"ע שהוא בחי' זיו והארה המחי' את כל העולמות בכאו"א לפי מדריגתו ולהיות שתשוקתם ליכלל באוא"ס הסוכ"ע לזאת הוא כאלו הם עומדים ממעל לשכינתא כו' [... כידוע בענין מאמר הזוהר מאן דכסיף אע"ג דלא יכיל51 שבחא איהו וכידוע בשם הבעש"ט נ"ע דבכ"מ שהמח' והרצון מקושרים52 שם הוא כל הנפש כו'], ויתפרש ג"כ ממעל לו' שהוא בחי' המדות דאצי'53 מקור הזיו דממכ"ע כו'.
יגוהנה להבין ענין התשוקה שבהם ליכלל בבחי' סוכ"ע שזהו בודאי בחי' הארת הסובב המאיר עליהם אע"פ שהם נבראים מאין ליש יובן דוגמא לזה מענין קי"ס, דהנה ידוע דים ויבשה הוא עלמא דאתכסי' ועדאת"ג54 וכמו ההפרש למטה בים הגשמי שכל הנבראים שבים שהוא בחי' דגים שבים המה נכללים במקורם שהוא הים המכסה עליהם מכל צד וכל עיקר חיותם הוא מן המים וכאשר פורשים מיד מתים, כך הוא נשמות ומלאכים עליונים שבבחי' עלמא דאתכסי' המה מובלעים בתכלית הביטול במקורם וכמו נשמת מרע"ה דכתיב בו מן המים משיתיהו55 [... וע"כ
ידרכו
שלא הי' אפשר לו לפרוד מבחי' ביטולו במקורו ולכן לא רצה בענין השליחות כו' באמרו כי כבד פה56 כו'] וכן כל ת"ח שנמשלו לדגים שבים57 כו', אבל בחי' יבשה למעלה הוא ע"ד דוגמא יבשה הגשמי שכל הנבראים המתהווים ממנה המה נפרדים ממקורם וחיותם הוא ג"כ מדברים אחרים שיוכלו לחיות באויר זמן רב, כך למעלה בחי' נשמות ומלאכים שבבחי' עלמא דאתגלי' אע"פ שעובדים ה' באהוי"ר מ"מ זה גופא הוא בחי' יש, מציאות אה' ומציאות יראה רק שבהעלם מלובש באהוי"ר זאת הביטול לאין האלקי כו', והנה כאשר הפך ים ליבשה58 שהים נתגלה ביבשה או שהיבשה נכללה בים ויהי' איך שיהי' הרי נתגלה מציאות הביטול שבנשמות ומלאכים הכלולים בימא עילאה ונתגלה ביטול זה בנבראים שביבשה עד שגם בהם נמשך ונתגלה בחי' ביטול מהותם לגמרי מכל וכל כו' וד"ל.
שלא הי' אפשר לו לפרוד מבחי' ביטולו במקורו ולכן לא רצה בענין השליחות כו' באמרו כי כבד פה56 כו'] וכן כל ת"ח שנמשלו לדגים שבים57 כו', אבל בחי' יבשה למעלה הוא ע"ד דוגמא יבשה הגשמי שכל הנבראים המתהווים ממנה המה נפרדים ממקורם וחיותם הוא ג"כ מדברים אחרים שיוכלו לחיות באויר זמן רב, כך למעלה בחי' נשמות ומלאכים שבבחי' עלמא דאתגלי' אע"פ שעובדים ה' באהוי"ר מ"מ זה גופא הוא בחי' יש, מציאות אה' ומציאות יראה רק שבהעלם מלובש באהוי"ר זאת הביטול לאין האלקי כו', והנה כאשר הפך ים ליבשה58 שהים נתגלה ביבשה או שהיבשה נכללה בים ויהי' איך שיהי' הרי נתגלה מציאות הביטול שבנשמות ומלאכים הכלולים בימא עילאה ונתגלה ביטול זה בנבראים שביבשה עד שגם בהם נמשך ונתגלה בחי' ביטול מהותם לגמרי מכל וכל כו' וד"ל.
טווהנה ע"ד דוגמא זאת הוא בחי' ביטול השרפים דאע"פ שהמה נבראים שנתהוו מאין ליש כדוגמת נבראים שביבשה מ"מ מאיר בהם הארת הסוכ"ע עד שמתבטלים ממהותם מכל וכל כו' ולכן אומרים קדוש שהוא ענין המשכת הסובב המאיר עליהם כו' אבל המה אומרים רק פ"א קדוש להיות שעבודתם הוא רק בחי' הרצוא שהוא בחי' הצמאון והתשוקה ליכלל באוא"ס הסוכ"ע בעא"ע, וזהו בחי' כת א' שהוא בחי' שרפים דבריאה כו' אבל כת הב' אומרים ב"פ קדוש שזהו בחי' מלאכים דיצי' [... בחי' השרפים שביצי' כנ"ל] שזהו בחי' יוצר אור כי שרש היצי' הוא בחי' גילוי האור מהעלם אוא"ס הסוכ"ע שנמשך להחיות העולמות שזהו בחי' שוב המשכת הביטול דהרגשת התכללות האור במאור שיהי' נמשך בכלי שהוא בחי' אהוי"ר וכידוע בענין ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם59 שהוא מעדאתכ"ס לעדאת"ג ולכן אומרים ב"פ קדוש בחי' המשכת הרצוא שבשרפים דעולם הבריאה שיהי' נמשך בהם בהעלם ויתלבש בבחי' הכלי שלהם בבחי' שוב [... וע"י פ"א קדוש מעוררים התגלות הרצוא שמקבלים בחי' זאת משרפים דבריאה ופעם ב' דקדוש ממשיכים בבחי' התלבשות דשוב אך גם המשכתם בבחי' שוב הוא בבחי' רוחניו' בלבד לזאת המלאכים דעשי' שהוא בחי' השרפים דעשי' אומרים ג"פ קדוש שהוא ההמשכה למטה מטה עד שיהי' נמשך בחי' גילוי אלקות גם למטה בעשי' הגשמי' כו' וד"ל].
טזוהנה ע"ד דוגמא דמלאכים כך הוא בנשמות שבגופים למטה רק להיות שהנשמה שבגוף כאו"א מישראל הוא בחי' כללי'60 [ולא פרטי' כמלאכים כידוע] ולזאת
יזרכז
כולם אומרים ג"פ קדוש [... והנה בחי' ג"פ קדוש שאומרים בקדושה הוא המשכת קדושה עליונה דבחי' סוכ"ע בג' לבושים מחודו"מ דהיינו מח' והשגת התורה ודבורו בד"ת ובעשי' מעהמ"צ עד שיהי' כולו בחי' כלי לקדושה עליונה כמאמר בקרבך קדוש61 אך הכוונה62 להמשכת קדושה זאת הוא מקודם בק"ש בג' מיני אהבות כמשי"ת כו' וד"ל]. והנה להבין ענין ג"פ קדוש בעבודת הנשמות שבגופים ילה"ק ענין ואהבת בכל לבבך בשני יצריך63, דהנה כתיב שאו ידיכם קדש64 וברכו את הוי', כי הנה ידיכם הוא בחי' ב' ידים עליונים שמזה נמשך ב' בחי' דמס"נ בכאו"א בנה"א ונה"ט ובתחלה באחד נמשך מסי"נ בנה"א ובחי' ועד הוא להמשיך גם בחי' מסי"נ בנה"ט ועי"ז נעשה אח"כ גילוי ואהבת שהוא התשוקה בלב לצאת מגדרי הכלי ותתפשט האהבה מלבושי' להיות מי לי בשמים65 ועמך לא חפצתי כו' רק כלה שארי ולבבי66 לו לבדו, ואה' זאת מתפשטת ופועלת גם בנה"ט וזהו בכל לבבך שני חללי הלב משכן התפשטות נה"א ומשכן נה"ט שיכללו בתשוקה א' להוי' א' שבא ממסי"נ שבמוח מהתבוננות דאחד ועד כנ"ל, וזהו ידיכם שני ידים יד ימין מקור הממשיך התשוקה בנה"א ויד שמאל מקור הפועל תשוקת נה"ט ג"כ כו', וההכנה לזה הוא בסדר התפלה שמקודם שהוא התבוננות דברוך שאמר והי' העולם שזהו איך שכל המאמרות המה מאמר א'67 בלבד ולזאת כולא קמי' כלא חשיב68 כביטול דיבור א' לגבי נפש המדברת כמבואר בלק"א69 ואח"כ בויברך דוד אתה הוי' לבדך שהוא בחי' הרגשת ביטול והתכללות האור במאור לגמרי שהוא איך שהוא ואין70 עוד מלבדו ולזה מזכירין אח"כ קי"ס שהוא ג"כ בחי' גילוי דהתכללות האור במאור כנ"ל שנק' בחי' ים כו' ומזה בא אח"כ לבחי' מסי"נ דאחד ועד כנ"ל.
כולם אומרים ג"פ קדוש [... והנה בחי' ג"פ קדוש שאומרים בקדושה הוא המשכת קדושה עליונה דבחי' סוכ"ע בג' לבושים מחודו"מ דהיינו מח' והשגת התורה ודבורו בד"ת ובעשי' מעהמ"צ עד שיהי' כולו בחי' כלי לקדושה עליונה כמאמר בקרבך קדוש61 אך הכוונה62 להמשכת קדושה זאת הוא מקודם בק"ש בג' מיני אהבות כמשי"ת כו' וד"ל]. והנה להבין ענין ג"פ קדוש בעבודת הנשמות שבגופים ילה"ק ענין ואהבת בכל לבבך בשני יצריך63, דהנה כתיב שאו ידיכם קדש64 וברכו את הוי', כי הנה ידיכם הוא בחי' ב' ידים עליונים שמזה נמשך ב' בחי' דמס"נ בכאו"א בנה"א ונה"ט ובתחלה באחד נמשך מסי"נ בנה"א ובחי' ועד הוא להמשיך גם בחי' מסי"נ בנה"ט ועי"ז נעשה אח"כ גילוי ואהבת שהוא התשוקה בלב לצאת מגדרי הכלי ותתפשט האהבה מלבושי' להיות מי לי בשמים65 ועמך לא חפצתי כו' רק כלה שארי ולבבי66 לו לבדו, ואה' זאת מתפשטת ופועלת גם בנה"ט וזהו בכל לבבך שני חללי הלב משכן התפשטות נה"א ומשכן נה"ט שיכללו בתשוקה א' להוי' א' שבא ממסי"נ שבמוח מהתבוננות דאחד ועד כנ"ל, וזהו ידיכם שני ידים יד ימין מקור הממשיך התשוקה בנה"א ויד שמאל מקור הפועל תשוקת נה"ט ג"כ כו', וההכנה לזה הוא בסדר התפלה שמקודם שהוא התבוננות דברוך שאמר והי' העולם שזהו איך שכל המאמרות המה מאמר א'67 בלבד ולזאת כולא קמי' כלא חשיב68 כביטול דיבור א' לגבי נפש המדברת כמבואר בלק"א69 ואח"כ בויברך דוד אתה הוי' לבדך שהוא בחי' הרגשת ביטול והתכללות האור במאור לגמרי שהוא איך שהוא ואין70 עוד מלבדו ולזה מזכירין אח"כ קי"ס שהוא ג"כ בחי' גילוי דהתכללות האור במאור כנ"ל שנק' בחי' ים כו' ומזה בא אח"כ לבחי' מסי"נ דאחד ועד כנ"ל.
יחוזהו שאו ידיכם קדש שהוא ענין מסי"נ הנ"ל שמגיע בבחי' קדש שלמעלה מבחי' קדוש71 שהוא בחי' התכללות האור במאור [... וע"ד הקבלה הוא בחי' אין דחכמה שכלול ובטל בלמעלה מן החכמה שהוא בחי' כתר ועד רום המעלות לפני הצמצום חכמה הכלולה ברצה"פ שבעצמי' כו', ואח"כ וברכו את הוי' שהוא התגלות אור מחכמה לבינה שזהו בחי' יחוד או"א שאינו בבחי' מקור להשתלשלות רק התגלות אור העצמי מאין ליש אמיתי, ואך מזה נעשה כתר לז"א שהוא בחי' עלי' הרצון להיות מקור לעולם הנפרד ועד רום המעלות הוא בחי' גילוי שעשועי' העצמי' בחי' חו"ב שבעצמי' להיות מקור להיטיב שזהו בחי' ח"ח72 שבעצמות וזהו"ע
יטרכח
העטרה שנתן בראשו כמשי"ת כו' וד"ל] ואח"כ וברכו את הוי' שנעשה בחי' התגלות אור למעלה בשם הוי' דע"ס ספי'*73* דאצי' שהמה בחי' מקור להשתלשלות דבי"ע, וזהו קדוש הא' שאין עדיין ממנו שום גילוי למטה בהשתלשלות העולמות דבי"ע ובנפש זהו בחי' אה' דבכל לבבך שהוא לצאת מגדרי הכלי שהוא בחי' רצוא, ואח"כ קדוש הב' הוא בחי' אה' דבכל נפשך שהוא הרצון לאדבקא מח' במח' ודיבור בדיבור ואח"כ בכל מאודך הוא בחי' הרצון שבמעהמ"צ שזהו בחי' קדוש הג' וע"י קדוש הב' נמשך בחי' גילוי אוא"ס למטה ברוחני' העולמות דבי"ע וע"י קדוש הג' נמשך למטה מטה בחיצוני' העולמות עד עשי' גשמי' כמאמר וימלא כבודו את כל הארץ73 כו' וד"ל. ועד"ז יובן ענין ג' עטרות הנ"ל א' נתן בראשו שזהו בחי' קדוש הא' שהוא בחי' המשכה למעלה בשם הוי' עצמו ועז"נ בעטרה שעטרה לו אמו74 שעטרה זאת עושין מלמטה דנש"י שבגופים ע"י מסי"נ שלהם באחד ועד כנ"ל [... וכשנמשך בחי' העטרה הנ"ל למעלה נעשה מזה ג"כ בחי' גילוי בנפש שהוא בחי' אה' דבכל לבבך אך אין זה נחשב לבחי' גילוי והמשכה למטה כיון דאהבה זאת היא בחי' רצוא לצאת מגדרי הכלי] וזהו העטרה שנתן בראשו ושנים בראש בניו שזהו ב"פ קדוש שהוא בחי' ההמשכה למטה שזהו בחי' תומ"צ שזהו בחי' ההמשכה בפנימי' וחיצוני' העולמות כו' וד"ל.
העטרה שנתן בראשו כמשי"ת כו' וד"ל] ואח"כ וברכו את הוי' שנעשה בחי' התגלות אור למעלה בשם הוי' דע"ס ספי'*73* דאצי' שהמה בחי' מקור להשתלשלות דבי"ע, וזהו קדוש הא' שאין עדיין ממנו שום גילוי למטה בהשתלשלות העולמות דבי"ע ובנפש זהו בחי' אה' דבכל לבבך שהוא לצאת מגדרי הכלי שהוא בחי' רצוא, ואח"כ קדוש הב' הוא בחי' אה' דבכל נפשך שהוא הרצון לאדבקא מח' במח' ודיבור בדיבור ואח"כ בכל מאודך הוא בחי' הרצון שבמעהמ"צ שזהו בחי' קדוש הג' וע"י קדוש הב' נמשך בחי' גילוי אוא"ס למטה ברוחני' העולמות דבי"ע וע"י קדוש הג' נמשך למטה מטה בחיצוני' העולמות עד עשי' גשמי' כמאמר וימלא כבודו את כל הארץ73 כו' וד"ל. ועד"ז יובן ענין ג' עטרות הנ"ל א' נתן בראשו שזהו בחי' קדוש הא' שהוא בחי' המשכה למעלה בשם הוי' עצמו ועז"נ בעטרה שעטרה לו אמו74 שעטרה זאת עושין מלמטה דנש"י שבגופים ע"י מסי"נ שלהם באחד ועד כנ"ל [... וכשנמשך בחי' העטרה הנ"ל למעלה נעשה מזה ג"כ בחי' גילוי בנפש שהוא בחי' אה' דבכל לבבך אך אין זה נחשב לבחי' גילוי והמשכה למטה כיון דאהבה זאת היא בחי' רצוא לצאת מגדרי הכלי] וזהו העטרה שנתן בראשו ושנים בראש בניו שזהו ב"פ קדוש שהוא בחי' ההמשכה למטה שזהו בחי' תומ"צ שזהו בחי' ההמשכה בפנימי' וחיצוני' העולמות כו' וד"ל.
כועתה יובן ענין ונקדשתי בתוך בנ"י, פי' התעוררות העצמי' דאוא"ס להיות נמשך בבחי' קדוש הראשון שזהו עיקר התחלת הגילוי וממילא נמשך אח"כ ב"פ קדוש [כי הרצוא מעורר השוב כו'], וענין התעוררות זאת הוא מתוך בנ"י שהוא בחי' תוכיות נקודת לבבם שמתעורר לצאת מהעלם אל הגילוי שזהו בחי' ניצוץ האלקי המתגלה באהבה דבכל לבבך כנ"ל [והתעוררות לצאת לידי גילוי הוא ע"י הנפוח באש שהוא בחי' רוח בינתו שבסדר התפלה מברוך שאמר והי' העולם עד ק"ש כנ"ל שעי"ז מתרחב הניצוץ האלקי לצאת מגדרי הכלי עד שפועל תשוקת כליון זה בכל כחות הנפש כו' וד"ל]. וזהו מפני שיבה תקום75 והדרת פני זקן מפני שיבה הוא בחי' ספה"ע והדרת פני זקן הוא מ"ת וכמארז"ל במ"ת נדמה להם כזקן76 כי על הספה"ע נאמר שבעה שבועות תספר לך77 מהחל חרמש בקמה78 כי קמה הוא בחי' קומה שהוא בחי' היש וחרמש בקמה הוא בחי' ביטול היש שזהו ענין ספרה"ע שסופרים היום יום שממשיכים הארת מדות עליונות במדות שבנה"א ועי"ז נתלבש נה"א בנה"ט לברר בחי' המדות שבנה"ט בבחי' אתכפי' ואתהפכא ואהבה זאת מעורר למעלה בחי' קדש העליון שיהי' נמשך בבחי' קדוש הא' שזהו מפני שיבה לפני בחי' שערות לעורר שיהי' נמשך בחי' קדושה דשערות כנ"ל, וענין תקום היינו שיהי' נמשך בחי' ביטול הנ"ל בכל פרטי כחות נה"ט עד שיהי' בחי' קומה שלימה בבחי' ביטול וכענין
כארכט
הביטול דתפילה שנק' בשם עמידה כו' [והתעוררות זאת הוא דייקא מצד בירור דנה"ט מצד שרשה בתוהו שקדמה לבחי' תיקון79 תוכל לעורר בחי' קודש העליון שלמעלה מקדוש להיות נמשך קדוש הא'] ואח"כ והדרת פני זקן שהוא מ"ת המשכת ב"פ קדוש דתומ"צ שזהו בחי' השוב שאחר הרצוא דספה"ע וזהו שארז"ל במ"ת נדמה להם כזקן בחי' תפארת ומלכות80 שזהו בחי' שערות עליונות דקדושה כנ"ל וד"ל.
הביטול דתפילה שנק' בשם עמידה כו' [והתעוררות זאת הוא דייקא מצד בירור דנה"ט מצד שרשה בתוהו שקדמה לבחי' תיקון79 תוכל לעורר בחי' קודש העליון שלמעלה מקדוש להיות נמשך קדוש הא'] ואח"כ והדרת פני זקן שהוא מ"ת המשכת ב"פ קדוש דתומ"צ שזהו בחי' השוב שאחר הרצוא דספה"ע וזהו שארז"ל במ"ת נדמה להם כזקן בחי' תפארת ומלכות80 שזהו בחי' שערות עליונות דקדושה כנ"ל וד"ל.
כבאני הוי' מקדישכם, פי' שיכול האדם לומר מי אנכי שאגיע למדריגות כאלו לעורר קודש העליון ולהמשיך ג"פ קדוש שהוא בחי' ג' עטרות הנ"ל ולזה אמר אני הוי' מקדישכם המוציא אתכם מאמ"צ כו', שכמו שביצי"מ אע"פ שהי' בתכלית השפלות במ"ט שע"ט81 מ"מ82 ברגע קטן נתעלו לתכלית העילוי שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה83 כו' עד שהיו בתכלית הביטול בחי' מורא גדול, וזהו ג"כ הכח לעורר בתמידות כל בחי' ומדריגות הנ"ל דבחי' רצוא שהוא בחי' האהבה דבכל לבבך ואח"כ השוב דבכל נפשך כו' וההמשכה בפו"מ דתומ"צ כו', אך בתנאי שיהי' ולא תחללו את שם קדשי84 להיות שכל בחי' ונקדשתי וגם בחי' אני הוי' מקדישכם הוא הכל בבחי' וע"ט, אך צ"ל מתחילה בחי' סומ"ר בתכלית וגם לשמור א"ע מגיאות והתנשאות שלא יהי' בחי' נפרד ח"ו וכאמרם כאלו דוחק רגלי השכינה85 כו' וזהו ולא תחללו שלא לעשות חלל86 והפסק בינו לבין אוא"ס ח"ו ועי"ז ממילא יהי' אני הוי' מקדישכם שישרה בנפשו הכח ועוז מלמעלה שיוכל לבוא לכל מדריגות הנ"ל כנ"ל וד"ל.